בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שרון מקדם הקמת 30 יישובים בנגב ובגליל

משרד רה"מ מקדם את יוזמת ההתיישבות הנרחבת ביותר בתחומי הקו הירוק, מאז הקמת המצפים בגליל לפני כ-25 שנה

תגובות

משרד ראש הממשלה מקדם בימים אלה את מה שניתן להגדיר כיוזמת ההתיישבות הגדולה ביותר בתחומי הקו הירוק, מאז הקמת מצפי הגליל לפני כ-25 שנה. בתוכנית ההקמה, שמתקדמת במהירות, כלולים כ-30 יישובים חדשים - רובם בנגב ובגליל. בנוסף פועל המשדד גם להגדלת מספר חוות הבודדים באזורים אלה (כיום כ-90) בכמה עשרות. לדברי עוזי קרן, יועץ ראש הממשלה להתיישבות, אריאל שרון הגיע למסקנה שלאחר השקעה נרחבת בהתיישבות ביהודה ושומרון יש להתמקד בהתיישבות בגליל ובנגב.

במשרד ראש הממשלה פועלת ועדה בין-משרדית ליישובים חדשים, שעורכת מדי כמה חודשים ישיבת מעקב אחר תהליך הקמתם. במסגרת פעולתה הוקם אשתקד בנגב היישוב החדש מרחבעם, ולאחרונה אושרה במוסדות התכנון הקמת שני יישובים חדשים באזור יתיר וחבל לכיש. בישיבת הוועדה האחרונה, שהתקיימה לפני כשלושה וחצי חודשים, התבקשו כמה משרדי ממשלה לזרז את הטיפול בהקמת היישובים המתוכננים. בין השאר, נדרש משרד השיכון להחליט על הקמת התיישבות זמנית לחמישה יישובים; משרד התחבורה ומע"צ התבקשו לטפל בתכנון והקמת כביש מרכזי שיוביל ליישובים חדשים באזור ניצנה, וכביש מרכזי ליישובים חדשים בגלבוע. כביש חדש נוסף, מספר 538, אמור לקשר בין היישובים החדשים בחבל לכיש.

היישובים החדשים אמורים לסייע בפרישת האוכלוסייה, בשמירה על קרקעות המדינה ובהגנה על הגבולות. לגבי חוות הבודדים אמר קרן, כי מדובר בקבוצה איכותית של אנשים שכל אחד מהם אמור לטפל בשטחי קרקע גדולים ולתפקד כ"שוטר" מטעם המדינה השומר על שטחים אלה. לדבריו, לכוונה לשמור על הקרקע אין משמעות במובן הקמת יישובים יהודיים שנועדו לבלום התרחבות יישובים ערביים; קרן אומר, כי לערבים זכות לגור בגליל כמו ליהודים.

ואולם, במסמך שהוכן אחרי ישיבת המעקב האחרונה צוין, כי בסמוך לקיבוץ משמר הנגב שבצפון הנגב יוקם יישוב קהילתי שנועד לחזק את הקיבוץ בשל קרבתו לעיר הבדווית רהט. על פי המועצה האזורית זבולון, שבתחומה אמורים לקום היישובים חרוב הגליל ויששכר, אחת המטרות בהקמתם היא מניעת בנייה לא חוקית של ערבים.

הקמת יישובים חדשים באזור יתיר ולכיש נעשית לפי תפישה דמוגרפית ופוליטית, שהניעה את שרון להקים "יישובי כוכבים" כמו קציר וחריש בתחילת שנות ה-90, בהיותו שר השיכון. מדובר ביישובים שאמורים ליצור רצף יהודי שמונע השתלטות בדווית על קרקעות בתחומי הקו הירוק, וחיץ יהודי מול יישובים פלשתיניים מעבר לקו הירוק. כך גם במקרה של היישובים החדשים המתוכננים בגלבוע. מי שתומך במגמה זו היא הסוכנות היהודית שהקימה לאחרונה כוח משימה לחיזוק הרוב הציוני בגליל ובנגב; אחת ממטרותיו היא לעודד הקמת יישובים חדשים.

תנופת ההתיישבות מעוררת התנגדות בקרב גופים ירוקים, דוגמת החברה להגנת הטבע, הטוענים כי מדובר בהתפשטות בנייה לשטחים פתוחים הפוגעת בטבע ובנוף. אחת ממטרות ההתיישבות החדשה הוגדרה שמירה על מקורות מים ומשאבי טבע, אך על פי הגופים הירוקים, היישובים החדשים פוגעים במקרים רבים במשאבי טבע.

אחד היישובים העתידיים שמעורר את התנגדות הירוקים הוא שיבולת, שאמור לקום על רכס הטורען בגליל התחתון. מתכננת הנוף עליזה רפופורט הכינה לאחרונה בשביל קק"ל תוכנית לשימור האופי הטבעי והחקלאי של האזור, שרובו מוגדר יער או שמורת נוף. משרד השיכון מתנגד לתוכנית, משום שאינה כוללת את שיבולת. "על רכס טורען יש שני יישובים שמיועדים להרחבה וניתן לחזק אותם", אמר בתגובה עמרי בונה, מנהל אזור צפון בקק"ל. "אין מקום ליישוב נוסף שיהיה כולו על חשבון שטחי יער ויהווה פגיעה נופית". לדברי יוחנן דרום, רכז שמירת הטבע באזור הצפון מטעם החברה להגנת הטבע, "זהו יישוב שנמצא ממש על פסגת ההר והוא יפגע קשות בנוף".

"אנחנו רוצים להקים יישוב שלישי על הרכס שיחזק את שני היישובים שכבר קיימים בו", אמר קרן. "אני חושב שצריך לעודד יישוב שהשפעתו על הנוף אינה גדולה ויהיו בו ילדים צוהלים".

עם זאת, הקמת יישובים מתוכננים אחרים בוטלה בגלל ספק לגבי מיקומם וחיוניותם. "ביטלנו יישוב שנקרא אחוזת נפתלי, כי הוא היה למעשה עוד שכונה של טבריה", אמר קרן. "ויתרנו על יישוב אחד בגלבוע וגם על התוכנית להקים עיר חדשה בשם עירון באזור ואדי ערה. גם על יישוב אחד באזור יתיר החלטנו לוותר". בנוסף הוחלט לותר על הקמת יישוב בהר אבנון, ליד העיר ירוחם. זאת לאחר שראש העיר ירוחם, מוטי אביצרור, התנגד לכך בתוקף בטענה שיישוב כזה יפגע ביכולת של עירו למשוך אוכלוסיות חזקות.

בחברה להגנת הטבע מתכוונים להמשיך להתנגד להקמת כל היישובים החדשים. "ככל שנשאר פחות שטח פתוח בישראל מכניסים אליו יותר יישובים חדשים", טען דרום. "כל זה נעשה למרות שיש יישובים קיימים, שיש להם קשיים כלכליים וחברתיים והם זקוקים לתוספת אוכלוסייה. יש מצב כלכלי קשה, אבל ממשיכים להשקיע כסף רב בתכנון ובהקמת היישובים החדשים שזקוקים גם לתשתית יקרה".

משרד השיכון מציע להאיץ הקמת 1,000 יחידות דיור

הקבינט הכלכלי-חברתי אמור לדון השבוע בהצעת משרד השיכון להעביר לטיפול הוועדה לתשתיות לאומיות - שתפקידה לזרז אישור תוכניות בנייה - תוכניות של יותר מ-1,000 יחידות דיור ותוכניות להקמת יישובים חדשים. ההצעה מעוררת התנגדות חריפה במשרד לאיכות הסביבה ובמינהל התכנון.

מטרת ההצעה היא לאפשר קידום מהיר של תוכניות בנייה בהיקף גדול. זאת, על רקע טענות חוזרות ונשנות של גורמים במשרד השיכון ובמינהל מקרקעי ישראל על מחסור בדירות שאישורן מתעכב במוסדות התכנון.

במינהל התכנון במשרד הפנים דוחים את הטענות. בכיר במינהל אמר כי כל התוכניות הנרחבות שקידם משרד השיכון בשנים האחרונות כבר אושרו במוסדות התכנון. בין השאר, אושרו תוכניות של 1,500 יחידות דיור בגדרה; 3,000 יחידות דיור באזור המושב מצליח ויותר מ-4,000 יחידות דיור ביבנה. לדברי הגורם, הבעיה העיקרית היא שאין ביקוש לכל הדירות בגלל המצב הכלכלי.

השרה לאיכות הסביבה יהודית נאות ציינה בהתנגדות שהגישה להצעה, כי אין כיום תנאים בשוק הבנייה המצדיקים הליך חריג למתן זכויות בנייה בהיקף גדול. לדבריה, בעבר גרמו הליכי בנייה מזורזים לבנייה שפגעה בשטחים הפתוחים ובאה על חשבון חיזוק הערים. לטענתה, יש לקדם כיום תוכניות לבנייה עירונית באמצעות תוכניות מיתאר שאושרו במוסדות התכנון. נאות דורשת, כי הדיון על יישובים חדשים ייעשה על פי שיקולים תכנוניים וסביבתיים. נאות הוסיפה, כי עברה שנה וחצי מאז התחילה הוועדה לתשתיות לאומיות בפעילותה בלי שאישרה אפילו תוכנית אחת.

במינהל התכנון ציינו, כי הוועדה לתשתיות לאומיות הפכה לגוף הפועל על פי סטנדרטים מקצועיים גבוהים. לטענת המינהל, הסיבה שלא אושרה אף תוכנית אינה נובעת מחוסר יעילות, אלא מעיכובים מצד יזמים שלא הגישו מידע שנדרש מהם על ידי הוועדה.

כך מקימים יישוב

מי שחפץ להקים יישוב חדש בישראל צריך קשרים טובים עם משרדי הממשלה או הסוכנות היהודית, ועליו לגבש גרעין מתיישבים עם כמה עשרות אנשים לכל הפחות. בשנים האחרונות קמו גרעינים של יוצאי צבא וימ"מ, עולים מצרפת ומתיישבים דתיים-לאומיים שאיתרו שטח שבו רצו להקים יישוב. לאחר מכן פנו לסוכנות או למשרד ראש הממשלה, שבחלק מהמקרים העבירו את העניין להחלטת הממשלה.

לאחר אישור הממשלה אמורים מוסדות התכנון לתת את האישורים הסופיים, ואז יכול הגרעין להגיע למחנה זמני ולאחריו ליישוב קבע. על פי הנוהל שקבע משרד ראש הממשלה, מי שרוצה להקים התיישבות בודדים צריך להגיש בקשה הנתמכת על ידי מועצה אזורית למשרד החקלאות ולסוכנות היהודית, וזו מועברת לאישור רשות התכנון במשרד החקלאות ולאחר מכן למוסדות התכנון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו