היציאה מחומות השימור - כללי - הארץ
מינוי דיגיטלי של הארץ - באתר בסמרטפון ובטאבלט - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שכחתי סיסמה

היציאה מחומות השימור

המתכננים מבינים כיום שאין מנוס מפתרונות יצירתיים בירושלים, שיאפשרו פיתוח אורבני הולם, לצד שימור אוצרות ארכיטקטוניים. כך מתאפשרת עתה הרחבתו של רחוב יפו המוזנח והמיושן

  • מאת דוד קרויאנקר
  • פורסם לראשונה: 24.10.2002
  • 23:00
  • עודכן ב: 25.10.2002
  • 03:11

בימים אלה מתבצעות עבודות אינטנסיוויות בתוואי הקו הראשון של הרכבת הקלה בירושלים. בקו זה, המשתרע לאורך 14 ק"מ משכונת פסגת זאב בצפון ועד להר הרצל במערב, עוסקים בהרחבת התוואי ובהעתקת תשתיות מים, חשמל, טלפון וביוב.

אחד הקטעים הבעייתיים ביותר מבחינה תכנונית וביצועית מצוי ברחוב יפו, בקטע שבין כיכר חרות ("הדווידקה", סמוך לבניין כלל) לבין כיכר נורדאו, הסמוכה לתחנה המרכזית החדשה. בקטע זה ישנם כמה שכונות היסטוריות ובניינים שנבנו במחצית השנייה של המאה ה-19 ובראשית המאה העשרים, המשקפים את מרכזיותו של רחוב יפו בהתפתחות ההדרגתית של ירושלים שמחוץ לחומות.

הרחבת קטע זה של רחוב יפו ממחישה את השינוי, האטי אך העקבי, בתפישות תכנוניות הנוגעות לשימור בירושלים ב-30 השנים האחרונות. כיום מבין הציבור הירושלמי טוב יותר את המשמעות של "קח ותן" תכנוני ואת הצורך בנקיטת פעולות למניעת ניוון אורבני מתמשך. יש כיום מודעות לצורך בפיתוח, החיוני לקליטת טכנולוגיה תחבורתית מודרנית, כדי לאפשר התחדשות והחייאה של מרכז העיר.

מתכנני התנועה והאדריכלים המופקדים על הפרויקט בדקו חלופות שונות כדי להבטיח שתוואי הרכבת הקלה יספק את הצרכים הנדרשים, אך לא יפגע בבניינים ההיסטוריים. המאמצים צלחו ובניינים כמו משטרת מחנה יהודה (ביתו לשעבר של הקונסול הבריטי מור), בניין לשכת הבריאות הממשלתית (בית החולים הטורקי, ה"בלדיה" לשעבר) והחומה שבחזיתו הקדמית, כמו בניין שעון השמש ובתי סעידוף - לא ייפגעו.

כדי להבטיח שימור מלא של בניינים אלה נאלצו המתכננים למצוא פתרון לשלוש קבוצות של בניינים אחרים בקטע זה של רחוב יפו, שלא היה אפשר לשמר במצב המקורי. מול בניין רשות השידור (בית החולים שערי צדק לשעבר) ישנן שתי שכונות חצר יהודיות משלהי המאה ה-19: שערי ירושלים (הידועה גם כשכונת אבו-בסל) ואוהל שלמה. שכונות אלה גבלו ברחוב יפו ברצועה ארוכה של בתים טוריים של קומה אחת או שתיים. הבתים התנוונו במשך השנים ומצבם הירוד לא הצדיק שיקום ושימור. עם זאת, ברשויות התכנון של ירושלים החליטו כי יש לשמר קטעים מסוימים מהבתים. האבנים שבחזיתות שיועדו לשימור ולשחזור מוספרו, אבן אבן, פורקו ונבנו מחדש כתזכורת פיסית לעבר אורבני-ארכיטקטוני שאיננו. בחלק מן החזיתות המשוחזרות (עבודתם של האדריכלים נחום מלצר, גיא איגרא וארי כהן) שולבו קטעים בטיח צבעוני - בגוני תכלת טרה קוטה ואוקר - כדי להדגיש את ציוריותם. באזורים הפגועים של הרחוב, שנחשפו בתהליך ההריסה, ייבנו בעתיד מבנים חדשים שיעוצבו בהתאמה לבניינים ההיסטוריים שבחצרות מאחוריהם וגם בהתאם לאופי החדש והמודרני המיועד לרחוב יפו.

פתרון דומה יושם במבנה החנויות החד-קומתי, שאורכו כ-65 מטר, בחזית ישיבת "עץ חיים" הסמוכה לשוק מחנה יהודה שברחוב יפו. הבניין נהרס, אך החזית הקדמית של החנויות, הכוללת כמה שלטי הקדש מעניינים, פורקה ונבנתה מחדש לאורך התוואי המורחב של רחוב יפו. מבנה השער שבחזית בניין משטרת מחנה יהודה, שכלל שני עמודי אבן ופסלי אריות בראשם, פורק והועבר עם גדר הבניין לתוואי המורחב. כל פרטי עבודות התכנון, הסימון, הפירוק והבנייה מחדש נעשו בתיאום עם המועצה לשימור אתרים. התהליך המסובך של פינוי עשרות עסקים ודירות מגורים, שהיה כרוך בהרס מבנים, נעשה בזמן קצר יחסית, תוך כדי התנגדות מועטה. הפתרון של הריסה ושחזור ברחוב יפו התקבל בהבנה (אם כי לא באהבה) משום כורח המציאות וההכרה בצרכים המשתנים של העיר.

הפרויקט מזכיר התמודדות תכנונית קודמת, מלפני כ-30 שנה, שהיתה כרוכה במאבק ציבורי עז סביב תוכנית פיתוח של מתחם גדול לאורך רחוב המלך ג'ורג' שבמרכז ירושלים, שנקרא על שם בית היתומות הגרמני טליתא קומי.

התוכנית להריסת מבנה החצר היפהפה של טליתא קומי, מבנה בעל ערך ארכיטקטוני והיסטורי רב, שהוקם בשנת 1868 - אושרה סטטוטורית לפני איחוד העיר בשנת 1967, בתקופה שחסרה מודעות ציבורית לשימור. באמצע שנות השבעים התעוררה מודעות שכזאת ואף נעשו מאמצים רבים למנוע את ההריסה המאושרת. הסתבר כי שינוי החלטתה של ועדת התכנון הסטטוטורית מסובך מאוד מבחינה משפטית וכלכלית. אז עלה רעיון לפרק שלושה אלמנטים בעלי חשיבות ארכיטקטונית מהבניין המיועד להריסה ולשחזרם בצורה תלת ממדית פיסולית ברחבה ציבורית גדולה ברחוב המלך ג'ורג'. על בסיס מוגבה ברחבה, סמוך למקום שבו עמד הבניין ההיסטורי שנהרס, הוקם בשנת 1980 מבנה תיעודי המורכב מהחלק העליון של חזית הכניסה הראשית לבניין, לרבות השעון והשלט המקוריים, וכן ארובת הבניין וחלון טיפוסי, בסגנון ניאו-גותי.

קומפוזיציה סוריאליסטית זו היתה חריגה בנוף העירוני השמרני של ירושלים ועוררה ויכוחים מרים. ההתנגדות העיקרית נבעה מחשש כי הקמת אתר תיעוד תלת-ממדי עלולה לעודד יזמים לחשוב כי גם בעתיד רשויות התכנון יסתפקו בשימור אלמנטים ארכיטקטוניים ספורים, במקום לדרוש שימור מלא של בניינים.

היו שטענו כי שחזור שרידים מבניין והעתקתם ממקומם המקורי הם מעשי זיוף ורמייה של מי שמתייחסים לחורבות העבר בהילת קדושה. מקימי האתר (ובהם כותב שורות אלו) סברו כי הקמתו היא מקרה חריג, שתפקידו לתעד ולהנציח אך גם לשמש תמרור אזהרה, ולא פרי מדיניות שימור חדשה או תקדים עקרוני; היה זה אילוץ שנבע ממצב שלא היה אפשר לשנות. במשך השנים היה אתר טליתא קומי לנקודת ציון חשובה בעיר ומקום מפגש חברתי.

יש יותר מגוון אחד לשימור. בירושלים שמחוץ לחומות ישנם מאות בניינים שמצבם הפיסי ירוד ביותר אך הם בעלי רמות שונות של חשיבות ועניין ארכיטקטוני, היסטורי, אתנוגרפי או סביבתי. ישנם בתים הראויים לשימור ולשיקום "נטו", במתכונתם המקורית; ישנם בתים אחרים, בעלי ערך, שראוי כי לצדם או מעליהם תיבנה תוספת - דבר היכול לשמש מוטיווציה כלכלית לשיקומם. ישנם בניינים שחשיבותם פחותה ושמצבם מצדיק הריסה. בבניינים אלה אפשר לשחזר מרכיב דומיננטי מהחזית הארכיטקטונית המקורית וכך למנוע ניוון אורבני אך גם להילחם בשכחה.

החשש משינויים בסטטוס קוו האורבני הדריך את הציבור הירושלמי בכלל ואת הירוקים בפרט במשך שנים רבות. כל חריגה מן הקיים (נטו) נתפשה כשינוי שלילי וכפעולה המודרכת על ידי פוליטיקאים המסייעים לכרישי נדל"ן. הציבור הירושלמי מתחיל להבין כי צריך להתגבר על הפחד מהשינוי העלול לתרום לניוון אורבני במרכז העיר.

עם זאת יש להבטיח, בסיוע ביקורת מרסנת, כי הגמישות התכנונית לא תיצור פתח להחלטות תכנוניות שגויות.




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
פרוייקטים מיוחדים