בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלי עמיר מקווה להיעזר בתמיכת מצנע

המתמודדים / הספרות נשכחה, החל המרדף אחר הבוחרים

תגובות

בבת אחת נשכחה הספרות, הכתיבה פסקה וההשראה נעלמה. מאז החליט הסופר אלי עמיר להתמודד על מקום ברשימת העבודה לכנסת, למד פרק חדש בפוליטיקה הישראלית. מעולם לא חש כה דחוק בזמן, עם לוח זמנים כה צפוף, בחיפוש אחר תמיכת בוחרי המפלגה. משעת בוקר מוקדמת עד אמצע הלילה הוא שרוי במרדף אחר הקולות שיעזרו לו לכבוש את הפסגה שיעד לעצמו: להיות חבר כנסת מטעם העבודה.

רעיון הריצה לכנסת ישן, אך ההחלטה התקבלה רק לפני כמה שבועות. המנהיג הטרי של העבודה, עמרם מצנע, נפגש אתו כדי לשכנעו שירוץ. קדם למצנע מזכ"ל המפלגה אופיר פינס, שנפגש אתו לפני כחודשיים, עם הצעה דומה. המהלך קיבל תאוצה עם היבחרו של מצנע לתפקידו לפני כשבועיים. השניים שוחחו באריכות על הבעיות החברתיות ובייחוד על סכנת הפערים החברתיים. עמיר גולל את חזונו החברתי ומצנע אימץ אותו בשתי ידיים. "עכשיו אתה חייב לרוץ", האיץ בו. "אני צריך להתייעץ עם אשתי לילי", השיב עמיר. "אלי, רוץ!" פסקה לילי.

וכך, לפני שבועיים בלבד, יצא לדרכו מסע הבחירות של עמיר. בהיוודע הבשורה צילצלו החברים, בני משפחה, אוהדים ואנשי עט. צילצל עמוס עוז, שבירך בחום. צילצל חיים גורי וצילצל לובה אליאב, החבר הוותיק שניסה שנים לשכנע אותו לרוץ. וצילצל א"ב יהושע, שנתן לו את ברכת הדרך. "הם היו כל כך מודאגים ממצב המדינה, שאמרו לי כל הכבוד, תעשה משהו, לך תציל את המצב, כמה שאתה יכול", סיפר עמיר.

ביום שהחליט להתמודד, לפני קצת יותר משבוע, החזיר את מפתחות מכוניתו הצמודה והלשכה ששירתה אותו בירושלים. במשך שנים שימש עמיר מנכ"ל בחצי משרה במחלקת העלייה של הסוכנות היהודית. עתה נאלץ להתפטר כדי להתמסר לייעודו החדש.

מאז הוא ישן מעט. פעם נהג להתעורר באמצע הלילה לשרבט רעיון או דימוי על נייר, כדי שיזכור בבוקר להכניסם לספר בכתובים. עכשיו הוא רושם פתקים עם שמות של חברי מפלגה, בכירים ואנשים שיכולים לסייע למירוץ שלו.

אחרי המבוכה של היומיים הראשונים, התעשת הודות לחברים מוכרים ותומכים אנונימיים שהעמידו לרשותו משרד, חשבון בנק, מתנדבים. מצנע שלח שני צעירים נמרצים שיעבדו למענו. כל יום מתקשר מצנע ושואל איך הולך. עמיר נוטע בו אופטימיות.

אם היה לו זמן, היה פונה לעשרות אלפי חברים כדי שיתמכו בו. מחמת קוצר הזמן, מיקד את מאמציו בכמה אלפים בלבד, חברי הוועידה. רוב הזמן הוא עסוק בטלפונים ובמשלוח מכתבים. בימים האחרונים נדהם לגלות כמה יקר הוא מסע בחירות לכנסת. הוא עשה חישוב וגילה שפנייה אחת בלבד בדואר ליותר מ-100 אלף מתפקדים עלולה לדלדל את תקציבו הדל ממילא. גם חוגי בית ירדו מהפרק. "אם אני הולך לחוג בית בבאר שבע, הלך יום אחד", הסביר.

לפיכך הוא מנצל את הטלפון. "שלום, מדבר אלי עמיר", נהג להציג עצמו בהתחלה. בצד השני לא תמיד ידעו מיהו. לאחר מכן שיפץ את פנייתו. "שלום, מדבר הסופר אלי עמיר". זה כבר היה יותר טוב. "האמת, רוב האנשים יודעים עלי", סיפר במבוכה, "הכי חשוב לי היה שיידעו שהסופר אלי עמיר מתמודד לכנסת".

בגלל קוצר הזמן, עמיר תולה תקוות בחשיפה התקשורתית. כמעט כל העיתונים ציינו את ריצתו לבית המקדש של הפוליטיקה הישראלית. תוכניות טלוויזיה סיפרו על כך ואחדות הזמינו אותו להופיע. תנועת המושבים מקיימת אירוע גדול השבוע, והוא יתפוס טרמפ על הכינוס וידבר לאלפים.

חייו השתנו ללא היכר. מעולם לא ידע לחץ כזה - להספיק כל כך הרבה דברים ביום אחד. "זה מירוץ מטריף אחר הזמן ואחר האנשים", סיפר, "אני מרגיש כמו אדם שקופץ מצוק גבוה למים עמוקים. אף פעם לא התנסיתי בזה".

זו הסיבה שעיסוקיו האחרים נשכחו. הספרות נכנסה למגירה וכל חייו נכבשו בידי המירוץ הפוליטי. בשבועות האחרונים גילה שאינו יכול לכתוב משפט ספרותי אחד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו