בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משל האונייה ואסה

מנהלים שרוצים עוד פיצ'רים על חשבון יציבות; באגים שמתגלים ולא זוכים לפתרון; תאריכי גרסה לחוצים; תעשיית ההיי-טק של תחילת המאה ה-17

תגובות

במטרה לקטול כמה שעות בין פגישה לטיסה מצאתי עצמי בוקר אחד במוזיאון "ואסה" בשטוקהולם. המוזיאון הוא מעין הפקת ענק, פרויקט שהקמתו ארכה כ-40 שנה, בהשקעה כספית של עשרות מיליוני דולרים, וכל כולו מספר סיפור אחד, סיפור טביעתה של אוניית המלחמה "ואסה" דקות ספורות אחרי שהפליגה בפעם הראשונה, ב-10 באוגוסט 1628.

קצת רקע. במסגרת מלחמתה של הממלכה השוודית בנסיך פולניה החליט מלך שוודיה אז, גוסטבוס אדולפוס, לבנות צי מפואר של אוניות מלחמה, מורכב מאוניות שכמותן לא נראו אי פעם במימי אירופה. הראשונה בסדרה היתה הספינה "ואסה". שלוש שנים ארכה הבנייה, זמן שביטא עיכוב של שנתיים, והושקע בה סכום עתק, שווה ערך ל-4% מהתוצר הלאומי של הממלכה השוודית באותם ימים.

די היה בממדי "ואסה" כדי להעיד על היקף הפרויקט: אורכה 69 מטרים, גובהה 53 מטרים, כבניין בן 12 קומות. שטח מפרשיה היה יותר מקילומטר מרובע. בגופה נבנו שתי קומות תותחים, לעומת קומת תותחים יחידה כמקובל בלוחמה הימית של אותה תקופה.

ההחלטה לבנות שתי קומות תותחים היתה למעשה המסמר הראשון בארונה של האונייה. בתכנון המוקדם הוקצתה רק קומה אחת לתותחים, דבר שהיה מקטין את גובה האונייה בכמה מטרים טובים, אבל באמצע הבנייה החליט המלך גוסטבוס שעליו לקבוע סטנדרטים חדשים, והורה לאדריכל להוסיף עוד קומת תותחים. הית בכך שבירת מוסכמות, אבל המלך סבר שקומת תותחים נוספת תיתן לפרויקט המלכותי את ה"קילינג פיצ'ר" המיוחל, תרתי משמע.

מאחר שביום שינוי התוכניות היתה האונייה בשלבי בנייה מתקדמים, ורוחבה כבר נקבע על כמה מטרים בודדים, נבנתה הקומה הנוספת כמעין טלאי על התוכנית הקיימת, טלאי שהרים את גובה האונייה הרבה מעל להיגיון ההנדסי של אותם הימים. סביר להניח שבעת ההחלטה התריעו מהנדסי האונייה בפני הטעות, וודאי היו עובדים זוטרים שהשמיעו קול מחאה זה או אחר. אבל מה לעשות, ההנהלה החליטה שהקומה הנוספת היא היא שתנצח במלחמה, בלתה אין צידוק לפרויקט, ובסופו של דבר - אז כמו היום - להנהלה היתה את המלה האחרונה.

על מנת לספוג את השינוי המאוחר בתוכנית, החליטו בוני האונייה לבדוק את השפעת הפיצ'ר החדש. לביצוע הפרויקט (המעוכב כבר) נוסף שלב בדיקות חדש. המהנדס שבדק את יציבות האונייה ידע שהכפלת הקומה אמנם מוסיפה כבוד למלך, אך גורעת מיכולתה של האונייה להפליג. הוא ביצע מבחן יציבות, כחודש לפני ההשקה. 30 איש נתבקשו לרוץ הלוך וחזור על הסיפון במשך חמש דקות ולבחון כך את הסיכון האפשרי שהאונייה תיטה על צדה ותטבע. כבר לאחר שלוש חציות הופסק התרגיל בשל נטייתה של האונייה לטבוע. מבחן היציבות נכשל.

אך בפרויקט עצום ממדים, ארוך שנים ויקר - אז כמו היום - הרגישו המעורבים שמאוחר מדי לגדוע את המבצע. אדמירל הצי המלכותי, קלאס פלמינג, צוטט לאחר הבדיקה כאומר: "אילו רק המלך היה כאן לראות את זה". אבל גוסטבוס כבר היה בפרוסיה ממתין בקוצר רוח ל"ואסה". פלמינג, כמנהל פרויקט, ידע שאל לו לאכזב את הממונים עליו.

אם כך, ההפלגה יצאה לדרך. קיץ סקנדינווי, מאות אנשי צוות ומשפחותיהם חוגגים בנמל שטוקהולם את פאר היצירה. דוכנים של מוכרי דגים מטוגנים. על הכל מנצח, כנראה, סמנכ"ל השיווק בנוכחות אדריכלי האונייה, מנהל צוות הבדיקות בחליפה היקרה היחידה שלו והמלך גוסטבוס במכתב ועידה מהיבשת.

ארבעה מעשרת מפרשיה של ה"ואסה" הונפו, ותוך שמונה דקות הכל נגמר. חוסר היציבות המוכר הכריעה את הספינה. האונייה נטתה לצדה לאחר כמה מטרים, חרכי התותחים התמלאו מים, וזה כל מה שהיה צריך כדי ש-1,1250 טונות של עץ, זהב וברונזה יירדו לקרקעית הים וייקחו עמם 150 אנשי צוות.

תוך ימים הוקמה ועדת חקירה שדנה בנושא במשך חודשים ארוכים, אך לא העלתה דבר. בונה הספינה הראשי מת עוד במהלך הבנייה, וכל ניסיון למצוא אשמים עלה בתוהו. בשל ההפסד הכלכלי הגדול לא נבנו שלוש האוניות הנוספות שתוכננו לצי. שוודיה, אגב, ניצחה במלחמה נגד פולין, למרות הכל.

במאמצים ניכרים שלו השוודים את האונייה מן הים 350 שנה מאוחר יותר, בין השנים 1951 ל-30 .1961 שנה נמשכו פעולות השיקום, הגילוי והשחזור. במשך 17 מהן הוזלף חומר כימי בשם פוליאתילנגליקול על העץ על מנת לייבש אותו באופן איטי ומבוקר. ובסופו של דבר נבנה מוזיאון ענק ממדים לכבודה, לתוכו הושטה האונייה לאחר השיקום, לפני בניית הקיר האחרון.

אולי יש במשל זה כדי להסביר את החדווה בה אימצה תעשיית התוכנה את המונחים: השקת מוצר, "Shipping", ויציבות מוצר. מה שבטוח הוא שלא השתנה הרבה בפסיכולוגיה של בניית מוצר עתיר ידע ב-400 השנים שחלפו מאז. גם היום פיצ'רים חשובים יותר מיציבות, הנהלה רחוקה קובעת סדרי עדיפויות מבלי להכיר את תהליך הייצור לעומק, והכי נוח לעצום עין כשמתגלות תקלות בשלבי פיתוח מאוחרים. יהיה בסדר. יש לקוות שמצבת ה"ואסה" עומדת לנגד עיניהם של אדריכלי ההיי-טק של ימינו, בבואם לבנות את מערכות המחשוב של העתיד.

http://www.vasamuseet.se/indexeng.html nav.to/the.vasa



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו