בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קר שם בפנים

שלושה טיולי מערות מומלצים באירופה

עשרות מערות באירופה נהפכו לאתרי תיירות מסקרנים. לצד ציורי הקיר, הזקיפים והנטיפים, חלק חשוב מהסיור התת-קרקעי הוא הפחד שנלווה אליו - מפני מקומות סגורים, רעידת אדמה פתאומית או קריסת ההר על ראשי המבקרים

תגובות
מערה סטלקטיטים
\ Shutterstock.com

הפסל הבריטי הנרי מור יצא פעם ממערת נטיפים ענקית בסלובניה, וסיכם את רשמיו: "זו הגלריה היפה ביותר שביקרתי בה מעודי". ציורי הקיר העתיקים וצורות הסלע המרשימות שאפשר לראות במערות אכן יכולים לספק עניין אמנותי, אבל זה אינו העניין היחיד ב"גלריות" האלה הממוקמות מתחת לפני האדמה.

ברחבי אירופה פזורות אלפי מערות, שכמה עשרות מהן נהפכו לאתרי תיירות מסקרנים. תהליך הפיכתה של מערה לאתר תיירות הוא בעייתי, אך אי אפשר בלעדיו: רק מעטים ירצו להיכנס למערה חשוכה ורטובה. עם זאת, כאשר התאורה חזקה מדי והשבילים בטוחים מדי, נהרסת חוויית החדירה לבטן האדמה ונעלמת ההרפתקה התת-קרקעית.

תחושה קלה של פחד ממקומות סגורים, החשש מרעידת אדמה פתאומית או קריסת ההר על ראשי המבקרים הם חלק חשוב מן העניין. מלבד ההיכרות עם פעילותם של כוחות הטבע שיוצרים את המערות, ביקור כזה מאפשר להציץ באורחות חייהם של אנשי המערות הקדומים, שמצאו כבר לפני יותר מ-15 אלף שנה מחסה במקומות המוגנים האלה.

מבחינה זו, לא הרבה השתנה מאז: גם בקיץ הנוכחי, כאשר באירופה יש חמסינים קשים לצד ימים גשומים רבים, המערות מספקות מפלט קריר מפגעי מזג האוויר. האקלים בהן יציב לחלוטין וצונן - 13-10 מעלות צלזיוס, בחורף כמו בקיץ. המיזוג טבעי, ואליו נוסף גם טפטוף מן התקרה.

כרתים - זאוס לא נולד מהים

באי היווני כרתים יש יותר מ-3,000 מערות. המפורסמת ביותר היא "מערת זאוס", המכונה גם "מערת דיקטי" או "מערת פסייכרו". היא ממוקמת ברמת לאסיתי, בגובה 1,025 מטר, סמוך לכפר פסייכרו (48 קילומטר ממזרח להירקליון ו-2 קילומטרים ממערב לאגיוס ניקולאוס). דיקטי הוא שמו של רכס ההרים שבו שוכנת המערה, אבל עיקר הפרסום שלה נובע ממיתוס מקומי, שלפיו נולד בה זאוס, אבי האלים היווניים. המערה, שהתגלתה בשנת 1880, שימשה אתר פולחן חשוב בתקופה המינואית (לפני כ-4,000 שנה).

ההליכה בשביל המוביל מהכפר פסייכרו למערה נמשכת כ-20 דקות. את רוב הזמן הזה מבלים הצועדים בסירוב מנומס להצעותיהם של בעלי החמורים במקום, שרוצים לסייע להם להגיע אל המערה.

כאשר מגיעים אל פתח המערה החשוכה, יורדים במורד חלקלק ורטוב אל האולם הראשון. לימינו של הנכנס נפער האולם המרשים ביותר במערה: בחלק אחד שלו יש בריכה קטנה ובחלק האחר מתנשא נטיף אבן ענק. המערה גדולה ומרשימה וצורות הסלע מעניינות, אבל את השרידים המעניינים ביותר - הממצאים הארכיאולוגיים מהתקופה המינואית, כלי נשק וכלי פולחן שנמצאו במקום - אפשר לראות רק במוזיאון בהירקליון.

הכניסה למערת דיקטי עולה 6 יורו למבוגר ו-3 יורו לילד. שכירת פנסים ועששיות מקרוביהם של בעלי החמורים עולה כפליים.

סלובניה - האולם האדום והנהר השחור

סלובניה, המדינה הקטנה הזאת בין איטליה לקרואטיה, היא יעד חשוב לאוהבי המערות. על פני אזור לא גדול ששמו "קארסט" פזורות כמה מהמערות המרשימות ביותר באירופה. הגדולה והמפורסמת שבהן היא מערת פוסטוינה, כ-50 קילומטר מדרום ללובליאנה ו-55 קילומטר ממזרח לטריאסט. בכל יום פוקדים אותה כ-14 אלף מבקרים, ובקופה מחלקים דפי הסבר בשמונה שפות, ובהן עברית.

את חלקו הראשון של הסיור עושים המבקרים בקרונות רכבת קלה, ששועטת לאורך 2 קילומטרים בבטן האדמה. יותר מ-20 קילומטרים של אולמות, מעברים, תעלות רטובות ויבשות נמתחים ברחבי פוסטוינה. הביקור המאורגן במקום (אין אפשרות אחרת) מציג מעט יותר מ-5 קילומטרים מן המערה. אורך מסלול ההליכה כקילומטר אחד, והביקור כולו נמשך כשעה וחצי. 

מערת פוסטוינה, סלובניה

הסיור חולף על פני כמה אולמות שזכו לשמות "ההר הגדול", "האולם הלבן", "האולם האדום" (על פי צבעם של הנטיפים), "אולם הספגטי" (שנטיפיו דקים וארוכים), "המערה השחורה" ו"אולם הקונצרטים".

הנטיפים והזקיפים בפוסטוינה אמנם מרשימים מאוד, אבל ההנאה מהביקור נפגמת בגלל אופיו המסודר מדי, התאורה המצוינת, ההסבר הנוח ברמקולים ומעקה המתכת למניעת החלקה. בעטיים, קשה לפעמים לזכור שזהו אתר טבעי, ולא פארק שעשועים שעוצב בידי מומחים לנטיפים. המחירים מתחילים ב-27 יורו למבוגר.

מערכת מערות אחרת - מפותחת פחות אך מרשימה הרבה יותר - היא שקוצ'יאן, שזכתה לפני 17 שנה להכרה כנכס עולמי מארגון אונסק"ו, ובזכות זאת ניצלה מפיתוח יתר. שקוצ'יאן נמצאת רק 33 קילומטר מדרום לפוסטוינה, ואפשר לבקר בשתיהן באותו יום.

אורכן של מערות שקוצ'יאן הוא 5.8 קילומטרים והפרש הגובה בהן בין הנקודה הגבוהה ביותר לנמוכה ביותר הוא כ-200 מטר. הסיור הרגלי בשקוצ'יאן נמשך כשעה וחצי. הקבוצות הצועדות קטנות, כעשרה אנשים, והשימור מכתיב גם חיסכון בתאורה, הגורמת נזק לזקיפים ולנטיפים; זו מופעלת בכל אחד מחלקי המערה רק כאשר המבקרים מתקרבים, וכבה מיד לאחר שהם עוזבים. הביקור נהפך משום כך למרתק ומפתיע יותר.

בשקוצ'יאן מצוי האולם התת-קרקעי הטבעי הגדול באירופה. שטחו 12 אלף מ"ר. במקום הגבוה ביותר במערה, לקראת סיום הסיור, מתבוננים הצועדים מגובה 100 מטר על הקניון התת-קרקעי הצר, שבתחתיתו זורמים בשצף מימיו השחורים של נהר הרייקה. גם כאן, התאורה המצומצמת והאיפוק של המשמרים הופכים את המראה למרתק, מפחיד ומדהים יותר. המחירים למבוגר נעים בין 16-24 יורו, בהתאם למסלול הנבחר ולעונת הביקור. מידע נוסף על טיולים בסלובניה - כאן

צרפת - פה נעלם הכלב

ריכוז המערות המפורסם ביותר בצרפת, וקרוב לוודאי בעולם כולו, נמצא בחבל הדורדון, בדרום-מערב המדינה.

מערה בדורדון
\ thipjang / Shutterstock.com

ב-12 בספטמבר 1940, ארבעה נערים שיצאו לחפש את כלבם האובד מצאו את מערת לאסקו ליד מונטיניאק. בזכות הנערים האלה - ובעצם בזכות כלבם - התגלו לעולם כמה מציורי הקיר העתיקים והמופלאים ביותר בתרבות האנושית, המנציחים את קורותיהם של ציידים שחיו באזור לפני 15 אלף שנה. ציורי קיר אלה נחשבים ליצירות האמנות הראשונות שיצר האדם.

ההידרדרות המהירה במצבם של הציורים, שנחשפו לאחר הגילוי לתאורה בוהקת ולנשימות המבקרים, הביאה לסגירת המערה בשנת 1963. כדי לא לאבד את הנכס התיירותי, נפתחה במרחק 200 מטר משם מערה אחרת, קטנה יותר, שאליה הועתקו ציורי הקיר של לאסקו. במערה זו, "לאסקו II", מבקרים כ-10,000 בני אדם ביום. הציורים מרשימים מאוד וחוויית החיפוש אחריהם על קירות המערה מרתקת. המערה פתוחה במשך הקיץ בכל יום, ומחיר הכניסה - 20 יורו.

במרחק כשעה נסיעה ממערת לאסקו נמצאת מערת פאדיראק, המספקת חוויית סיור בבטן האדמה בתנאים נוחים מאוד. הירידה למערה והעלייה ממנה נעשות במעלית, שחוסכת למבקרים גרם מדרגות שאורכו 70 מטר. המערה פתוחה בכל יום ומחיר הכניסה, 14.5 יורו, כולל שיט באגם תת-קרקעי. הסיור נמשך שעה וחצי ואורכו 2 קילומטרים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו