בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיתוף פעולה הומניטרי, לא פוליטי

השנתיים האחרונות יצרו בארגון "שומרי משפט", המאחד רבנים מכל הזרמים ביהדות במאבק למען זכויות האדם, תחושה שהתמקדותו בעניין הפלשתיני אינה אפשרית עוד. כיום הוא עוסק גם בשאלות הומניטריות פנים-ישראליות, לרבות היחס לעובדים הזרים, מאבק בתוכנית הכלכלית ותמיכה בשכבות המצוקה

תגובות

הרב פול (פנחס) לדרמן היה מראשוני ארגון "שומרי משפט", המאחד רבנים מכל הזרמים ביהדות במאבק למען זכויות האדם. תקופה ארוכה כיהן לדרמן, אחד החברים האורתודוקסים היחידים בארגון, כחבר הנהלה. אבל לפני כשנה, בעקבות מבצע "חומת מגן" בג'נין, החליט להתפטר מהארגון. "הרב אריק אשרמן, מנכ"ל הארגון, היה מראשוני האזרחים הישראלים שנכנסו לג'נין לאחר המבצע", אומר לדרמן. "הוא שלח אי-מייל לכל החברים ומתח ביקורת חריפה על פעילות צה"ל במקום. במקרה, הבן שלי, רפי, היה ראש מטה חטיבה 5 שפעלה בג'נין והוא טען שהדברים אינם נכונים ושצה"ל הקפיד מאוד שלא לפגוע באזרחים. ביקשתי מאריק שיאפשר לי להפיץ גם את דבריו של רפי באי-מייל לכל חברי הארגון, אבל הוא סירב, בנימוק שרפי צריך להופיע קודם לכן במזכירות הארגון, ורק לאחר שחברי המזכירות ישתכנעו יאשר להפיץ את דבריו. היחס הזה כל כך הרגיז אותי שהחלטתי להתפטר".

למעשה, הדיווח של אשרמן מג'נין הרגיז לא רק את לדרמן. אפילו מייסד הארגון (שחזר בשנה האחרונה גם לכהן כיו"ר שלו), הרב דוד פורמן, זעם על הכותרת שבחר אשרמן לדיווחו, "ביקור בגראונד זירו". "חשבתי שזה מאוד לא רגיש ולא משקף את הדיווח עצמו, שהרי גם אריק הדגיש בדיווח שלו שבג'נין לא היה טבח, לפי עדויות הפלשתינאים עצמם". אשרמן מיהר להסיר את הכותרת, "כי חשבנו שהקהל שלנו באמריקה ייפגע מזה". ואולם, בהתייחסו לטענתו של לדרמן אמר, כי "לא זכור לי שהיתה פנייה ממנו להפיץ את התצהיר של בנו, אם כי בהחלט ייתכן שזה קרה. לא מתאים לנו לסרב לבקשה כזאת. אפילו היום הייתי מסכים לכך".

ארגון "שומרי משפט" נוסד ב-1988 כדי לבטא עמדה דתית-רבנית כלפי הפגיעה בזכויות האדם באינתיפאדה הראשונה. בארגון חברים כ-100 רבנים, רובם המכריע עולים מצפון אמריקה; יש בו רוב גדול לתנועות הלא-אורתודוקסיות, קונסרווטיווים ורפורמים, ורק כתריסר מהחברים מזוהים כאורתודוקסים. פורמן, בעצמו רב רפורמי, אומר ש"ישיבות הארגון מתנהלות בעברית, אבל במבטא אמריקאי כבד".

מתקפת הטרור הפלשתינית מאז ספטמבר 2000, שאליה נוספה גם המתקפה המדינית על ישראל, העמידה את הארגון לפני דילמות קשות, ופרשת ג'נין היא רק אחת מהן. הדבר אינו מייחד את "שומרי משפט". "ארגוני זכויות האדם בארץ", אומר הרב אד רטיג, המותח ביקורת על עמדות ההנהגה, "הוקמו על ידי ליברלים ציונים שהיו חלק בלתי נפרד מהמחנה הציוני והקימו את הארגונים כדי לחזק את השיח הליברלי בתוך הציונות. במשך השנים השתלטה על הארגונים האלה רוח הרבה יותר רדיקלית, בחלקה פוסט ואנטי ציונית, שגרמה לפעילים הוותיקים להרגיש שזה כבר לא ביתם".

רטיג, איש השלוחה הישראלית של "הוועד היהודי-אמריקאי", ניהל מאבק ממושך כנגד עמדת "שומרי משפט" בוועידת דרבן בדרום אפריקה. "עוד לפני הוועידה נפגשתי עם אשרמן והזהרתי אותו שלא לשלוח נציגות לוועידה, שהלכה והתבררה כמפגן אנטי-ישראלי ואנטישמי. הוא סירב לכך ושלח את הרב ג'רמי מילגרום (אז סמנכ"ל הארגון, ומי שנחשב לשמאלן הרדיקלי ביותר בארגון - י"ש). במשך הוועידה הגיעו תלונות מארגונים יהודיים נגד מילגרום על שסירב לתאם אתם עמדות. היו גם טענות, שהתבררו כלא נכונות, על שהוא אפילו הסכים לחתום על מסמכים אנטי-ישראליים של ועידת הארגונים הלא-ממשלתיים שליוותה את הוועידה הרשמית (והיתה אף קיצונית ממנה ביחס לישראל - י"ש). בסופו של דבר התברר, שלא רק שהוא לא חתם על המסמכים האלה, אלא פרש מהוועידה לפני שהסתיימה כמחאה על האווירה האנטי-ישראלית".

מילגרום חושב עד היום שהשותפות בוועידה היתה מוצדקת. בניגוד לעמדת פורמן, הגורס ש"בחו"ל אנחנו משתדלים למתן את הביקורת שלנו כלפי ישראל ולהדגיש דווקא את הביקורת על העוינות הגורפת למדינה", מילגרום מודה שלא היסס לבטא בוועידה, למרות אופיה האנטי-ישראלי החריף, את הביקורת הקבועה שלו כלפי ישראל בתחום ההומניטרי. עם זאת, הוא מדגיש, הוא עצמו הותקף על ידי חבריו לוועידה כשביקש גם להגן על ישראל. "כשביקשו להגדיר שם את ישראל כמדינת אפרטהייד, אמרתי שזה לא חכם ושצריך עוד לחשוב על זה. בתגובה ניתקו לי את המיקרופון".

ולמרות זאת, הוא עדיין סבור ש"אסור היה לפעול להחרמת הוועידה. זה נתפש כניסיון לסתימת פיות, בחסות 'הדוד סם'. גם לא הרגשתי צורך לנופף שם בדגל ישראל, גם אם חלק מהדוברים בהחלט ביטאו נימה אנטישמית. אני חושב שהסטודנטים הישראלים, שנופפו בדגלים מול תמונות הילדים הפלשתינאים המתים, נהגו באופן לא רגיש ולא חכם".

לפני כחמישה חודשים פרש הרב מיכה אודנהיימר מהארגון, במחאה על שתיקתו של הארגון בכל הנוגע לטרור הפלשתיני. "כבר הרבה זמן מחיתי על כך שאנחנו לא פועלים נגד הפיגועים באותה מידה שפעלנו למען הזכויות הפלשתיניות. זה הפך אותנו מארגון לזכויות אדם - שהרי גם הזכות של היהודים לחיות היא חלק מזכויות האדם - לארגון לזכויות הפלשתינאים. מה ששבר אותי היה מודעה חריפה של הארגון כנגד הפקעת האדמות שנעשתה בחברון לאחר הפיגוע הגדול (שבו נהרגו 12 חיילים ואזרחים - י"ש), שבה לא נאמרה אף מלה כנגד הפיגוע עצמו. אני יודע שהארגון מגנה את הפיגועים והדברים נאמרים בין החברים ובהרצאות לאורחים מחו"ל, אבל חשבתי שכשם שאנו פועלים ציבורית ותקשורתית נגד הפגיעה בזכויות הפלשתיניות, צריך לעשות זאת גם נגד הפיגועים".

לדברי פורמן, "לא רק שאנחנו מגנים את הפיגועים, אנחנו מקפידים לשלוח מכתב תנחומים למשפחות והודעת גינוי בכל פיגוע. יש לנו אפילו קרן לתמיכה בנפגעי הטרור. אלא שהתקשורת לא מתעניינת בסיקור כל הפעילות הזאת, וכך נוצר הדימוי של עיסוק רק בזכויות הפלשתינאים".

אבל מעבר לכל הוויכוחים הנקודתיים - בשאלת דרבן, ג'נין או גינוי הפיגועים - נראה שהשנתיים האחרונות יצרו בארגון תחושה כללית שהתמקדותו בנושא הפלשתיני אינה אפשרית עוד. "זה הפך אותנו ליותר מדי מזוהים פוליטית עם השמאל הרדיקלי"', אומר הרב בן הולנדר, מראשי המובילים את הקו החדש. "חשבתי שאם ברצוננו להמשיך להיות אפקטיוויים בציבור הישראלי, אנחנו צריכים לשנות את המצב הזה".

לעמדה הזאת היו שותפים רבים בארגון, ובעקבות זאת הוא עבר להתמקד בשאלות הומניטריות נוספות, פנים-ישראליות: היחס לעובדים הזרים, מאבק בתוכנית הכלכלית ותמיכה בשכבות המצוקה, וכדומה. אשרמן אמנם גורס ש"כבר מאז שנכנסתי לתפקיד המזכ"ל, ב-1995, חשבתי שהארגון צריך להרחיב את תחומי הפעילות שלו", אבל גם הוא מודה שבשנתיים האחרונות חל שינוי משמעותי בסדרי העדיפויות. "אם ב-95% 1995 מהמשאבים שלנו היו מוקדשים לנושא הפלשתיני, היום מדובר על פחות מ-50%".

כיום גם נוקט הארגון זהירות מרבית בכל הנוגע לקשר עם ארגוני שמאל דוגמת "גוש שלום" ו"יש גבול", ומבחין בין התחום ההומניטרי לפוליטי. כשארגוני הסרבנים ביקשו את תמיכת רבני "שומרי משפט", התשובה היתה: לא מעוניינים. החלטה נוספת קבעה שכל קשר עם ארגונים פוליטיים כדוגמת "גוש שלום" יצריך החלטת מזכירות מיוחדת, בהתאם לאופי העניין, מתוך נכונות לשתף פעולה בנושאים הומניטריים אך לא בעמדות פוליטיות.

אחת התוצאות המעשיות של המדיניות החדשה היא פרישתו של מילגרום בינואר השנה מתפקיד סמנכ"ל הארגון. רשמית, אמנם נומקה פרישתו בסיבות מינהליות - החברים מדגישים שהוא ממשיך לעבוד בשורות הארגון בתפקידים מסוימים, בעיקר בסיוע לשבט הג'האלין, החי ליד מעלה אדומים - אבל רבים חשים שפרישתו קשורה גם לביקורת שנמתחה על עמדותיו.

לדברי מילגרום, "באיזה שהוא מקום, הרגשתי שקצת מעזיבים אותי. הקול שלי בארגון הלך ופחת. אני עדיין עובד בארגון בפרויקטים מסוימים, אבל התחושה היא שהחברים רוצים עכשיו טון אחר ודגשים חדשים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו