בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הוכחות ליציאת מצרים

תגובות

נראה שסקירתו של יעקב שביט על ספרה של פנינה גלפז-פלר "יציאת מצרים - מציאות או דמיון" ("תרבות וספרות", 11.4) לא עשתה צדק עם המחברת. בכותרת המשנה טוען שביט שהוכחותיה אינן אלא "תנא דמסייע" בלבד למה שהיא מבקשת להוכיח: את אמיתותם ההיסטורית של שעבוד מצרים ויציאת מצרים.

ולא היא! השקיעים המצריים שמעלה המחברת הם משענת נאמנה להיסטוריות של גרעין האירועים, הנקראים בלשון המסורת "שעבוד מצרים" ו"יציאת מצרים". שביט מזלזל בערכם ההיסטורי של רוב שקיעים אלה, אך איך אפשר להטיל ספק באמיתות התיאור על "העסקת שבויי מלחמה בעבודות שונות בשירות הממלכה, ובכלל זה עשיית לבנים, החשש המצרי מפני התרבות האוכלוסיה האסיאתית, כניסת זרים לעמדות מפתח בחצר המלוכה ועוד", שעליהם מצביע שביט עצמו? הוא מטיל ספק גם בערכה ההיסטורי של מצבת מרנפתח כמוכיחה נוכחות ישראלית בגליל התחתון בסוף המאה ה-13 לפנה"ס, התואמת את תאריך יציאת מצרים, ומתעלם ממכתבו של פקיד גבול מצרי מאותה עת, הכותב לממונים עליו: "התרנו את כניסתם של שבטים נוודים מאדום אל ביצת פיתום, על מנת להבטיח את חייהם וחיי עדריהם בנחלת המלך".

יש שקיעים מצריים נוספים, שמחשיבותם גם שביט לא יכול להתעלם, כגון: חניטת גופותיהם של יעקב ויוסף, החרטומים והפיכת המטה לנחש ולתנין, המהווים חלק אינטגרלי מהאמונה המצרית ונוגדים את זו הישראלית, ועל כן הזכרתם בתורה לא יכולה לבוא אלא מתוך מגע קרוב עם התרבות המצרית. וכך הדבר בהנחת גופת יוסף בארון ובהפעלת רופאים לחניטת גופת יעקב. גם בחירת בני ישראל בנדידה ארוכה במדבר במקום במסלול הקצר "דרך ארץ פלשתים" מתפרשת כמסקנה נכונה מהידיעה שביצורים וחיל מצב מצרי מוצבים במסלול היציאה הקצר (כפי שמוכיחה "המפה הצבאית" של פרעה סתי א', החרוטה על קיר מקדש אמון בכרנך-לוקסור).

המחברת מביאה שקיעים מצריים נוספים ומפתיעים, המעידים על מגע קרוב של ישראל עם התרבות המצרית ומוכיחים את ההשפעה עליה, כגון שהשם "יהוה" נדלה מאוצר שמות מצרי קדום ונזכר בקשר עם נוודי מדבר, כגון מדיינים, קנים ואחרים (עמ' 56); או שבקשתו של משה מפרעה להרשות ל"עברים" "ללכת דרך שלושת ימים במדבר" כדי לזבוח לאלוהיהם מבוססת על מנהג מצרי קדום להרשות כן לנוודי המדבר שעבדו אצלם בפרך. לדעתה, גם ההימנעות מאכילת מאכלות מסוימים וגם המילה היו מקובלות במצרים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו