בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שנה אזרחית

האם חגיגות החומרנות, שנמצאות בעיצומן בסוף השנה, הן התשובה היחידה של החילוניות לדת? ואולי התשובה טמונה בסולידריות חברתית, או בחריגה מהבלי העולם המושגת באמצעות שירה, אמנות ומדע?

תגובות

ישראלים חילונים רבים יציינו הלילה במסיבות פרטיות ובמועדונים את ראש השנה האזרחית. רבים מהבליינים מצהירים כי אין כל תוכן רוחני במועד השרירותי הזה: "זו רק עוד סיבה למסיבה". אחרים אומרים שמסיבה, מוסיקה, ריקוד בצוותא ולחוד, שיכרון חושים - כל אלה הם חוויה רוחנית לעילא. משווקי המסיבות מצדם מסבירים מה יהיה בהן: במועדון התיאטרון בתל אביב תהיה "מסיבת אפ-גרייד, בסטייל של סבנטיז עם סושי וקרמבו, וקישוטי סבנטיז פסיכדליים (ב-60 שקל בלבד, לבעלי הזמנות)". ובמועדון קו ת"א יחגגו "מסיבת סילווסטר שבה יושק הדיסק החדש של DJ Yahel, 'פרייווט קולקשן' (100 שקל למקדימים לרכוש כרטיס)".

די-ג'יי יהל, מציינים המשווקים, הוא זה "שהוציא את הדיסק 'ריאליטי' בלייבל קינטיק ואת 'דויז'ינס' בלייבל סייבר, שזכה באחרונה לרימיקס". כן, זה בולט לעין ולאוזן: לא רק שתכלית מסיבות 31 בדצמבר היא מסחרית בהגדרה, אלא שרוב רובם של המונחים הקשורים בהן הם באנגלית. זה לא עניין של מה בכך: כפי שכתב וולט ויטמן, המשורר האמריקאי הגדול: "חברה שאין לה שמות ומלים משלה, והיא מקבצת אותם מחברות אחרות, היא חברה נטולת זהות, ולעולם אינה צועדת בראש, אלא משתרכת מאחור".

הדברים של ויטמן, שמופיעים השבוע באתר האינטרנט של כתב העת הוותיק Atlantic Monthly" "The (זהו פרסום מחודש של המאמר American Primer" "An מ-1904), מתקשרים לדיון המתנהל באחרונה בארצות הברית בשאלה: מהי רוחניות חילונית? "אני רואה את הרוחני מבוקר ועד ליל... כל המלים הן רוחניות", כתב ויטמן, "אין דבר רוחני יותר ממלים".

בשביל המשורר החילוני, לתת שמות לדברים בעולם, לתאר את העולם במלים, לדבר במלים, לכתוב ולקרוא שירה - בכל אלה טמונה הרוחניות. עורכי כתב העת חשבו שראוי בימים אלה לחזור ולעיין בתבונה הזאת של ויטמן, שנדמה כי נשכחה.

שאלת הרוחניות החילונית עולה באחרונה במיוחד במסגרת הביקורת על החומרנות ועל בולמוס הצריכה, שמתגברים בשבועות האחרונים של השנה. חג המולד הוא זה שנים חג הקניות בקרב אמריקאים, דתיים וחילוניים כאחד. המבקרים מתמודדים עם הבעיה הזאת לא מהיום: סיפור חינוכי פופולרי וותיק לילדים של ד"ר סוס, "הגרינץ' שגנב את כריסמס" מ-1957 (שעובד לסרט טלוויזיה ב-1966 ולסרט קולנוע בהשתתפותו של ג'ים קארי ב-2000), מספר על יצור מפלצתי, שגנב לילדי עיירה קטנה את המתנות הממתינות להם מתחת לעצי האשוח. הוא הניח שבכך ישבית את שמחת החג, ואולם הילדים המשיכו לשיר שירי חג ענוגים ונהנו מרוחו האנושית והנצחית. מוסר ההשכל ברור: יש גם רוחניות בחג, והוא אינו סך כל המתנות שנקנות בו.

מבקרי תרבות עוסקים בעימות החילוני שבין רוחניות לחומרנות גם מחוץ לחגים המסורתיים, ובמיוחד בהקשר של התקפת הטרור בניו יורק ובוואשינגטון. אחרי 11 בספטמבר קראו מנהיגי האומה לאמריקאים "לקנות ולקנות ולקנות" כדי להעמיד את הכלכלה על הרגליים, ולענות כך תשובה ניצחת לפונדמנטליזם המבקש "למוטט את אורח החיים האמריקאי". הוגים ומבקרים מחפשים כעת תשובה אחרת, שאינה חומרנית ואינה דתית, לפונדמנטליזם הזה, ומבקשים ניסוח רוחני לאותו "אורח חיים אמריקאי". אחדים מהם מצהירים כי יש רוחניות חילונית - לא צריך להמציאה מחדש; ראוי פשוט להעלותה על נס ולהעירה מהתרדמה שהיא שרויה בה.

יש המדברים על נתינה ועל סולידריות חברתית כרוחניות המנוגדת לחומרנות והראויה לימים אלה: "רצה הגורל, וכרטיס חג המולד הראשון בתיבת הדואר שלי בא מ'הקרן לחופש מדת' שבה אני תומכת", כתבה מבקרת התרבות קתה פוליט, בגיליון האחרון של השבועון האמריקאי "The Nation". הרתיעה מהדת, היא אומרת, "ברורה כיום יותר מתמיד. רק חשבו לאילו נזקים הביא השנה שיגעון הדתיות (שמצטרף בדרך כלל ללאומיות ולפטריארכליות) ברחבי העולם; ההתקפה על מרכז הסחר העולמי, הטליבאן, המחבלים המתאבדים בישראל והמתנחלים בגדה המערבית". היא מזכירה גם את "הפנאטים שאנחנו מגדלים כאן אצלנו בבית", עם ההתקפות על מרכזי הפלות, מכתבי האנתרקס ו"החדירה לזרם המרכזי באמריקה של עמדות דתיות שמרניות בהקשרים של חינוך מיני, או הגבלות מטעמים דתיים על מחקר מדעי". פוליט מציעה להעמיד מול כל אלה, וגם מול בולמוס הצריכה המטמטם, את הרוחניות שבנתינה. "פשוט תקנו דברים לאנשים שזקוקים לזה, וגם תמכו בארגונים המקדמים חילוניות במקום להוציא כסף על בני משפחה וחברים שיש להם כבר כל מה שהם צריכים".

"רוחניות חילונית מקושרת זה כבר לעל-טבעי, למיסטי", כותבים באתר האינטרנט של "האגודה למחשבה חופשית רוחנית" באמריקה. "במקום לחוות את פלאי המדע אימצו רבים את צורת החשיבה של 'העידן החדש', שהיא הניגוד המוחלט של המחשבה המדעית". לשיטתם, רוחניות חילונית היא משהו אחר. היא החריגה מהבלי העולם הזה - מהצריכה, מהתחרות וההישגיות, מסדר הדברים הקבוע של לימודים-עבודה-משפחה; אבל זו חריגה המושגת באמצעות עיון, הגות, שירה, אמנות, מוסיקה ומדע. באמצעות יצירי רוח האדם. וכן, גם באמצעות התפעמות מהטבע: משלג ראשון, מאופק אדמדם, מעורב העומד זקוף על דוד שמש.

אגב כך, ארגונים אקולוגיים מבקשים לקשר בין רוחניות חילונית לבין שמירה על הטבע. באתרי אינטרנט אחדים מאזכרים את הרוחניות החילונית שניסח הנרי דייוויד תורו, מחבר הספר הקלאסי "וולדן", שדיבר בזכות השיבה אל הטבע ונגד החמדנות ההורסת כל חלקה טובה. לפי גישה זו, החילוניות מעמידה את האדם ואת הכרתו במרכז, והרוחניות החילונית היא הקשר שבין האדם והכרתו לבין העולם שסביבו. הרוחניות החילונית היא איפוא בפשטות התעלות מעל לתועלתנות: בין שזו תועלתנות המתגלמת בצרכנות, ובין שזו תועלתנות המתגלמת בלאומיות, בקהילתיות או בדתיות.

וייד קלאר רוף, מחבר הספר "דור של מחפשי דרך: המסעות הרוחניים של דור הבייבי-בום", אמר בראיון למגזין המקוון "סלון", כי בני דור האיקס "מקשרים בין דת לבין ממסד", וגם נוכחים כי הדתיות "נארזת ומשווקת להם כמו כל דבר אחר בתרבות הצריכה", ולכן אין להם כל עניין בה. את הרוחניות החילונית הם תופשים כ"חיפוש אחר מטרה ואחר משמעות בחיים הפרטיים". הרעיונות הבולטים בהקשר הזה הם ש"רוחניות היא תהליך, כי החיים הם תהליך והכל גדל ומתפתח ונזיל וגמיש", וכן ש"ראוי להשיג אותנטיות ביחסים, בפעולות היום-יומיות, במגע עם החברה ועם העולם".

באתרי אינטרנט של ארגונים המבקשים לקדם רוחניות חילונית מדגישים היבטים נוספים: החוויה הרוחנית-החילונית מתקיימת בעתות של הזדהות עם כאב של אחרים; כפי שכתב המשורר פול צלאן, "תשומת הלב היא תפילתה הטבעית של הנפש". וכן הרוחניות החילונית מתגלמת בחקירה שכלית ונפשית - בהתבוננות ושאלת שאלות על העולם והאני. "ברגע שאנחנו משהים את הדעות הקדומות הדתיות שלנו על היקום, ברגע שאנחנו מתחילים לשאול שאלות, מתחיל המסע הרוחני-החילוני".

השאלה על רוחניות חילונית כמעט לא תעלה בכינוס על זהות ישראלית שעורך מכון שפינוזה השבוע, בהשתתפות מיטב ההוגים בישראל. "באקדמיה בישראל עדיין לא נותנים את הדעת על העניין הזה", אומר נמרוד בן-כנען, מזכיר המכון. "הרוב מבינים חילוניות כהגדרה לעומתית, ולעולם אין לה נפח משל עצמה, ובו בזמן תופשים את הרוחניות רק בהקשר של דת או מיסטיקה. מערכת ההנחות באקדמיה לא מאפשרת להתבונן על רוחניות כעל משהו חיובי", הוא אומר. רות קלדרון, יו"ר המכללה העברית עלמא, שתדבר בכנס, אומרת שבאחרונה היא מנסה לנסח הגדרה לרוחניות חילונית. "החילוניות שהתעקשה על כך שאין כלום היא רק אחד הקולות בחילוניות הישראלית", היא אומרת, "והרוחניות מסוג העידן החדש נותנת פתרונות מהירים מדי", ומשום כך חסרה ממד של רוחניות בת קיימא. "עצם החיפוש, העמידה מול היקום - אם זה מדען שמתפעם מחרק, או אנשים שמתפעמים מכוחות עלומים - זו הרוחניות".

טום בודואן, מחבר הספר "אמונה וירטואלית" (שיצא בארצות הברית ב-1998 בהוצאת Jossey Bass), כתב על הרוחניות החילונית של דור האיקס בכתב העת היהודי-הפרוגרסיווי "תיקון": "הרוחניות של דור האיקס מכילה ארבעה מאפיינים: הטלת ספק בממסד, העלאה על נס של ניסיון פרטי ואישי, אכפתיות לסבל, וחקירה של מה שאינו ברור מאליו". לדבריו, הרוח הזאת "פועמת אצל בני הדור הזה בקצב התרבות הפופולרית", והם מקיימים אותה ומדברים אותה בשפת הפופ עם שירים של מדונה, עם מוסיקה אלקטרונית, בריקוד חופשי, עם סם האקסטזי מפיץ האהבה או בלעדיו. מסיבות ליל ראש השנה האזרחי יכולות איפוא להיות חגיגה של רוחניות חילונית אוניוורסלית במקום מסיבה של שיווק מסחרי באנגלית. אלא שלפי ויטמן, צריך לפני הכל, וכדי שזה יתאפשר, לתת לראש השנה האזרחי שם חדש: להחליף את השם סילווסטר במשהו מקומי ובעל משמעות רוחנית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו