בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פערי ההשכלה מצטמצמים במהירות

מחקר חדש מגלה, שהפער העדתי ברמת הלימודים בתיכון נמחק למעשה וגם הפערים ברמת הבגרות והאוניברסיטה קטנו מאוד. ילדים למשפחות קטנות מצליחים יותר, הבנות מצליחות יותר מהבנים. המכשול הבא: לימודי מתמטיקה ואנגלית. השוויון צפוי בדור הבא

תגובות

בניגוד לדעה הרווחת, הפער העדתי מצטמצם בעקביות והוא יתחסל כליל בתוך שנות דור. כך קובע מחקר חדש, המתבסס על ניתוח הפערים ברמת ההשכלה בישראל והשינויים שחלו בהם לאורך זמן. המסקנה הבולטת היא, שהפער בין מזרחים לאשכנזים בשלב הכניסה לבית הספר התיכון צומצם ולמעשה כבר אינו קיים. לעומת זאת נמשך הפער, אם כי במינון מתון, בשלבי השגת תעודת בגרות ולימודי המשך על-תיכוניים, אקדמיים ואחרים. המחקר, שכותרתו "תהליכי שינוי בהישגי השכלה בישראל", בדק את התפתחות רמת ההשכלה של בני עולים עד דור שלישי, והוא מגלה קשר ברור בין ותק בארץ לרמת השכלה. המחקר ארך כחמש שנים ובוצע על ידי צוות מחקר מהמחלקה ללימודי אוכלוסייה באוניברסיטה העברית בראשות פרופ' דב פרידלנדר וצבי אייזנבך, בשיתוף צוות מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) ובמימון משרד החינוך והאקדמיה הישראלית למדעים.

המחקר מתבסס על קובץ נתונים שהוכן במיוחד על ידי הלמ"ס, שקישר נתוני אנשים מסוימים שהשתתפו במפקד האוכלוסין ב-1995, עם נתוני הרקע המשפחתי ומשק הבית של אותם אנשים ממפקד 1983. כך נוצר קובץ ראשון בסוגו, "בעולם, לא רק בארץ", כדברי פרופ' פרידלנדר, שאיפשר לערוך השוואות בין הקבוצות האתניות למן שנות החמישים, שנותיה הראשונות של המדינה, לאורך שלושה דורות, ולבדוק אם הפערים ביניהן התרחבו או הצטמצמו.

המחקרים שנעשו עד כה לא הגיעו למסקנות דומות, אומר פרידלנדר, כי חסרה להם פרספקטיווה ארוכת טווח שתאפשר מדידת שינויים. כך למשל, במחקרים עד היום חושב מספר מקבלי תעודות הבגרות לפי הנתונים של בוגרי התיכונים שמפרסם משרד החינוך בכל שנה. המחקר החדש מביא בחשבון שיש מי שעושים את בחינות הבגרות בעת השירות הצבאי או אחריו, ולפעמים אף בגיל 30. "האסטרטגיה שלנו היתה להמתין לאנשים עד גיל 25, כדי לדעת מה הסטטוס ההשכלתי שלהם", אומר פרופ' פרידלנדר.

המזרחיות מצליחות יותר

על פי נתוני המחקר, הגידול שחל במרוצת השנים במספר המזרחים שנכנסו לתיכון עלה בהרבה על הגידול שחל בקרב האשכנזים. בקרב ילידי 1954-1950 נכנסו לתיכון כ-74% מהמזרחים בני הדור הראשון והשני לעלייה, לעומת 92% מהאשכנזים בני דור ראשון ושני לעלייה. בקרב בני הדור השלישי של אותם שנתונים הצטמצם הפער ל-86% מהמזרחים לעומת 93% מהאשכנזים, אולם יש להביא בחשבון שמספרם של בני הדור השלישי לעלייה בקרב המזרחים בשנים הללו, היה נמוך במיוחד, פחות מ-3%. בקרב בני הדור השלישי לעלייה ילידי 1979-1977 הפער כמעט זניח: 92% מהמזרחים נכנסו לתיכון, לעומת 95% מהאשכנזים. בקרב הנשים אף נוצר פער הפוך: 96% מהמזרחיות נכנסו לתיכון, לעומת 91% בלבד מהאשכנזיות.

צומצם גם הפער - אם כי בשיעורים פחותים - בקרב מקבלי תעודת בגרות, דבר שהביא לגידול של 30% עד 50% במספר המזרחים שפנו ללימודים גבוהים. "מכאן רואים בבירור", נאמר במחקר, "שבניגוד לטענות ההפוכות הרווחות, היו עליות משמעותיות באחוזי הלומדים במוסדות על-תיכוניים בקרב יוצאי אסיה וצפון אפריקה, והן נבעו מהגידול הדרמטי בשיעור הנכנסים לחינוך תיכון מראשית שנות ה-50".

בקרב ילידי 1969-1965, המשיכו בלימודים גבוהים 46% מזרחים בני הדור השלישי לעלייה, לעומת 55% אשכנזים בני אותו דור. פרידלנדר: "הצמצום בפערי ההשכלה בין העדות בישראל הוא עובדה נחרצת, שאינה יכולה להיות שנויה במחלוקת". ביטולו הסופי של הפער הוא לדבריו "תהליך ארוך טווח, שאם אינו מסתיים בדור השלישי (לעלייה), הוא מסתיים בדור הרביעי פחות או יותר".

המחקר מצא קשר הדוק בין רמת ההשכלה של ההורים לזו של ילדיהם. בהתאם, כשעלתה עם הדורות רמת ההשכלה של ההורים, עלתה גם רמת ההשכלה של הילדים. עוד מצא המחקר, שקיימים הבדלים גדולים בהשכלה בין מי שגדלו במשפחות קטנות - דבר שאיפשר להם הישגים טובים יותר - לבין מי שגדלו במשפחות גדולות. מאז שנות החמישים חלה ירידה בגודל המשפחה בקרב עולי אסיה ואפריקה, ובמקביל חלה עלייה ברמת ההשכלה של הילדים.

שינוי נוסף: בשנים האחרונות גדל שיעור המזרחים המעדיפים את הנתיב העיוני בתיכון על פני הנתיב המקצועי, דבר שהגדיל את סיכוייהם להצליח בבחינות הבגרות ולהמשיך ללימודים על-תיכוניים. כך, מבין ילידי 1969-1965 שבחרו בנתיב עיוני, 69% מהמזרחים בני הדור השלישי השיגו תעודת בגרות והמשיכו ללמודים על תיכוניים.

מחברי המחקר רואים בגידול הניכר שחל בשיעורי המזרחים שנכנסו לנתיב העיוני בתיכון "אחת ההתפתחויות החשובות בהיסטוריה של ההשכלה בישראל", וכותבים: "לשינוי זה היו השלכות על הפחתת הפער האתני בהשכלה - השפעה שתימשך גם בעתיד".

למרות החשיבות שמחברי המחקר מייחסים לגידול במספר המזרחים הבוחרים בנתיב העיוני בתיכון, הם כללו במחקרם את המשפט הבעייתי הבא: "לצורך ראייה מציאותית של ההתפלגות מחדש בין הנתיבים, יש לזכור כי בעקבות הגידול בחלקם של אלה (יוצאי אסיה ואפריקה, ד"ש) העוברים לתיכון עיוני, רמתם הכללית של הלומדים בו עשויה לרדת". פרידלנדר מסביר: "כשאוכלוסייה שלמה נכנסת לתיכון לא כולם מוכשרים באותה מידה, ולכן ברור שיש פחות מה שאנחנו קוראים 'סלקציה'. אנו אומרים, שמצד אחד יהיו יותר מקבלי תעודות בגרות, ומצד אחר, כמובן שהרמה הממוצעת תהיה יותר נמוכה מאשר כשקבוצה מאוד סלקטיווית נכנסת. זה קצת מקזז את ההתקדמות".

נתוני המחקר מראים ששיעור מקבלי תעודות הבגרות שפונים ללמודים אקדמיים, גבוה יותר בקרב הנשים בהשוואה לגברים. בהתאם לכך תהליך צמצום הפער בין קבוצות המוצא מואץ יותר בקרב הנשים.

43% מהגברים יוצאי אסיה ילידי השנים 1969-1965 קיבלו תעודת בגרות, לעומת 53% מהנשים. בקרב יוצאי אפריקה ילידי אותן שנים, קיבלו תעודת בגרות 36% מהגברים לעומת 48% מהנשים, כמעט מחציתן. בקרב יוצאי אירופה ואמריקה (ילידי אותן שנים) היחס הוא 65% מהגברים, לעומת 76% מהנשים.

בקרב ילידי השנים 1969-1965, שהם בני הדור השלישי לעלייה, מצטיירת התמונה הבאה: בקרב המזרחים קיבלו תעודות בגרות 61% מהבנים לעומת 77% מהבנות. אצל האשכנזים קיבלו תעודות בגרות 74% מהבנים לעומת 83% מהבנות. 33% מהבנים המזרחים ילידי אותן שנים בני הדור השלישי, המשיכו ללימודים אקדמיים, לעומת 44% מהבנות המזרחיות. מהאשכנזים המשיכו ללימודים אקדמיים 40% מהבנים לעומת 48% מהבנות.

בתחתית: עיירות הפיתוח

את התמונה הוורודה מקלקלים ממצאי המחקר לגבי עיירות הפיתוח. נמצאו הבדלים ניכרים ברמת ההשכלה בין האוכלוסייה היהודית בשתי הערים הגדולות - תל אביב וחיפה - לבין תושבי עיירות הפיתוח. למעשה, הסיכוי של תושבי עיירות הפיתוח לקבל תעודת בגרות נמוך יותר מסיכוי של תושבים מכל צורות היישוב האחרות בארץ. הפער גדול עוד יותר במעבר מתעודת בגרות ללימודים אקדמיים.

בקרב תושבי תל אביב וחיפה ילידי השנים 76% ,1969-1965 מהאשכנזים השיגו תעודת בגרות ו-53% מהמזרחים. בעיירות הפיתוח רק 66% מהאשכנזים בני אותם גילאים השיגו תעודת בגרות ו-39% מהמזרחים. בקרב תושבי תל אביב וחיפה המשיכו ללימודים אקדמיים 48% מהאשכנזים ו-23% מהמזרחים. בעיירות הפיתוח לעומת זאת פנו ללימודים אקדמיים רק 22% מהאשכנזים ו-13% מהמזרחים.

בתוך הפער הכללי בהשכלה בין תושבי ערי הפיתוח לשאר האוכלוסייה, נשמר הפער הפנימי בין אשכנזים למזרחים ונוצר פער בין מזרחים למזרחים. ההסבר העיקרי לפער בהשכלה, כותבים מחברי המחקר, הוא המעמד החברתי-כלכלי הנמוך של האוכלוסייה בעיירות הפיתוח. אם יש בהן הגירה, הרי זו הגירה שלילית שבה בעלי רמת השכלה גבוהה יותר עוזבים כשהם יכולים.

מנתוני המחקר מתקבל הרושם, שחוץ מאשר בעיירות הפיתוח, צמצום הפער העדתי מתרחש בלא שיהיה צורך בהתערבות חיצונית: השכלת ההורים עולה תדיר ועמה השכלת הילדים; גודל המשפחה המזרחית מצטמצם ועמו עולה רמת ההשכלה של הילדים; תלמידי התיכון המזרחים מעדיפים את הנתיב העיוני על פני המקצועי ובכך מבטיחים את סיכוייהם לתעודת בגרות ולימודי המשך. פרופ' פרידלנדר מעריך שהפערים בקרב ילידי שנות ה-90 שיגיעו לתיכון, לבגרות ולאוניברסיטה בשנים 2015-2010, כבר יהיו קטנים מאוד; ואין לו ספק שהמכללות - שלא נכללו במחקר, כי היו אז רק בראשיתן - יאפשרו קפיצת מדרגה לסגירת הפער במעבר להשכלה על תיכונית.

החדשות הרעות הן, שלמרות צמצום הפערים בהשכלה התיכונית מסתמנת מגמה חדשה של פער בזיהוי נכון של שוק העבודה. פרידלנדר, שזהו נושא מחקרו הבא, אומר, כי "יש הבדל בסיסי מאוד" בין מזרחים לאשכנזים בבחירת תוכני הלימודים בתיכון. "נראה לנו כאילו יוצאי אסיה ואפריקה לא תמיד לומדים את 'הדברים הנכונים' מבחינת שוק העבודה או ההכנסה. הכניסה לאוניברסיטאות מותנית היום מאוד בידיעת אנגלית ומתמטיקה, אבל אחוז יוצאי אסיה ואפריקה שלוקחים בתיכון רמה מוגברת באנגלית ובמתמטיקה הוא קטן מאוד לעומת יוצאי אירופה אמריקה. לכן הייתי אומר, שאין הבדל בחשיפה הכמותית ללימודי התיכון, אבל יש הבדל לא קטן, אני חושש, ב'מה לומדים', וזה משפיע כמובן על הכניסה לאוניברסיטאות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו