בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקוד האתי של הח"כים יקבע סוף סוף מה בדיוק הם אמורים לעשות

יו"ר הכנסת החדש, רובי ריבלין, שואף להגביל את מספר הצעות החוק שיכול להגיש כל ח"כ לשתיים במושב. בראיון ל"הארץ" הוא גם מספר על כוונתו ליזום כתיבת קוד אתי שיקבע אם וכמה צריך ח"כ לעבוד בעד משכורתו. ריבלין תומך בהעברת חוקי יסוד נוספים, מתנגד לפגיעה בהיקף החסינות של חברי הכנסת, מתלונן על הפיחות הקשה ברמתם ומבטיח שהוא עצמו יכול להיות רציני כשצריך

תגובות

תמונותיהם של זאב ז'בוטינסקי ומנחם בגין, המעטרות כבר את הקירות בלשכה המרווחת של יו"ר הכנסת החדש, לא יהיו השינוי היחיד שיביא עמו ראובן ריבלין למשרה זו. אף שחלפו רק כשבועיים מאז נבחר, אפשר כבר להעריך שריבלין יהיה יו"ר כנסת שונה בסגנונו מאברהם בורג, דן תיכון, שבח וייס, דב שילנסקי וקודמיהם.

האדרת החדשה שעטה על שכמו לא תשנה כהוא זה את רגשנותו המופלגת, מזגו הסוער וחוש ההומור שלו. "אני מבטיח לכם להישאר רובי", אמר בתום נאום ההכתרה שלו כיו"ר הכנסת, אחרי שזכה בתמיכה של 104 ח"כים ללא מתנגדים (רק הח"כים מהמפלגות הערביות נמנעו מהצבעה).

ריבלין לועג לכל אלה שתוקפים אותו בשל אופיו ומכנים אותו "ליצן", "אדם לא רציני" ו"פטפטן חסר תקנה". "יש בי את היכולת לצחוק כמו שאני יכול להיות רציני. חשוב לאדם שיהיו לו חוש הומור והיכולת לגחך אפילו על עצמו ולראות בסיטואציות מסוימות את המצחיק, אבל כשצריך גם להיות רציני".

בעניין זה הוא נתלה באילן גבוה, "מורי ורבי זאב ז'בוטינסקי", שבספרו "שמשון" מספר שבא אליו הילד נחושתן בשדות פלישתים ואמר לו: "נמאס לנו להיות שבטים, אנו רוצים להיות עם, מה עלינו לעשות. השיב לו שמשון: לך ואמור לאנשי השבט שכדי להיות עם עליהם לעשות שני דברים: לקצוב להם ברזל (כלומר כוח) ולהמליך עליהם מלך כי המלכות מאפשרת את האחדות. הילד הולך ואז קורא לו שוב שמשון ואומר לו: נחושתן, אמור להם שלושה דברים ולא שניים - לקצוב להם ברזל, להמליך עליהם מלך וללמד אותם לשחוק".

אין זה סוד שריבלין היה מועמדו של ראש הממשלה אריאל שרון לתפקיד יו"ר הכנסת, אבל הוא מבהיר כי אין לו כל כוונה לתת הנחות לממשלה או להיות יו"ר מטעם. "נבחרתי על ידי הכנסת כאיש ליכוד, אולם משנבחרתי עלי להגן על הכנסת כולה. הבהרתי לשרון שלא אקיים שום דיון שתיזום הממשלה אם נציגיה לא יהיו נוכחים באולם. נמנע משרים שלא יגיעו לכנסת כדי להשיב על הצעות לסדר היום ועל שאילתות לקדם את ענייניהם בוועדות הכנסת. צריכה להיות הבנה שהכנסת עוסקת בחקיקה ובפיקוח על הממשלה ועל הממשלה למלא את תפקידה מתוך זיקה מלאה לכנסת. על השרים להבין שזילות של הממשלה כלפי הכנסת הופכת לזילות של הכנסת כלפי הממשלה, שבאה לידי ביטוי בכישלונות של הממשלה בהצבעות בכנסת".

הוא מציע לשרים שזה מקרוב הצטרפו לממשלה, שלא יסתכלו על הכנסת מגבוה. "שרים אשר גבה לבבם וחשבו שמינוים מייתר את הצורך שלהם לשמש גם כח"כים, לא הבינו שבשל כך נפלו ממשלות בישראל והבחירות לכנסת התקיימו חדשות לבקרים".

די לגימיקים

היו"ר החדש מוטרד מהשחיקה שחלה במעמדה של הכנסת בעיני הציבור. לדעתו זהו חלק מהמשבר המקיף את הפרלמנטים בכל העולם, אבל הדבר גם נובע מהרצון העז של הח"כים להגיע בכל מחיר לתקשורת, גם אם הדבר כרוך בשימוש בגימיקים זולים, שאינם מוסיפים לכבודם ולכבוד הכנסת. "אנשים לעתים מאבדים את שיקול דעתם ועוסקים יותר בגימיקים מאשר בתכנים. אינני טוען שכל ח"כ צריך לראות בכנסת אמצעי כדי להביא לידי מימוש את כל הרעיונות האידיאולוגיים שהיו קיימים בעבר, אבל בכל זאת אפשר לצפות מנבחרי ציבור ליתר רצינות", אומר ריבלין.

הוא סבור שגם התקשורת אשמה במידת מה בכך שהח"כים מרשים לעצמם לעשות שימוש נפוץ בגימיקים, משום שהיא מבליטה אותם. "ח"כ חדש יכול לומר לעצמו, למה לי לעבוד ביום ובלילה בוועדות, הלוא איש לא יזכיר זאת. אבל אם אנשוך במליאת הכנסת את צווארו של מי שנאם לפני, מיד אגיע לתקשורת".

ריבלין מדבר בנימה קלה של לגלוג על הח"כים החדשים, שעוד בטרם התמקמו בחדריהם בכנסת והם עדיין מסתובבים כעב"מים במסדרונותיה, כבר מזדרזים להשמיע את נאומיהם במליאה. "כשנבחרתי לכנסת ב-1988, יחד עם בנימין נתניהו ובני בגין, ישבנו בגין ואני ארבעה חודשים במליאה כדי להאזין לנאומיהם של הח"כים וכדי ללמוד מה הצורה והדרך הנכונה להביע את עצמנו. בגין היסס זמן רב לעלות לבמה להשמיע את נאומו הראשון ואילו אני החלטתי לשאת את הנאום הראשון כשדנו בנושא חוק התכנון והבנייה. הרגשתי בעל הבנה בתחום זה, משום שבמשך עשר שנים הייתי חבר מועצת עיריית ירושלים וראש העירייה טדי קולק מינה אותי להיות יו"ר ועדת התכנון והבנייה. בגין חיזק את ידי כשעליתי לנאום ואמר לי: לך בכוחך זה. בדחילו ורחימו עליתי לדוכן הנואמים עם נאום שניסחתי היטב, לאחר שכתבתי תשע טיוטות. הייתי כולי נרעש ונרגש מפחד יושב תהילות וכנסת ישראל".

ריבלין מודה כי חלה נסיגה ברמה האישית של הח"כים. "על הח"כים החדשים שנכנסו עתה לכנסת אינני יכול להביע דעה, כי הכנסת הזאת עדיין בראשיתה. אבל דבר אחד בטוח בכנסת: אף אחד לא יהיה בבחינת כישרון שילך לאיבוד. מי שמוכשר יצליח ומי שאינו מוכשר לא יצליח. יש כאלה שעולים מהר ונמוגים כברק ויש כאלה שמתפתחים עקב בצד אגודל והופכים להיות יסוד מוסד בפרלמנט".

הוא סבור שבשנים האחרונות היינו עדים לפיחות ברמתם של הח"כים, משום שבמקומם של אישים שפרשו מהכנסת כדן מרידור, אוריאל לין, בני בגין, משה שחל, דוד ליבאי, אמנון רובינשטיין, יוסי ביילין ודן תיכון, שהעלו את רמת הדיון הודות לרמתם האינטלקטואלית הגבוהה, לא הגיעו אישים בעלי אותן איכויות.

"פעם", נזכר ריבלין בערגה, "היו בכנסת פרלמרנטרים מעולים שראו בעבודתם בכנסת את עיקר חייהם ולא רצו להיות שרים, כמו יוחנן באדר, דוד הכהן וחיים קורפו, שהיו בקיאים ברזי התקנון ויצרו דינמיקה של דיוני הפרלמנט; כיום כמעט כל ח"כ חדש שנבחר רוצה למחרת היום להיות שר או לפחות סגן שר".

לריבלין יש רעיונות למכביר לשיפור עבודתה של הכנסת. למשל, הוא שואף לפתח את הרעיון שהגה קודמו לתפקיד, אברהם בורג, ליצור ערוץ טלוויזיה שיעביר שידורים ישירים לא רק ממליאת הכנסת, אלא גם מהוועדות. בערוץ גם יתקיימו פאנלים בנושאי כלכלה, ביטחון, בריאות, חוק ומשפט וכו'. "אני שואף להרחיב את השידורים ולהפוך את הערוץ לעצמאי. בעזרת אנשים מיומנים נוכל להביא לכך שהשידורים ישמשו זרז להתעניינות הציבור בכנסת. אני גם רוצה להקים כנסת זוטא למועצות תלמידים מבתי הספר התיכוניים, שבה נקיים אחת לחודש דיון בנושא מסוים כדי להרגיל את הדור הצעיר לתרבות הוויכוח".

הוא גם מתכוון לכנס קבוצה של אנשי אקדמיה, כדי לבחון את האפשרות לקבוע קוד מוסרי לח"כים. "אני רואה חשיבות בקוד מוסרי לח"כים, שיקבע את הכללים הנורמטיוויים בעבודתו של הפרלמנט כמחוקק וכמפקח על הרשות המבצעת. עד היום המערכת המוסרית בכנסת איננה ברורה, משום שאין לנו קוד מוסרי. למשל, מתי ח"כ צריך לעבוד, כמה עליו לעבוד, האם מוטלת עליו חובה להגיש הצעות לסדר היום ושאילתות, האם הוא יכול להסתפק בכך שיישב בכנסת ויקבל את משכורתו או שנדרש ממנו לעשות משהו, האם יש לאפשר ללוביסטים להיות בכנסת, האם יש לאפשר להם להשתתף בהצבעות ובדיונים שבהם ח"כים יודעים שמסתכלים עליהם".

חושש מאלימות

ריבלין גם סבור שיש להגביל את מספר הצעות החוק שכל ח"כ יורשה להביא לאישור הכנסת, לאחר שבכנסת ה-15 היה שיטפון של יותר מ-4,000 הצעות חוק פרטיות שהוגשו על ידי הח"כים. "אני סבור שיש לעשות רוויזיה מחשבתית בנושא זה. אציע לוועדת הכנסת להקים ועדת משנה מיוחדת שתדון בכך. לדעתי, יש לאפשר לכל ח"כ להגיש באופן אישי שתי הצעות חוק בכל מושב. ייתכן שיש לקבוע שח"כ יורשה להגיש הצעות חוק רק בנושאים הקשורים לוועדות שבהן הוא חבר".

לדעתו, אחד הדברים שהביאו לזילות הכנסת היה העברתם של חוקים, שלאחר מכן בוטלו במסגרת אישור חוק ההסדרים במשק. כלומר, הכנסת היתה טורחת ומאשרת את "חוק הנגב" או "חוק הגליל", למשל, ולאחר מכן המליאה היתה מבטלת אותם בשל עלותם הגבוהה. הוא סבור שההגבלה הקובעת שכל חוק שעלותו יותר מחמישה מיליון שקלים מחייב תמיכה של יותר מ-50 ח"כים היא נכונה. "אגב", אומר ריבלין, "חבר פרלמנט בבריטניה מגיש אחת לשלוש שנים הצעת חוק ואם הוא מצליח במסגרת קדנציה להעביר חוק אחד, רואים אותו כמחוקק גדול. אצלנו מי שלא הצליח להעביר לפחות שישה-שבעה חוקים, לא נחשב".

ריבלין מתנגד בחריפות לפגיעה כלשהי בחסינות של הח"כים, שהיא מן הרחבות בעולם. "למעט במקרים של חשד למעשים פליליים, שבהם ח"כ מועל בתפקידו והופך את החסינות לקרדום לחפור בו, החסינות של הח"כים מחויבת המציאות, משום שישראל היא עדיין מדינה הנאבקת על קיומה ומתנהל בתוכה סכסוך לאומי בין יהודים לערבים, סכסוך תרבותי בין דתיים לחילונים וסכסוך חברתי בין ותיקים לעולים ובין אשכנזים ליוצאי עדות המזרח. במצב זה אנו חייבים לשמור בהקפדה יתרה על חסינות הח"כים, משום שאם נגביל את החסינות עלולים ח"כים ערבים או חרדים למצוא את עצמם בבתי הסוהר".

הוא איננו מוציא מכלל אפשרות שהאלימות המילולית בכנסת תידרדר לאלימות פיסית. "עלינו לשמור על תרבות דיבור, שלא נגיע חלילה לאלימות של ממש, כפי שקרה בטייוואן, ביפאן, בדרום קוריאה וברוסיה. אני חושש שנושאים כמו ויתור על חבלי ארץ ישראל, מכירת בשר חזיר או פגיעה בקודשי ישראל, או עניינים אחרים שנוגעים לציפור נפשם של ח"כים, עלולים בהחלט להביא לחימום יצרים שעלול להידרדר למגע גופני".

בסיום הראיון סיפק ריבלין הסבר מפתיע ומקורי לשאלה, מדוע הסכים לוותר על משרת שר ולהתמנות ליו"ר הכנסת. "הידידות ביני לבין שרון והנאמנות ההדדית בינינו אינן מוטלות בספק, אבל יש בינינו גם הבדלי גישות. כתלמידו של ז'בוטינסקי אני מאמין בכך ש'ציון כולה שלנו' וגם אם יסבירו לי שהדבר בלתי אפשרי היום לפחות למשך עשרה דורות, אינני יכול להרים את ידי נגד הרעיון שציון כולה שלנו. אני יכול להבין שדה-פקטו יש היום מצב חדש, אבל דה-יורה לעולם לא אוכל לומר שאמונתי פגה וליחה נס. אילו הייתי אחד משרי הממשלה הייתי מתקשה מאוד להצביע בנושא כזה בניגוד למצפוני ובאותו הרגע שהייתי צריך לקבל אחריות מיניסטריאלית, הייתי צריך לקום ולהתפטר. למה לי להתפטר? אינני מאלה שמתפטרים. לכן, הייתי מאושר לעבור לתפקיד שבו אוכל לקיים בבוא היום את הדיון ולנהל את הוויכוח וגם להיות אחראי על כללי המשחק שבו הוא יתנהל, ולא להיות אחד המכריעים בדבר שהוא מנוגד למצפוני".

סיכויים טובים להשלמת החוקה

ריבלין מאמין שיש סיכויים טובים להשלים בכנסת הנוכחית את חקיקת חוקי היסוד, שחקיקתם מתעכבת זה יותר מעשור שנים בשל התנגדות המפלגות החרדיות. "אני מאמין שצריך לקדם את חוקי היסוד בהסכמה רחבה. גם ראש הממשלה אמר בעת הצגת הממשלה החדשה, שעלינו לשאוף להשלמת החוקה. החרדים אינם צריכים לחשוש מכך שתהיה לנו חוקה בנוסף לחוקת אלוהים חיים, שהיא התורה".

הוא מספר כי תמיד ניסה לשכנע את נציגי המפלגות החרדיות, שדווקא הם כמיעוט צריכים לשאוף לחוקה, "כי החוקה באה להגן על הפרט ובעיקר על המיעוטים. כשהם היו בשלטון הנושא של חוקה היה לצנינים בעיניהם, כי הם חשבו שהם קובעים את כללי המשחק. אמרתי להם, יגיע יום שבו לא תהיו בשלטון ואז תזדקקו לחוקה שתגן עליכם, למשל על חופש הפולחן. מישהו יכול לחוקק חוק שיקבע שאדם יאכל פעם בשבוע טריפה או שילדים חרדים לא ילמדו בחינוך העצמאי, אלא רק אם יהיו 45 תלמידים בכיתה. אם תהיה חוקה שתגן על זכויות המיעוטים, לא תהיה סכנה שיחוקקו חוקים כאלה".

ריבלין גם מתנגד בתוקף להצעה לכונן בית משפט לחוקה. הוא סבור כי משמעות הקמתו היא "לאפשר לפוליטיקאים להיות פעם נוספת המפרשים של חוקים שאושרו בכנסת. יש בית משפט ויש בית מחוקקים. צריכה להיות הפרדת רשויות מוחלטת".

הוא גם יוצא נגד הביקורת על כך שהכנסת מחוקקת "חוק עוקף בג"ץ" כל אימת שבג"ץ מפרש חוק בצורה שאינה נראית לח"כים. "אין חוק עוקף בג"ץ. אני חושב שעלינו לקיים דיאלוג בלתי פוסק עם בית המשפט העליון, אך על בית המשפט העליון לזכור שאנחנו המחוקקים ועלינו לזכור שהם השופטים. אם בית המשפט העליון יפרש את החוק בצורה שהכנסת לא התכוונה אליו, תעמוד הכנסת לפני האפשרות לכופף את ראשה בפני בית המשפט העליון או לומר שלא זו היתה כוונת המחוקק ולבצע שינוי בחוק".

ריבלין תוקף את הח"כים שממהרים לעתור לבג"ץ נגד החלטות מינהליות בכנסת. "כל ח"כ שללא צורך עותר לבג"ץ נגד המוסד שבו הוא מכהן ושעליו הוא חייב לשמור, כורת את הענף שעליו הוא יושב, אלא אם כן מדובר במקרה שבו כלו כל הקצין. הכנסת איננה צריכה לחשוש מח"כים שמאיימים לעתור לבג"ץ, אם היא פועלת על פי אמות מידה דמוקרטיות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו