בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גן העדן ואש הגיהנום

דורון רבינא, נעמה ברקוביץ ושי רטנר בגלריה זומר

תגובות

"יותר מזה", המוצגת בגלריה זומר, היא הראשונה בסדרה תערוכות, שבכל אחת מהן יציגו שלושה אמנים שלושה מיצבים במשך שלושה שבועות. הסדרה, שאוצר יואב שמואלי, כוללת שתי תערוכות בקיץ הזה ושתיים בקיץ הבא. שמואלי, אמן, מורה אהוד במדרשה לאמנות בבית ברל ובעל טור אמנות ב"טיים אאוט" הישראלי, עוסק במיצבים מאמצע שנות ה-90. כעת הוא מציג אמנים אחרים העוסקים בתחום ומגיע עם משנה סדורה למדי המובאת בדפי הטקסט של התערוכה.

שמואלי מדבר על אמני המיצב היום כדור השלישי של אמנים בתחום. הסבא, על פי הגניאולוגיה שלו, הוא אנדי וורהול, ואחריו בא רוברט גובר. חבל שדבריו אינם עומדים במבחן תולדות האמנות - מה עם המיצבים הסוריאליסטיים, המיצבים של הקונסטרוקטיוויזם הרוסי המוקדם או של אמנים אמריקאים בשנות ה-50 וה-60 כמו רוברט קינהולץ? מכל מקום, השורות המעניינות ביותר בדבריו הן אלה המנוסחות כמניפסט: "כותב שורות אלו והאמנים... מאמינים באפשרות שאמנות פלסטית ומיצב בפרט יכולים לתת חוויה עזה, מרגשת ועמוקה שתוציא את הצופה מעט אחר".

דורון רבינא, נעמה ברקוביץ ושי רטנר הם שלושת האמנים ששמואלי בחר לסבב הראשון. ברקוביץ ורטנר סיימו את לימודיהם במדרשה בשנה שעברה והציגו עבודות מרשימות בתערוכת הסיום הטובה. בתערוכה הנוכחית הם מציגים יצירות שהן במידה רבה המשך של מה שהציגו אז. נעמה ברקוביץ מציגה עבודה המורכבת מצינורות ביוב שמחוברים לתקרה ויוצרים רצף זרימה בין שלושת החללים שנוצרו בגלריה לרגל התערוכה. מי שאינו מכיר את חלל הגלריה יכול בהחלט לשער שהצינורות הם חלק אינטגרלי ממנו ולא יצירה אמנותית.

ברקוביץ גם צבעה דלת בגלריה בצבע כסף, שאמנם שונה מאוד מהצבע הלבן אך אינו נראה יוצא דופן. העבודה היא במידה רבה מעין חיווי אירוני למוזיאון פומפידו בפאריס - המוזיאון הראשון שבו החלל עצמו נהפך לאירוע אמנותי מדובר, לא פחות מהאמנות המוצגת בו - ולגל שבא בעקבותיו (שיאו הגוגנהיים בבילבאו, שכוח המשיכה שלו טמון בעיקר במבנה).

דורון רבינא, אמן מוערך ובולט בעשור האחרון, ממשיך כאן בדרך שהחל בה בתערוכה "חילופים" במוזיאון הרצליה, שם הציג לפני כשנה מיצב עם מכונית, ובאחרונה בתערוכה בקלישר, שם הציג מיצב מרשים עם דודי שמש. הפעם רבינא יוצר מיצב רזה ומסוגף יותר, "פניקס" שמו, כשמה של סאונה להומוסקסואלים בדיסלדורף.

רבינא הציב מעין קיר מתכת מקושת שאמור להזכיר חיפוי שיש למקלחות משותפות. הקיר כמו מרחף בין תקרה לרצפה, ניצב על רגלי מתכת דקות שהמשכן מקושר לתקרה. בחלק הפנימי הקעור של הקיר מצוירות להבות כחולות, דימוי שמזכיר בו-בזמן מים ואש, כאילו רצה רבינא להתייחס להקשרים של גן העדן הגשמי שמציע מקום כזה, מצד אחד, ושל הגיהנום, מצד שני - אותו איום כה מושרש בתרבות המערבית על כל מי שאינם פועלים על פי הקונוונציות.

זו עבודה מרשימה פחות מהשתיים שיצר לפניה, ולמרות זאת גם כאן רבינא מצטיין באלגנטיות ובדיוק. הבעיה היא שהיצירה של רבינא, כמו המיצב של נעמה ברקוביץ, אינה יוצרת אותה "חוויה עזה, מרגשת ועמוקה", ששמואלי הבטיח בדבריו.

העבודה האפקטיווית ביותר בסבב הנוכחי היא המיצב של שי רטנר. הוא בנה חדר בתוך חלל הגלריה בעזרת קירות בלוקים. על הקירות החיצוניים יצר פצעים בבטון, שבהם מתפתח עובש. את פנים החדר מילא בחול, ועליו מונחות בגבהים משתנים מרצפות בטון אפורות וכבדות מהסוג שעדיין מרצף כה רבים מרחובות תל אביב. על המרצפות אין-ספור פירות פיקוס מעוכים, ובשקע שהן יוצרות יש שלולית מים עכורים ובתוכה ולידה שקיות ניילון, פחית משקה ריקה וניירות. באוויר תלוי ריח כבד והשהייה בחדר הקטן בלתי נעימה.

רטנר יצר בסביבה קטנה ריכוז של לא מעט מהרעות החולות שיש ברחובות הסמוכים לגלריה (אף שהשדרה עצמה שופצה להפליא). מבנה הרצפה העקמומי מזכיר את הביתן היווני בביאנלה הנוכחית בוונציה, שבו מוצגים כמה סרטי וידיאו, ובעיקר את העבודה "גרמניה" שיצר האנס האקה בביתן הגרמני בביאנלה ב-1993. האקה כתב את המלה "גרמניה" מעל תמונה של היטלר, ריצף את הביתן בשיש ויצר בו בור של שיש מרוסק. מתחת לשיש התגלה עפר, והתחושה היא של גילוי סוד גדול, של כוחות קדומים שפורצים מהאדמה, כאילו הטבע לא נכנע לריצוף, לתרבות.

"יותר מזה". אוצר: יואב שמואלי. גלריה זומר, רוטשילד 64 תל אביב. יום שני-חמישי, 20:00-12:00 ו-14:00-10:00. עד 18 בחודש



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו