טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סטייק עם אנטיביוטיקה

תרופות אנטיביוטיות הניתנת לבעלי חיים המגודלים לשחיטה מזיקות לבני האדם האוכלים אותם. האיחוד האירופי כבר אסר מתן תוסף מזון זה, אך האיסור אינו מיושם במלואו. עכשיו נדונה הסוגיה גם בישראל

תגובות

עופות ובקר המגודלים לשחיטה מקבלים באופן סדיר תרופות אנטיביוטיות כתוסף מזון. תרופות אלו מעודדות השמנה ומפחיתות את זמן הגידול עד להשגת משקל מרבי. ואולם, הן משפיעות לרעה לא רק על בעלי החיים עצמם, אלא גם על אנשים הניזונים מבשרם.

מחקרים הראו, כי במרבית הבשר הנמכר באירופה ובארה"ב נמצאו זני חיידקים העמידים בפני אנטיביוטיקה. כאשר בני אדם אוכלים את הבשר, הזנים העמידים עוברים לגופם ומגדילים את עמידותם של חיידקי הגוף הטבעיים בפני אנטיביוטיקה. מחקר שנעשה לאחרונה בדנמרק בדק השפעה זו. במחקר בודדו חיידקים הנמצאים במעיים באופן טבעי (גם אצל האדם וגם בבעלי חיים), מבשר עוף שנקנה במכולת וכן מבשר חזיר שנקנה באיטליז. נמצא כי שני סוגי הבשר הכילו חיידקים שהיו חסינים מפני תרופות אנטיביוטיות שונות. לאחר מכן, 18 נבדקים אכלו מזון המכיל חיידקים אלה בכמויות נמוכות (10% מהכמות שנמצאה בבשר בעת הקנייה), שישה קיבלו את החיידקים מבשר העוף, שישה מבשר החזיר ושישה קיבלו חיידקים שלא היו עמידים בפני אנטיביוטיקה ושימשו בקרה.

בדיקות העלו כי בצואתם של הנבדקים (כלומר גם במעיים שלהם) נמצאו זני החיידקים העמידים בפני אנטיביוטיקה שמקורם במזון, במשך שבועיים אחרי הניסוי. בדיקה מולקולרית אישרה כי מדובר בחיידקים שמקורם במזון ולא בחיידקים שהיו בחולים באופן טבעי לפני הניסוי, אשר לא היו חסינים בפני אנטיביוטיקה.

משמעותו של ניסוי זה שאכילת מזון המכיל חיידקים עמידים באנטיביוטיקה משפיעה על הגוף למשך ימים רבים. מכיוון שבשר נצרך באופן קבוע והסיכוי שיכיל חיידקים עמידים הוא גבוה, הסיכון להופעת חיידקים טבעיים עמידים בפני אנטיביוטיקה הוא גדול.

עמידות כזאת עלולה להיות מסוכנת לבריאות משתי סיבות. ראשית, אם חודרים לגוף חיידקים מזיקים המובילים לזיהום, הם יכולים "ללמוד" מהחיידקים הטבעיים את העמידות בפני אנטיביוטיקה וליהפך אף הם לעמידים, ולכן למסוכנים בהרבה.

שנית, גם החיידקים הטבעיים של הגוף מהווים סיכון אם הם מחוץ למקומם הטבעי. למשל, אם חיידקים הנמצאים במעי מגיעים ללב, הם עלולים לגרום דלקת בקרום הלב. גם במקרה כזה עמידות בפני אנטיביוטיקה תגדיל את הסיכון, מכיוון שלא יהיה אפשר לטפל במחלה.

"בעקבות ממצאים אלו, הנטייה לאסור על שימוש באנטיביוטיקה כתוסף מזון צברה תאוצה ברחבי אירופה", אומר ד"ר סילביו פיטליק ממחלקה פנימית ג' בבית החולים בילינסון בפתח תקוה. בשוודיה, למשל, החלו בתהליך זה לפני כ-15 שנה, אחר כך הצטרפו דנמרק והולנד ולפני כמה שנים האיחוד האירופי כולו. אף על פי כן, השימוש באנטיביוטיקה כתוסף מזון כנראה נמשך למרות האישור, כי הוא חוסך זמן למגדלים. ראיה לכך שהאיסור על שימוש באנטיביוטיקה איננו מיושם במלואו הוצגה במחקר שנעשה בדנמרק אחרי חקיקת האיסור: התברר כי 17% מהבשר בסופרמרקט הכיל חיידקים עמידים באנטיביוטיקה.

מחקר שפורסם לאחרונה בדק את ההשפעה של איסור בשימוש באנטיביוטיקה בגידול חיות לשחיטה על עמידות באנטיביוטיקה בקרב חולים מאושפזים בדנמרק. התרופה שנבדקה בבני אדם היא ונקומיצין, הדומה לאנטיביוטיקה ושמה אבופרסין. אבופרסין היתה נפוצה מאוד לשימוש בבעלי חיים. לאחר איסור השימוש באנטיביוטיקה כתוסף מזון לבעלי חיים, המפעל שייצר אבופרסין נסגר וכיום אי אפשר להשיגה. לכן, לא ייתכן שהחולים אכלו בשנים האחרונות בשר המכיל חיידקים שעמידים בה.

במחקר נבדקו 353 חולים שאושפזו בגלל חיידקי מעי טבעיים שגרמו זיהומים באיברים אחרים בגוף. התברר כי ב-1996, לפני סגירת המפעל, שיעור המקרים שבהם החיידקים היו עמידים בפני אנטיביוטיקה היה 5.7%. ב-2001, לאחר הפסקת האכלתם של בעלי חיים באבופרסין, שיעור העמידות בקרב החולים צנח ל-0.6% בלבד.

כנגד הוכחות אלה לנזק שגורמת האכלת בעלי חיים באנטיביוטיקה, מעלים המגדלים כמה טענות. ראשית, נטען כי מדובר באנטיביוטיקה שונה בסוגה מזו הניתנת לבני אדם. שנית, הם טוענים שהאנטיביוטיקה מגינה על אוכלי הבשר מסכנת זיהום. שלישית, נטען שבלא שימוש בתוספי מזון, הבשר יתייקר במידה ניכרת.

ד"ר פיטליק דוחה טענות אלה מכל וכל. "הסיכון ברכישת עמידות בפני אנטיביוטיקה", הוא מסביר, "גדול יותר מהסיכון למעבר זיהום מבשר מזוהם לבני אדם, לפחות כאשר מקפידים על פיקוח וטרינרי צמוד. מאז איסור השימוש באנטיביוטיקה כתוסף מזון, רק פחתו מקרי הזיהומים שמקורם בבשר נגוע. בנוגע לסכנה כי הבשר יתייקר, במדינות האיחוד האירופי מחיר הבשר לא השתנה משמעותית אחרי חוקי האיסור".

משרד הבריאות הקים לאחרונה ועדה לטיפול בנושא, שד"ר פיטליק עומד בראשה. הוועדה עוד לא התכנסה ועומדות מולה מטרות קשות להשגה - כרגע אין בישראל ניטור מדויק של סוגי האנטיביוטיקה והכמויות שבהן משתמשים בגידול בעלי חיים למזון, ולכן קשה לאמוד את השפעותיה על החיידקים בבשר הנמכר ברחבי הארץ. בעיני ד"ר פיטליק, היעד העיקרי של הוועדה הוא מניעה מלאה של השימוש באנטיביוטיקה כתוסף מזון. מטרה זו, מועילה לבריאות ככל שתהיה, מיושמת במידה חלקית מאוד ברחבי העולם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות