המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
בחר סיסמה
הקלד סיסמה מחדש
אזור מגורים
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שחזרו סיסמה

חיזוק במקום חיסול

חיסון ניסיוני נגד סוכרת נעורים, שפיתח פרופ' ירון כהן ממכון ויצמן, בולם את התפתחות המחלה

  • מאת אורי ניצן
  • 25.07.2002
  • 00:00
  • עודכן ב: 04:29

סוכרת נעורים היא מחלה הנגרמת כאשר מערכת החיסון תוקפת תאים בלבלב. הרס תאים אלה גורם לחסר מתמיד של ההורמון אינסולין, וכן נזקים מצטברים לכליות, לרשתית ולמערכות נוספות. החולים הצעירים חייבים להזריק לעצמם אינסולין, וכך הם מצליחים לבלום חלקית את תסמיני המחלה.

פרופ' ירון כהן ממכון ויצמן פיתח חיסון ניסיוני, שמצליח לבלום את התפתחות סוכרת הנעורים. יעילות החיסון כבר נבדקה על קבוצה של חולים, בחסות חברת הביוטכנולוגיה "פפטור", והתוצאות המבטיחות התפרסמו בכתב העת "Lancet" בנובמבר 2001.

במחלות כמו סוכרת נעורים או טרשת נפוצה, מערכת החיסון "טועה בזיהוי" ותוקפת תאים בריאים ברקמות שונות של הגוף. האחראים לטעות הזאת הם לימפוציטים מסוג T שמסיירים בזרם הדם וברקמות ומאתרים תאים שגורמי מחלה חדרו לתוכם. כשהם מזהים תא נגוע הם נצמדים אליו ומשמידים אותו.

זיהוי התאים הנגועים מתבסס על היכרות ייחודית בין הלימפוציטים לחלבונים (אנטיגנים) של החיידק או הווירוס. האנטיגנים הללו נמצאים על פני השטח של התא הנגוע וזיהוים מתבסס על התאמתם לקולטן ספציפי של תאי ה-T. מיליוני לימפוציטים רדומים מסתובבים בזרם הדם וברקמות, וכל אחד מהם מסוגל להכיר את המבנה התלת-ממדי של אנטיגן מסוים ולפעול נגדו. כאשר הלימפוציטים "מתבלבלים" הם תוקפים תאים בריאים וגורמים למחלה אוטו-אימונית.

לפני שחוקרים מחלה אוטו-אימונית, שהיא היוצא מן הכלל, צריך לשאול מדוע מערכת החיסון לא תוקפת בכל רגע נתון את התאים הבריאים בגוף. התשובה לשאלה טמונה בתהליך ה"חינוכי" שתאי החיסון עוברים במהלך הבשלתם. על פי הדעה המקובלת, תהליכי ההבשלה המוקדמים של תאי החיסון מתרחשים בבלוטת התימוס ובמוח העצם, ובהם מושמדים הלימפוציטים שמכירים אנטיגנים עצמיים של הגוף.

חוקרים רבים משוכנעים שמחלות אוטו-אימוניות כמו סוכרת נעורים מתפתחות כתוצאה מ"תאונת עבודה" בתהליך החינוך של הלימפוציטים. במקרה כזה התינוק נולד עם לימפוציטים פגומים שתוקפים את התאים הבריאים בלבלב. גישה דומה מייחסת את המחלות האוטו-אימוניות למוטציה אקראית שמתרחשת אחרי שלבי החינוך הקריטיים של הלימפוציט. המוטציה מעוותת את הקולטנים של הלימפוציט והוא יזהה תאים בריאים כאויבים.

"פרופסור מקפרלן ברנט, מאבות האימונולוגיה המודרנית, ייחס את המחלה האוטו-אימונית למוטציה בלימפוציט יחיד. הלימפוציט שסרח והצאצאים שלו תוקפים תאים בריאים", מסביר כהן, "ובניסוח מעט פשטני, המחלה האוטו-אימונית מתפתחת בגלל נוכחות אקראית ולא רצויה של זן לימפוציטים תוקפני".

פרופ' כהן מתנגד לגישה המקובלת בכל הנוגע לסיבות ההתפתחות של מחלות אוטו-אימוניות. "בשנות ה-70 עבדתי כפוסט-דוקטורנט במעבדה של פרופ' מיכאל פלדמן, וגילינו שלימפוציטים המכוונים נגד ה'עצמי' קיימים גם בחיות בריאות. הוצאנו לימפוציטים מזרם הדם של חולדה, והראנו בתרבית שהם תוקפים תאים בריאים שנלקחו מאותה חולדה. יוצא מכך שגם בחיה הבריאה ישנם לימפוציטים שמסוגלים לתקוף תאים בריאים, ושקיים מנגנון בקרה שמונע מהם לעשות זאת". בנוסף לכך, אנטיגנים רבים של חיידקים זהים לחלבונים שנמצאים על פני תאים בריאים, וקשה להניח שמערכת החיסון תתעלם מהסכנה הנשקפת מפולשים שדומים לתאים הבריאים של הגוף.

פריצת הדרך במחקר של פרופ' כהן אירעה בתחילת שנות ה-80. "באותן שנים פותחה טכנולוגיה שאיפשרה לנו לבודד זן אחד של לימפוציטים ולגדל אותו בתרבית", אומר כהן. "את הלימפוציטים שנלקחו מחולדה בריאה הזרקנו לחולדה בריאה אחרת, ותוך כמה ימים היא פיתחה מחלה אוטו-אימונית. הממצאים הללו חיזקו את ההנחה שבמערכת החיסונית ישנם דרך קבע לימפוציטים ספציפיים שמסוגלים לתקוף תאים בריאים. "בחיה הבריאה, הלימפוציטים הללו לא גורמים למחלה אוטו-אימונית הודות למנגנון פיקוח שמדכא אותם", מסביר כהן, "וגם בגלל הסביבה הביולוגית המאוזנת שבה לימפוציטים פוגשים תאים בריאים. כשהעברנו לימפוציטים מחולדה אחת לחולדה אחרת החלשנו את הבקרה על התאים החיסוניים, והם היו חופשיים לתקוף תאים בריאים של החולדה".

המחלה האוטו-אימונית מתפרצת כאשר הרכב החלבונים בזרם הדם מהתל במערכת החיסון וגורם לה להגיב בעוצמה, ללא נוכחות של פולש זר. המערכת יוצאת מאיזון, מנגנוני הפיקוח נחלשים והלימפוציטים הפגומים מתקיפים תאים בריאים.

הטיפול השמרני במחלה האוטו-אימונית מתבסס על עיכוב פעילותם של הלימפוציטים התוקפניים. "הטיפולים שאנחנו מפתחים נגזרים מממצאים שאספנו בעשרים השנים האחרונות", אומר כהן, "ובמקום להשמיד את הלימפוציטים ה'רעים' אנחנו מנסים לעורר את מנגנוני הבקרה ה'מוחלשים' של מערכת החיסון. חיזוק הבקרה החיסונית מרסן את פעילותם ההרסנית של הלימפוציטים נוגדי ה'עצמי' ומשמר את התאים במצב הרדום שבו הם אמורים להיות באדם בריא. העבודות שלנו מתייחסות למחלות אוטו-אימוניות כמו טרשת נפוצה, מייסטניה-גרביס וסוכרת נעורים, אך העיקרון העומד מאחורי הטיפולים הוא דומה".

בסוכרת נעורים, למשל, תאי הבתא בלבלב מותקפים על ידי הלימפוציטים. אחד החלבונים הנמצאים על פני השטח של תאי הבתא הוא HSP-60, ופרופ' כהן הניח שלחלבון זה תפקיד מרכזי בוויסות פעילותם ההרסנית של הלימפוציטים. כמו בחיסון קלאסי, שבו מוזרקים למחוסן חיידקים מוחלשים, מקטעים מהחלבון הוזרקו לעכברים חולי סוכרת, וקצב ההרס של תאי הבתא פחת משמעותית בתוך כמה שבועות. נוכחות מקטעי ה-HSP-60 בגוף ככל הנראה מחזקת את מנגנוני הפיקוח על הלימפוציטים ומגבילה את פעילותם של התאים החיסוניים נגד תאי בתא בלבלב.

הממצאים של פרופ' כהן ותלמידיו התפרסמו ב-1991 בכתב העת של האקדמיה האמריקאית למדעים (PNAS), והניסויים הקליניים בחולים התבצעו באחרונה בבית החולים הדסה עין כרם, תחת הפיקוח הרפואי של פרופ' איתמר רז. החיסון לחולי סוכרת נעורים נמצא בהליך לקבלת רישיון במינהל המזון והתרופות האמריקאי, וכהן מקווה שהוא ייצא לשוק בשנים הקרובות.

פרופ' ינון בן-נריה מהאוניברסיטה העברית מציין את התרומה של פרופ' כהן לחקר המחלות האוטו-אימוניות, אך מדגיש שיישום המחקרים הללו לצורך ריפוי של בני אדם מחייב לנקוט משנה זהירות. "הסיבה העיקרית לכך", מסביר בן-נריה, "היא ההבנה המוגבלת של ההבדלים בין חיסון מועיל, שישפר את מצב החולים, לחיסון הרסני, שיכול להחמיר או אפילו להשרות מחלות קטלניות אחרות. דוגמה לכך היא הטענה שנוגדנים נגד HSP-60, האנטיגן ששימש את פרופ' כהן לפיתוח החיסון לסוכרת נעורים, עלולים לגרום לנזקים משניים". לדבריו, באחרונה דווח בכתב העת "Circulation" שנוכחות הנוגדנים האלה קשורה בשכיחותה וחומרתה של טרשת בכלי הדם הלבביים. סקר קצר-טווח, עשרה חודשים, של טיפול מוצלח לכאורה בסוכרת נעורים, הוא אומר, לא מספיק כדי לחשוף סכנה מהסוג שדווח עליה, במיוחד כשמדובר בסוכרת שבה ממילא עולה הסיכון למחלות טרשתיות. "לפיכך", סבור פרופסור בן-נריה, "יש עניין רב בהמשך המעקב אחרי החולים המטופלים בחיסון".




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת