בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לקחי אנקונדה

תגובות

לפני שנה מצאו עצמם מאות חיילים אמריקאים עם שחר במסוקים, מפלסים את דרכם במעברים ההרריים המפותלים אל אזורי נחיתה סלעיים בגובה 5,000 מטרים מעל פני הים. הם היו הגל הראשון של חיילים שנכנסו לעמק שאח-אי-קוט שבאפגניסטן במסגרת מבצע אנקונדה.

אנקונדה, הקרב הגדול ביותר באפגניסטן שבו היו מעורבים חיילים אמריקאים מיחידות רגילות יכול לשמש אות אזהרה לאמריקאים, המשוכנעים כי עליונותם הטכנולוגית היא הגנה בלתי חדירה מפני אלמנט ההפתעה, בהרי אפגניסטן, ברחובות בגדד, או בכל שדה קרב עתידי.

בינואר ופברואר 2002 הרכיבה ארה"ב תמונה מודיעינית של העמק, ועלה כי 250-150 לוחמי אל-קאעדה חיו שם, בקרב כ-800 אזרחים מקומיים, בשלושה כפרים בתחתית העמק. הוחלט להשתמש בשלושה גדודי חי"ר קל. בפגישות שקיים צוות מאולתר של קציני חיל יבשה רגילים, חיילים מזוקנים בכוחות המיוחדים, סוכני ה-CIA, אנשי הקומנדו הימי ו"כוח דלתא", בבניינים המופצצים של בגראם, התגבשה התוכנית.

בחסות החשיכה היו אמורים 300 לוחמים אפגנים בליווי יועציהם מהכוחות המיוחדים לנוע בעמק בשיירה מוגנת, בעוד הגל הראשון של חיילים מוטס במסוקים לצדיו. המפקדים שיערו, כי האויב, משיבין כי נחסמו דרכי המילוט שלו בשלושה כיוונים, יצטופף רוב היום קודם שימהר אל "שבילי העכברושים" בכיוון היחיד שייראה פתוח לפניו. ברגע זה היה אמור לנחות גל שני של כוחות תקיפה ולתפוס עמדות בלימה חדשות ולחסום את כוחות אל-קאעדה. בנוסף, לוחמי האויב שהיו מצליחים לחמוק היו מתנגשים בטבעת חיצונית של חיילי הכוחות המיוחדים ובעלי בריתם האפגנים. טבעות של לוחמים היו אמורות לחנוק את עמדת האויב, ומכאן שם המבצע: אנקונדה, נחש החונק את טרפו.

אני, שהייתי מהעיתונאים המעטים שהורשו לחזות במבצע, ישבתי בעיר האוהלים של בגראם וצפיתי בחיילים לומדים איך לחפש בכליהם של אזרחים בלי לפגוע בגינונים המקומיים. קצינים דנו בשאלת זיהוי של לוחם אל-קאעדה המחופש לאישה והדגישו לחייליהם עד כמה חשוב להימנע מאבידות בקרב אזרחים. מפקדים ומשפטנים עמלו להסביר לחיילים את הכללים המורכבים להזעקת סיוע אווירי.

ההערכות היו, שהמבצע יימשך ימים ספורים.הן היו שגויות. מבצע אנקונדה, שהסתיים ב-18 במארס 2002, נמשך יותר משבועיים. האויב לא היה מרוכז בכפרים, אלא מפוזר על הרכסים, והיה מצויד יותר משצפו - במרגמות ובארטילריה. במקום להסתתר ולהימלט, לוחמי אל-קאעדה נלחמו.

מספר הלוחמים הוערך כעת בכאלף, והם נלחמו בגבורה. אך בהדרגה החלו האמריקאים, בסיוע הפגזות כבדות מן האוויר, לשחוק את כוחות אל-קאעדה. המפקדים הבכירים נמלטו.

העובדה שהמבצע לא התנהל על פי התכנון אינה משום חרפה. שכן כידוע שום תוכנית אינה שורדת בירייה הראשונה. המפקדים הבטיחו לחיילים, ש"כל נכס שבידי המדינה" ינוצל: לוויינים, מטוסי ריגול, מסוקים, כולם התמקדו בעמק. אך חרף מערכות עתירות ידע אלה נכשלו הערכות המודיעין בתיאור האויב, מיקומו, הנשק העיקרי שבידיו ודרך פעולתו.

שמונה חיילים אמריקאים וקומץ חיילים אפגנים נהרגו במבצע. חיילי הכוחות המיוחדים ואנשי חי"ר רגילים נלחמו בגבורה, ורבים מחיילי האויב נהרגו, ולכן המבצע נחשב להצלחה.

בעוד ארה"ב מתכוננת למלחמה נוספת, גדולה בהרבה, בעיראק, מוטב לגורמי ממשל בוואשינגטון המדברים בביטחון על כוחם של המודיעין והטכנולוגיה, להיזכר בקרב הזה בהרי אפגניסטן. אחרי הכל, תוכניות טובות ומערכות מעקב מתקדמות אינן מבטיחות הגנה מהפתעות רעות בין הפרת לחידקל.

שון ניילור הוא כותב בכיר בעיתון העצמאי Army Times, וכותב בימים אלה ספר על "מבצע אנקונדה"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו