בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסתה וסתימת פיות

תגובות

הצו שפירסם שלשום שר הפנים, אלי ישי, להפסקת פרסומו של ביטאון הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, "סוות אל-חק ואל-חוריה" ("קול האמת והחירות"), אמור להדאיג את שוחרי חופש הביטוי והמחשבה בישראל. ישי הסתמך בהחלטתו לסגור את העיתון על הוראה מתקופת המנדט הבריטי - סעיף 2)19)(א) לפקודת העיתונות 1933 - שמאז פרשת "קול העם" כמעט לא נעשה בה שימוש.

כמה מן הטקסטים שפירסם הביטאון מעוררים חלחלה וסלידה. בלשון גסה ומשתלחת כותבי "סוות אל-חק" קוראים לכל הערבים לקום על ירושלים, מכנים את הישראלים "חיידקי כל הזמנים" ואת ישראל "כינה שמקננת בגוף העולם הערבי ומוצצת את דמו ומשאביו... והרשתה לרבנים הפרעושים לפגוע באל-אקצא" וקובעים, כי "השאהידים הם מעצבי החיים". הכותבים אינם עוסקים באידיאולוגיה צרופה, אלא נסחפים לדברי גזענות, להסתה, ואף להמרדה גלויה.

ועם זאת סגירת עיתון היא צעד קיצוני במיוחד, העלול לשמש תקדים מסוכן בידי כל שלטון המעוניין לסתום את פיות מתנגדיו ולדכא את חופש הביטוי ואת חופש המחשבה. אם "סוות אל-חק" אינו עיתון רגיל, אלא ביטאון קיצוני של תנועה פוליטית מחרחרת מלחמה, המדינה יכולה למצוא דרכים להגן על עצמה מפני פגיעתו הרעה. ייתכן אפילו, שסגירת ערוץ ביטוי זה, ויהיה מתסיס ואלים בסגנונו כאשר יהיה, תגרום יותר נזק מתועלת כשהעורכים והכותבים יציגו את עצמם בארץ ובחו"ל כנרדפים בשל דעותיהם.

השר ישי טוען, כי צו הסגירה הוצא "על פי דרישת שירות הביטחון הכללי ובתיאום עם ראש הממשלה ועל דעת ובאישור פרקליטות המדינה". אין זה נימוק משכנע. להיפך: ישי נראה כמי שמכסה את עצמו בגלימותיהם הרחבות של כל הגורמים האלה ומעדיף להתחמק מאחריותו האישית. הסמכות המיוחדת וכבדת המשקל שהמדינה הפקידה בידי שר הפנים בתחום הרחב והמסובך הנוגע להסתה, המרדה ופגיעה בשלום הציבור מחייבת אותו לנהוג זהירות יתר ולהתעלות מעבר ללחצים הביטחוניים והפוליטיים המיידיים.

המלצת השב"כ היא אולי תנאי מספיק, אך לא תנאי הכרחי, להחלטה חמורה מעין זאת. קשה שלא לחשוד בישי, כי מילא את בקשת השב"כ בחדווה; סגירת הביטאון עשויה בלא ספק להוסיף לו ולשרון כמה נקודות זכות בקרב מצביעיהם. "סגירת העיתון היא חלק ממאמצינו במלחמה בטרור", אמר ישי בנמקו את ההחלטה. מוטב שישאיר את המלחמה בטרור לכוחות הביטחון, ואת ההחלטה אם לתבוע את העיתון על עבירות שעבר - אם אכן עבר - לרשויות החוק. לדמוקרטיה כלים מגוונים להתגוננות מפני רוצחים ומפני פורעי חוק. מפני סתימת פיות ממלכתית היא תתקשה להתגונן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו