בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איזה חוק בדיוק?

אם השטחים אינם כבושים, מה מקור סמכותו של הצבא לנקוט פעולות בשטחים

תגובות

שלושים ושש שנות כיבוש הניבו פגיעות חמורות בחייהם של הנכבשים ובזכויותיהם ותוצאות הרות אסון לחברת הכובשים. מערכת צידוקים שלמה הוקמה כדי להגן על הכיבוש ועל האופן שבו מוסיפים לשמר אותו. השאלות הנוגעות לשטחים ולמעמדם העתידי הן בעיקרן פוליטיות, אך כרוכות בהן גם שאלות משפטיות בעלות חשיבות. התבטאויות של דמויות מרכזיות בזירה המשפטית של ישראל מחייבות התייחסות.

היועץ המשפטי לממשלה, שהעיר לראש הממשלה כי אין לנקוט את המונח "שטחים כבושים", אמור לתת לממשלה ייעוץ משפטי, לא פוליטי. הדין המחייב בישראל מבחינתו הוא הדין שנפסק בבית המשפט העליון. אם ברצונו לחלוק על הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון, עליו לשכנע את בית המשפט לשנותה, או להציע לכנסת לחוקק חוק שיבטלה. עיקרון זה אמור לחול גם על מעמדם המשפטי של השטחים.

הערה לראש הממשלה - כשלעצמה מעשה חריג, שלא ברור טעמו - שהשטחים אינם "כבושים" אלא "שנויים במחלוקת" מעוררת דאגה, שמא היועץ המשפטי אינו מכיר את פסיקתו של בית המשפט העליון בדבר מעמדם המשפטי של השטחים. אפשר אף לחשוד, שיש לו אג'נדה פוליטית שאיננה קשורה לתפקידו כיועץ המשפטי לממשלה, שבשלה הוא בוחר להתעלם מן הפסיקה.

בבג"ץ אסכאן קבע בית המשפט העליון, כי "יהודה ושומרון מוחזקות על ידי ישראל בדרך של תפיסה צבאית או 'תפיסה לוחמתית' (Occupation Belligerent). באזור הוקם ממשל צבאי, אשר בראשו עומד מפקד צבאי. כוחותיו וסמכויותיו של המפקד הצבאי יונקים מכללי המשפט הבינלאומי הפומבי, שעניינם תפיסה צבאית".

פסיקת בית המשפט בדבר מעמדם של השטחים איננה מצטמצמת לאמירות עקרוניות. בפרשת אלון מורה נדון צו לתפיסת מקרקעין של אדם פרטי, שהוציא המפקד הצבאי. המתיישבים טענו, כי כאשר באים לבחון את חוקיותו של צו זה המשפט הבינלאומי איננו רלוונטי. תשובתו של השופט משה לנדוי היתה מעניינת: המקור היחיד לסמכותו של המפקד הצבאי לתפוס את הקרקע הוא סמכות מפקד צבאי מכוח המשפט הבינלאומי הנוגע לשטחים תפוסים. אם משמיטים מסגרת משפטית זו - אין למפקד סמכות לתפוס את הקרקע.

בניגוד לעמדה שהובעה מעל בימה זו ("אם אין ריבון, אין כיבוש" מאת רובי סיבל, "הארץ", 4.6), צה"ל אינו פועל רק על סמך ההנחה כי השטחים נתונים למשטר של תפיסה לוחמתית (קרי, כיבוש), אלא מפעיל את הסמכויות של מעצמה כובשת. שום שלטון איננו יכול לנקוט פעולות נגד הפרט רק על סמך הנחה כי יש לו סמכות לעשות כן. יואיל היועץ המשפטי לממשלה להסביר, מה מקור סמכותו של מפקד צבאי לתפוס מקרקעין של הפרט בשטחים, אם אלה אינם כבושים אלא "שנויים במחלוקת". לשאלה זו חשיבות מעשית, שהרי בית אל, למשל, יושבת על קרקע שנתפסה על ידי המפקד הצבאי לצרכים צבאיים.

מעמדם המשפטי של השטחים משליך גם על פעולות ספציפיות ועל חוקיותן. לפי דיווח שהופיע בעיתונות, נשיא בית המשפט העליון אמר, כי הוא "אוכל את עצמו" על אישור הריסת בתים, אך היה מנוע מלהתערב מכיוון שהכנסת לא חוקקה חוק בעניין ("הארץ", 20.6). התבטאות זו מעוררת תמיהה: מה לכנסת ולמצב המשפטי בשטחים? לפי הפסיקה של בית המשפט העליון עצמו, פעולותיו של המפקד הצבאי בשטחים נבחנות על פי הנורמות של המשפט הבינלאומי המנהגי.

בית המשפט היה יכול - ולדעתנו גם היה צריך - לקבוע, כי הריסת בתים עונשית עומדת בניגוד לכמה כללים של המשפט הבינלאומי המנהגי, ובהם הכלל האוסר עונש קולקטיווי והכלל האוסר השמדת רכוש. ייתכנו אילוצים המונעים התערבות שיפוטית בפעולתה של הרשות המבצעת בנסיבות ביטחוניות מסובכות, אבל במקרה של הריסת בתים לא היו שום אילוצים משפטיים שמנעו התערבות. ההיפך הוא הנכון: מבחינה משפטית קשה להבין איך נמנע בית המשפט מהתערבות.

כרמי היא ד"ר לפילוסופיה פוליטית. קרצ'מר הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו