במשך שמונה שנים הגינה של משפחת אלרואי בגדרה לא הצמיחה דבר. אבל בחודשים האחרונים שינתה אדמת הטרשים בחצר הגדולה את פניה: כיום אפשר למצוא בה עצי פרי, צמחי תבלין, צמחי מרפא ושיחים. הירקות והפירות תלויים בשלים על הענפים, וממתינים לבני המשפחה שייצאו החוצה ויקטפו אותם.

לדברי אבירם אלרואי, וטרינר במקצועו, הגינה תופסת כיום חלק משמעותי בחיי היום-יום של בני המשפחה. "אם פעם חצינו אותה במהירות והשתדלנו להתעלם ממנה, היום אנחנו יוצאים אליה במיוחד ומרגישים התרוממות רוח", הוא אומר. "הבנות נהנות לצאת לגינה באמצע הכנת סנדוויץ' כדי לקטוף עגבניות שרי והבן, שהיה רגיל להוציא מזון קפוא מהמקפיא ולהכניס למיקרוגל, יוצא לקטוף חציל ומכניס אותו לתבשיל".

הגינה החדשה של משפחת אלרואי מתוכננת לפי עקרונות פרמקלצ'ר - קיצור של Permanent Agriculture (חקלאות בת קיימא) - מונח שטבע בשנות ה-70 הביולוג האוסטרלי ביל מוליסון, שחיפש דרך חיים שאינה פוגעת בסביבה. עם השנים, שיטתו נהפכה לכוללת יותר והתרחבה מחקלאות לתחומים רבים אחרים - אדריכלות, תחבורה וצרכנות.

שלושה עקרונות מרכזיים עומדים בבסיס עיצוב מערכות פרמקלצ'ר: יש להקפיד שלא לפגוע במערכת האקולוגית של כדור הארץ; יש לוודא שלא נפגעות זכויות אדם; ויש לדאוג לחלק רכוש וחומר עודפים לאלה שזקוקים להם. יישום שיטות של פרמקלצ'ר אמור להביא לחיסכון באנרגיה, להפחתת זיהום האוויר ולעידוד המיחזור, היצירתיות והאכפתיות.

הדגש בגינון מסוג זה הוא על השבחת הקרקע ושימוש חוזר במים. כל זאת, מבלי להשתמש בכימיקלים, אלא על ידי קומפוסט - דשן המתקבל מפירוק זבל אורגני. "פעם היו מגדלים בגינות פרטיות צמחים שמביאים תועלת חומרית, אבל מאז שהתפתחה חברת השפע - הפונקציונליות הזאת אבדה", אומר האגרונום שי שחל. "אנשים הרגישו שאם הם יגדלו ירקות הם יהיו כמו פלאחים, ולכן התייחסו רק לאסתטיקה עם צמחי נוי וגדרות חיות גזומות כמו פודלים".

אחד מעקרונות היסוד בפרמקלצ'ר, בהתאם, הוא גינה פונקציונלית. כאשר נוטעים עץ הכוונה היא ליהנות מיופיו, צלו, פירותיו ומיכולתו למשוך ציפורים שיאכלו את החרקים שעשויים להזיק לירקות הגדלים בסמוך. כדי להימנע משימוש בחומרי הדברה שותלים בגינה גם צמחים שעשויים לפתור בעיות שיוצרים מזיקים. צמח הלענה, למשל, ימשוך אליו כנימות מהצמחים האחרים. במקביל, ייבחרו צמחים בעלי פריחה נאה, שיגדילו את ההנאה מהגינה.

שחל ושותפו אורן אזארי, שניהם מתכנני פרמקלצ'ר, הקימו לפני כעשרה חודשים את חברת "איש תחת גפנו", העוסקת בין השאר בתכנון, הקמה ואחזקת גינות אורגניות לפי

עקרונות השיטה. השניים תיכננו עד כה בעיקר גינות בבתים פרטיים בגדרה, רחובות, תלמי יחיאל, נהורה ובני עייש.

כדי להתאים את הגינה למשתמשים בה, השניים מכנסים את בני הבית לראיון, ובו הם מבררים את העדפותיהם האישיות - החל מצבעים, דרך הרגלים ועד שיקולים אסתטיים גרידא. שחל מציין שבראיון הם גם בודקים אם מישהו מהם לוקה בבעיה רפואית, שכן רוב צמחי התבלין בגינה משמשים גם כצמחי מרפא. "כך נדע אילו צמחים לשתול בגינה", הוא אומר.

קשה לאפיין את בעלי גינות פרמקלצ'ר. למרבה ההפתעה, רובם המכריע אינם בעלי מודעות גבוהה במיוחד לאיכות הסביבה, או כאלה ש"רוצים מהגינה תועלת מעבר לירוק בעיניים" כהגדרת אזארי - אלא אנשים שביקשו גינת נוי רגילה.

"בזמן העבודה על הגינה, אנחנו דואגים לשתף את הבעלים בעשייה ומציעים להם לשלב צמחי ירק או תבלין", מסביר שחל. "כשהם רואים את הפוטנציאל שגלום בגינה, הם מתלהבים ומבקשים גם גינת ירק. בסוף בעלי הבית יושבים כמו מלכים בגינה, פחות מתעניינים בדשא ויותר בבוסתן, והילדים שלהם אוכלים ירקות אורגניים מהשיח. זה תורם לילדים - חשוב שהם ילמדו שהפירות והירקות לא גדלים על מדפי רשתות השיווק".

בני הבית משתתפים בתכנון הגינה ומקבלים הדרכה כיצד לעבד אותה. "בהרבה מקרים, אנשים שהתעלמו לגמרי מהגינה, פתאום יוצאים אליה כדי להשקות את הצמחים או לקטוף ירקות לסלט", אומר אזארי. לדבריו, בגינות רגילות יש קשר רופף בין האדם לאדמתו, משום שההתלהבות מהמדשאות והנוי שמסביב מתפוגגת במהרה. "הגינה מתחילה לשעמם מהר מאוד, כי היא לא גדלה", הוא מסביר, "ואילו בגינת פרמקלצ'ר יש חיים שלמים, והיא רק מתפתחת יותר ויותר במשך השנים".