בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המהנדס שהפליג רחוק

יוסף יקיר (טוקר), בונה אוניות, תעשיין, 2002-1929

תגובות

הוא נולד בעיר אוגוסטוב שבפולין ובגיל שש עלה לארץ ישראל. משפחתו היתה קשת יום. אביו היה שוחט ובעל חנות עופות בחיפה, אך הוא הצליח לסיים את לימודיו בבסמ"ת (בית ספר מקצועי תיכוני ליד הטכניון) והתגייס להגנה. במלחמת הקוממיות הצטרף לחיל הים ושירת כמלח מגרז על "התקוה", שהיתה בעבר ספינת מעפילים. בתום הקרבות למד בטכניון ואחר כך נשלח לאוניברסיטת מישיגן, להשלים את לימודיו בהנדסה ובבניית אוניות. כששב לחיל הים עסק בפרויקט של טיל ה"לוז". הוא בנה כלים זעירים לקומנדו הימי, ואחר כך התמנה לעמוד בראש צוות שתיכנן את הנט"ק (נחתת טנקים) הראשון שנבנה במספנות ישראל. ייחודו של כלי שיט זה היה בכך שנתפר לצרכיו המבצעיים של חיל הים, ובכך שנבנה בשני חלקים, שהיה אפשר להעבירם על גבי משאיות לזירת ים סוף.

כשהשתחרר פתח משרד הנדסי פרטי ונשכר על ידי חברת הספנות "סומרפיין" לפקח על בניית אוניית מעבורת חדישה, "נילי", במספנה בסקוטלנד (בשעת חירום היא היתה אמורה גם לשאת טנקים). אבל לאחר שחברת "סומרפיין" נקלעה לקשיים שמה הממשלה את ידה על "נילי" בעת שעגנה בנמל מיאמי. יקיר עיניין באונייה את תד אריסון, ומכך התפתחה חברת שיט התענוגות "קרניבל קרוז" שהפכה את אריסון למיליארדר. אריסון הציע לו להצטרף לעסקיו אך יקיר העדיף לגדל את ילדיו בארץ.

הוא עצמו ראה חיל בעסקיו: ב-1974 הקים את מפעל "אימקו" בתל חנן (עם שלוחות בשלומי ובמרילנד שבארה"ב), לפיתוח, תכנון וייצור מוצרים בתחום המכניקה, האלקטרו-מכניקה והאלקטרוניקה, המיועדים לשימוש צבאי. בשל רקעו הימי של יקיר, פסע המפעל תחילה בכיוון זה, אך בהדרגה חדר גם לתחומי האוויר והיבשה (בין השאר בפרויקט טנק המרכבה, שלקידומו סייע בתושייה ובגישה יצירתית). במפעל בתל חנן, המעסיק כ-130 עובדים, שררה גאוות יחידה. בעת ביקורו של ראש הממשלה שמעון פרס במפעל ב-1985 סירב אחד העובדים לגלות לו פרטים על הפרויקט שבו עסק. "אני לא יודע אם יש לך סיווג ביטחוני", אמר ברצינות.

כשפרש יקיר לגמלאות, אל ביתו המשקיף על מפרץ חיפה, המשיך להיות קשוב אל הים האהוב עליו. משנודע כי פעמון אוניית המעפילים "אקסודוס" נמכר למוזיאון בבולטימור, הוא נרתם למאמץ להחזירו לישראל, ומשלא הסתייע הדבר לא נח ולא שקט עד ששתי רפליקות מהפעמון ההיסטורי הגיעו לארץ.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו