בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החטוטרת של היוזמה הסעודית

תגובות

אירועי הימים האחרונים יצרו מצב מוזר ומביך: להלכה אימץ העולם הערבי את תוכנית השלום הסעודית והציג נוסחה מושכת ליישוב סופי של הסכסוך, בעוד שישראל אינה מגיבה תגובה של ממש וממשיכה לשקוע במעגל האלימות. לאמיתו של דבר, המציאות מורכבת הרבה יותר. די לציין שהנוסחה הגמישה יחסית בסוגיית זכות השיבה שהופיעה בהודעה שקרא מזכ"ל הליגה הערבית, עמר מוסא - נוטרלה בתביעה מפורשת לזכות השיבה בהודעה מקבילה, "הודעת ביירות", שקרא שר החוץ של לבנון.

מנקודת מוצא שלפיה לעימות הנוכחי אין פתרון צבאי והמוצא היחיד הוא הסדר מדיני, חשוב להבין כיצד התגלגלה היוזמה הסעודית למה שנקרא עתה רשמית "יוזמת השלום הערבית" וכן להבין מהם יתרונותיה ומגבלותיה של ההתפתחות הזאת.

כאשר פורסמה היוזמה הסעודית לראשונה היו לה שני יתרונות ברורים. היא היתה בעלת אופי חיובי (לראשונה אימצה מדינה כסעודיה את רעיון הנורמליזציה) והיא היתה ברורה ופשוטה - נורמליזציה מלאה תמורת נסיגה מלאה. בה בעת התעוררו שאלות קשות - איך הופכים נוסחה פשטנית לתוכנית מדינית? האם תזכה התוכנית לקונסנסוס ערבי? ואם כן, כיצד מנצלים את האופק המדיני החדש כדי להיחלץ ממעגל האלימות?

רמז לצפוי אפשר היה למצוא בתגובת סוריה, שסגרה שורות עם לבנון ויצאה נגד היוזמה הסעודית. מיד לאחר מכן הוזמן הנשיא אסד לביקור בסעודיה, שבסיומו התבשרנו כי סוריה אימצה את יוזמת השלום הסעודית לאחר שהובטח לה, כי הנסיגה לגבולות יוני 1967 תפורש על פי תפישתה. אך ההודעה שפירסמה דמשק הבהירה שסוריה עומדת גם על תנאי נוסף - מימוש זכות השיבה. בכך הודגמה הסתירה הפנימית שהובנתה בהמשך המהלך הסעודי - כדי לזכות בתמיכת שאר העולם הערבי יש לוותר על פשטות הנוסחה ולהוסיף לה תנאים מגבילים. הכנסתה של זכות השיבה כתנאי מגביל מטעמה של סוריה נטלה מהיוזמה הסעודית את החידוש המהפכני, שאולי היה טמון בה, והתאימה אותה לקו המסורתי של העולם הערבי: אין להסכים לנוסחת פתרון בעלת אופי "סופי" אלא תמיד יש להשאיר פתח כדי למנוע נורמליזציה אמיתית.

השניות הזאת הועתקה להחלטות פסגת ביירות. במסיבת עיתונאים משותפת עם שרי החוץ של לבנון וסעודיה קרא עמר מוסא את "נוסח היוזמה הסעודית המכונה מעתה יוזמת השלום הערבית": מועצת הליגה הערבית מוסיפה להצעה הסעודית שמדינות ערב יכוננו יחסים נורמליים עם ישראל תמורת נסיגה מלאה לגבולות 1967 וכינון מדינה פלשתינית ריבונית שבירתה ירושלים המזרחית - שתי דרישות: נסיגה מהאדמות שישראל "עודנה כובשת בדרום לבנון", ופתרון צודק ומוסכם לבעיית הפליטים על בסיס החלטת האו"ם 194. במקרה שישראל תיענה, יראו בכך מדינות ערב את קץ הסכסוך ויכוננו עמה יחסים נורמליים.

אולם לצד ההודעה הזאת פירסמה ועידת הפסגה הודעת סיכום שבה הודגש, בין השאר, כי על ישראל לאפשר לעם הפלשתיני לממש את כל זכויותיו, כולל הבטחת זכות השיבה של הפליטים הפלשתינאים על יסוד ההחלטות הלגיטימיות הבינלאומיות ועל יסוד עקרונות המשפט הבינלאומי כולל החלטת העצרת הכללית 194. מנהיגי ערב הדגישו גם את תמיכתם בלבנון בכל הנוגע לשחרור אדמותיה מהכיבוש הישראלי עד הגבול המוכר הבינלאומי וזאת בכל האמצעים הלגיטימיים, וכן קבעו כי השלום והביטחון באזור מחייבים את הצטרפות ישראל לאמנה לאי הפצת נשק גרעיני ואת פתיחת מתקניה הגרעיניים לפיקוח בינלאומי.

אם אפשר לפרש את הודעתו של מוסא כהגמשה מסוימת בהתייחסות לזכות השיבה, טעמה של זו ניטל ממנה על ידי הניסוח המסורתי לזכות השיבה בהודעת הסיכום של הפסגה.

התביעה לפירוז גרעיני ולהכפפת ישראל לפיקוח בינלאומי היא עמדה מצרית וסורית מוכרת, ששימשה כלי בידי מצרים ב-1995 לעצור את תהליך הנורמליזציה. עמדת הפסגה הערבית בסוגיית לבנון נותנת למעשה הכשר לחימום הגבול על ידי חיזבאללה.

לשון אחר, אם נופפה הפסגה הערבית בנורמליזציה וב"קץ הסכסוך" בידה האחת, הרי ידה האחרת שבה והניפה את הנוסחאות המוכרות המאפשרות את המשך המאבק גם לאחר השגת הסכם.

ליוזמה הסעודית נוספה אם כן חטוטרת רצינית. אבל בהחלטות ביירות יש גם יסודות חיוביים חשובים. ההנהגה הישראלית עסוקה כיום בראש וראשונה בניסיון לבלום את הטרור. אך היא חייבת לתת את דעתה גם על משמעות החלטות ביירות ולנסח תגובה הולמת. תגובה כזאת חייבת לנכס את היסודות החיוביים של ההחלטה ולהטיל את עול ההתנערות מההתחכמויות שהוצגו לעיל על הממסד הערבי.

פרופ' רבינוביץ הוא נשיא אוניברסיטת תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו