טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דמוקרטיה הולכת ונעלמת

השחיתות, הגזענות והשתקת מתנגדי השלטון מבהירות: הפשיזם כבר כאן

תגובות

היסטוריונית או היסטוריון שיתעניינו בעתיד בגורלה של מדינת ישראל בתחילת המאה ה-21 יתקשו להסתיר את זלזולם בכולנו: איך לא ראינו את כל הסימנים? או שמא - ואולי חמור מכך - ראינו ובכל זאת לא עשינו דבר?

אין עוד צורך לאסוף את הסימנים המפוזרים על פני השנים האחרונות. אין אפילו צורך להזכיר רצח ראש ממשלה על ידי מי שלימים (ואין המדובר בימים כה רבים) זוכה למידה בלתי מבוטלת של פופולריות. די לנו אם נתבונן בכמה תופעות מהימים האחרונים.

שחיתות קשה מתפשטת במסדרונות הממשל. מינויים פוליטיים נהפכו למובנים מאליהם, גורמים פליליים קונים להם מהלכים במפלגת השלטון, ודרך המלך לרכוש לך מעמד היא לרכוש לך מועמד (או מועמדת).

בראש הממשלה עומד איש חזק, סב חביב שוועדה בראשות נשיא בית המשפט העליון מצאה שהיתה לו אחריות בלתי ישירה לתוצאות הטבח בסברה ושתילה. הוא נבחר לראשות הממשלה לא על אף הרקורד המרשים הזה, אלא בדיוק בגינו.

המפד"ל, מפלגה דמוקרטית לכאורה שהיתה שותפה מרכזית כמעט לכל ממשלה ישראלית בעבר, ממליכה על עצמה משיח גזען שאינו מוכן לחלוק לדמוקרטיה אף את הכבוד שבתמיכה צבועה בה.

מתוך מאות תלונות על פשעי מלחמה ("לכאורה", ימהרו עלי התאנה להוסיף, "לכאורה") שמבוצעים על ידי חיילי הממשלה ומתנחליה, אחוז זניח בלבד נחקר, ואחוז זניח עוד יותר מסתיים בהגשת כתב אישום. המדינה עושה כל שהיא יכולה כדי להקשות על הקורבנות להתלונן או להעיד.

הגזענות הכללית מתבטאת אף בפסילתו כמועמד לבחירות לכנסת של נציג לגיטימי של המגזר הערבי, לצד אישור מועמדותו של גזען יהודי מוצהר. מנגנוני הבקרה הדמוקרטיים קרסו כולם זה כבר: בית המשפט העליון מושך ידיו מהכרעות קשות; היועץ המשפטי לממשלה אינו מושך ידיו מהן - הוא פשוט מכריע לעולם לטובת הממשלה והאיש החזק העומד בראשה; התקשורת הציבורית הופכת לשופרו של משרד ראש הממשלה ועוד יותר מכך לאגף ביחידת דובר צה"ל; התקשורת הפרטית - שבויה של אינטרסים מסחריים, של רצון למצוא חן ושל חוסר מקצועיות משווע - פטריוטית מתמיד; האיש החזק אינו נדרש לדיכויה של אופוזיציה, שכן אין אופוזיציה של ממש; הציבור אינו מעניש מפלגות על שחיתותן (אכן, הליכוד מאבד מספר מנדטים בעקבות השחיתות שפשתה בו, אך אלה אינם עוברים למפלגות שמהוות חלופה לו, אלא למפלגה אליטיסטית, אנטי-שוויונית וגזענית לא פחות, שהשנאה חרותה על דגלה); קולה של האקדמיה (כמעט) אינו נשמע, אולי משום שנשות ואנשי האקדמיה מעדיפים לעסוק בענייניהם ולא בענייני ציבור, אולי משום המאמצים חסרי התקדים להשתלט אף על האוניברסיטאות ולהכתיב להן קו פטריוטי יותר; אליטות אינטלקטואליות ומצפוניות של ממש מזמן אין; והיום אין עוד תקווה אפילו להתערבות שפויה ממדינות העולם.

חלוקת כבוד לנורמות הנתפשות מחייבות נעשית לעתים תוך הפרתן, כאשר הפרה זו מלווה בתחושות בושה ואשם, ובניסיון להסתיר את ההפרה ולהכחישה. מדאיג במיוחד, אם כן, אובדן הבושה חסר הגבולות. מינויים פוליטיים אינם נעשים עוד בהיחבא, אלא לאור היום ותוך התפארות בהם במהלך תעמולת בחירות מפלגתית; ועדת הבחירות אינה מסתירה עוד את האינטרסים הפוליטיים שעומדים בבסיס הצבעותיה, אלא חבריה משתבחים בכך שהם "שמים קצוץ" על השופט העליון העומד בראשה ועמו על שלטון החוק; לשכת ראש הממשלה אינה מנסה עוד להשפיע בהיחבא על רשות השידור והתכנים של המשודר בה, אלא מתגאה בקשריה הטובים עמה ובהצלחותיה למנות את אנשי שלומה לתפקידים מרכזיים בה.

והתגובה - מהי התגובה שלה ציבור שהדמוקרטיה יקרה ללבו, הציבור שעל תמיכתו בלבד יכולה להישען דמוקרטיה? אין (כמעט) פוצה פה.

הפשיזם הממשמש ובא אינו עוד כתובת על הקיר. הוא כבר כאן, צועד ברחובותינו, מתקבל כבן בית במסדרונות השלטון, מתדפק על דלתותינו. ואנו פותחים לו את הדלת לרווחה.

הכותב מלמד משפטים ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות