טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בצל אהבה נכזבת

תושבי קרית אונו מאסו בפוליטיקאים. בבחירות שהתקיימו שם באחרונה בחרו התושבים המאוכזבים בראש עיר ובחברי מועצה נטולי זיקה מפלגתית

תגובות

כמו סאגה הודית, השתרבבו בבחירות המוקדמות בקרית אונו שהתקיימו לא כבר אהבה נכזבת ותחושות של בגידה. התושבים הפגועים, שלא ידעו את נפשם מרוב אכזבה, בחרו ראש עיר וחברי מועצה חדשים. מערכת הבחירות סערה לעתים ומועמדים הכפישו זה את זה ואף התלוננו זה נגד זה במשטרה. תחושה חזקה של מיאוס ריחפה מעל מערכת הבחירות הגועשת שהתנהלה בעיר בחודשים האחרונים.

עם היוודע תוצאות הבחירות, התברר שלקדמת הבמה זינקו נציגים עצמאיים, נטולי זיקה כשלהי למפלגות הגדולות. בראשות העיר זכה יוסי נשרי, מועמד עצמאי, ולמועצת העיר נבחרו שמונה מועמדים חדשים שאינם קשורים לממסדים המפלגתיים. מועצת העיר שנשלטה בעבר בידי העבודה, הליכוד ומרצ, שינתה את פניה ללא הכר. שלוש המפלגות הללו איבדו מחצית מכוחן ובמקומן נבחרו רשימות מקומיות נעדרות כל זיקה מפלגתית.

בקרית אונו משוכנעים שהגורם למחאה האנטי-ממסדית הזאת הוא האהבה הנכזבת של תושבי עיר לאדם אחד, דרור בירנבאום שמו. במשך תשע שנים כיהן בירנבאום כראש העיר, עד שיום אחד הודיע שנשבר לו, קיצר את כהונתו ופנה לעסקים פרטיים. בירנבאום, חבר מפלגת העבודה, היה דמות נערצה על תושבי עירו, ופרישתו הפתאומית נחתה עליהם כרעם ביום בהיר. בעיר יודעים לספר שהסלידה שהתפתחה כלפי פוליטיקאים נולדה כתגובה רגשית לנטישה של בירנבאום. אנשים אמרו זה לזה, שאם האיש פעל כפי שפעל, סימן הוא שפוליטיקאים אינם יודעים ערכן של נאמנות וחברות.

לפחות כך מאמין ישראל גל, בעל בריתו של בירנבאום והאיש שירש באופן זמני את כיסא ראש העיר. לדבריו, הוא הפסיד בבחירות כי נפל קורבן לטראומה שפקדה את התושבים בעקבות הנטישה של מי שהתייחסו אליו כאל אבי המשפחה. במערכת הבחירות ניסה להרחיק עצמו מקודמו, אך ללא הצלחה. לאן שפנה, הטיחו בפניו שאלות על קודמו בתפקיד. "כשהופעתי בחוגי בית שאלו אותי: ישראל, למה דרור נעלם? למה שתקת כשהוא נעלם? איך הוא עשה לנו דבר כזה?" אומר גל, "השאלות האלה לא נתנו לי מנוח וחזרו בכל חוג בית שבו השתתפתי. בפועל, דרור לא השתתף בבחירות וגם לא היה נוכח בעיר באותה תקופה, אך לתושבים לא היה אכפת. הם הענישו אותי כי בעצם רצו להעניש אותו".

ביום שני השבוע עוד ישב גל בלשכת ראש העיר. כעבור יומיים פינה את מקומו לטובת ראש העיר החדש יוסי נשרי. בתחילת השנה, לאחר פרישתו של בירנבאום, מינו חברי מועצת העיר את גל למחליפו עד לקיומן של בחירות חדשות. בסיבוב הראשון התברר שאיש מבין ארבעת המועמדים לא חצה את רף ה-40% הדרושים כדי לזכות בתפקיד. הסיבוב השני הפגיש את גל, מועמדה של מפלגת העבודה, ואת נשרי, מועמד עצמאי, שהיה סוכן ביטוח לפני שהצטרף למאבק.

גל לא שיער עד כמה תערער עזיבתו הפתאומית של בירנבאום את שלוות נפשם של תושבי העיר. הללו נתקפו הלם כשגילו שפזל לתפקידים בשוק הפרטי בעודו יושב בלשכת ראש העיר. "אני לא יכול לתאר לך איך אנשים בעיר הרגישו", סיפר איתי גרין, ראש סיעת שינוי במועצת העיר, שהתמודדה בראשונה בבחירות וזכתה בשלושה מושבים במועצה המונה 17 חברים. "לאן שלא הלכת, ראית אנשים שהרגישו שדרור בגד בהם. אני בטוח שהבריחה מפוליטיקאים מקצועיים קשורה לבגידה של דרור. הגורם הכי דומיננטי בבחירות היה המחאה. התושבים בחרו ראש עיר שרץ בצורה עצמאית ובחרו תנועות אנטי ממסדיות כדי שיישבו במועצת העיר. ככה הגיבו הבוחרים כי הם הרגישו בפירוש שנבגדו בידי פוליטיקאים".

גרין היה חבר מועצה מטעם מפלגת העבודה, אך נטש אותה במחאה על שמפלגתו אימצה את חוק טל. הוא שלח מכתב התפטרות לאהוד ברק, הצטרף לשינוי והתמודד מטעמה למועצת העיר. הוא רק בן 28, אבל כבר רכש חושים פוליטיים מחודדים. כדי לעשות נפשות לרשימתו בבחירות האחרונות, הפיץ שמועות על ניסיונות התחרדות בעיר. בחוגי בית סיפר על התושבים החרדים שמתכננים לבנות שכונה שעלולה לשנות את צביונה החילוני-הבורגני. "החרדים הקימו ישיבה ענקית ליד בסיס קליטה ומיון של הצבא", הסביר, "והיה ברור לי שמיד אחרי הישיבה תבוא גם השכונה. פחדתי שיהפכו את קרית אונו לצפת או לראש פינה".

התעמולה האנטי-חרדית התבררה כיעילה, ובצד המיאוס במפלגות הממסד, גרף גרין שלושה מושבים במועצה. "קרית אונו היא גן עדן לכוחות מקומיים", ניסה להסביר את תוצאות הבחירות, "קח את העובדה שראש העיר הקודם ברח ואת רגשות הזעם של התושבים ותבין למה עשינו מהפכה בעיר. צצו כוחות מקומיים על רקע העובדה שלתושבים היתה תחושה שבגדו בהם. הם נתנו את קולם לבירנבאום והוא נעלם להם באמצע הכהונה".

28 אלף תושבים חיים בקרית אונו, מין פרוור שינה של תל אביב. על פי מדדים של איכות חיים כלל ארצית, היא נמצאת בחמישייה הפותחת. תושביה מבוססים ומרביתם עובדים מחוץ ליישוב. אין בעיר תעשייה ואין בה מפעלים. במשך שנים נחשבה לעיר אדומה משום שתושביה הצביעו למפלגת העבודה ולאחיותיה משמאל. הזיהוי הזה הוא שעזר לבחירתו של בירנבאום לראשונה לפני כתשע שנים. תושבים ראו בו בן משפחה לכל דבר. הם פיתחו כלפיו הערצה ותלו בו את המשך שגשוגה של עירם. כשהתמודד בפעם השנייה, גרף יותר מ-72% תמיכה, אחד משיעורי התמיכה הגבוהים בישראל.

אחרי שנבחר לכהונתו השנייה, החלה השחיקה. איש מבין בעלי התפקידים הבכירים לא מוכן לנדב הסברים לשינוי שהתחולל באיש. מתברר שנוכחותו בעיר היתה כה דומיננטית שאיש לא העז לעמוד בדרכו או לחלוק עליו. "כל מה שרצה הוא עשה", הודה אחד מהם, "כי הוא התייחס לתושבים כאילו היו בני משפחה שלו".

ואז נטש במפתיע. עובדים בעירייה סיפרו שאיבד עניין, שהעבודה הקשה שחקה אותו, שלא עמד בדרישות של התושבים, שהתקשה להתמסר כל כולו לתפקיד. וזו הסיבה שמערכת הבחירות של החודשים האחרונים התנהלה בצלו של אדם שכבר ניהל חברה ישראלית בחו"ל. ארבעה מועמדים התייצבו לסיבוב הראשון וכולם דיברו רק על בירנבאום ופיזרו הבטחות שהם לא יזנחו את העיר כפי שהוא עשה. "בחוגי הבית ובהופעות שלי לא שאלו אותי על התוכניות שלי לעתיד העיר ולא על שום דבר אחר", סיפר גל, "בשום צורה לא הצלחתי להפריד בין האיש ובין הבחירות. בוא נאמר שאני קורבן של העזיבה של דרור. התושבים כל כך נפגעו ממנו עד שהחליטו להעניש אותי. ככה אני מאמין".

גל הוסיף שהעזיבה בטרם עת של חברו העצימה תחושות של אכזבה מהממסד הפוליטי. "מי שהצטייר כחלק מהממסד קיבל פחות מאלה שהתמודדו כעצמאים", הוסיף, "הצטיירתי כחלק מהממסד ומהמנגנון ושילמתי על זה. בדיעבד לא ידעתי את עוצמת השנאה שהתפתחה כלפי דרור. אם הייתי יודע את זה, הייתי פועל אחרת".

נשרי, ראש העיר הנבחר, למד לקח חשוב בדרך לניצחון. הוא איש ליכוד שיצא להתמודדות בלי המעורבות של מפלגתו בטענה שהמפלגה רק מפריעה. לדבריו, ראש עיר ביישוב קטן כמו קרית אונו כמוהו כראש משפחה. מי שלא עומד לרשות התושבים ולא מספק את רצונם, סופו שישלם את המחיר הפוליטי בבוא היום. גם הוא, כמו יריבו המובס, חש שמערכת הבחירות נסבה סביב ערכים של נאמנות ואהבה. "התושבים בפירוש אהבו את דרור כי הם האמינו שהוא היה ראש עיר יוצא מהכלל בכהונה הראשונה", סיפר השבוע כשעמד להיכנס ללשכתו החדשה, "לכן למדתי שיעור חשוב לכל ראש עיר. אם אתה מרגיש שנשחקת, תהיה גבר ותלך בזמן. כמו ששחקן כדורגל או כדורסל שמרגיש שהוא לא בשיאו, תולה את הנעליים ויורד מהמגרש. אני בטוח שזה תרם להצלחה של הרשימות העצמאיות על חשבון הרשימות המפלגתיות".

בחודשים שקדמו לבחירות נקש נשרי על כל דלת בעיר והציג עצמו בפני התושבים. "הכי פחדו שגם אני, חלילה, אעזוב אותם באמצע הקדנציה לטובת איזה ג'וב אחר. בכל חוגי הבית שבהם הופעתי התלוננו האנשים נגד פוליטיקאים. הם רצו אנשים שישרתו אותם ושלא יהיו תלויים במפלגה שלהם. לכן גם אני הגעתי למסקנה שבמישור המקומי, המפלגה רק מזיקה כי הפוליטיקאים נתפשים כתחמנים, שקרנים ובעלי אינטרסים אישיים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות