בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האלגנטיות של פרימו, הסטופקס של ליאון, האיפון של שמולביץ' ובן ברוך

28 באוקטובר 1964, בלומפילד, ישראל נגד יוגוסלוויה

תגובות

בתחילת אוקטובר 1964 יצאה לדרך עונת הכדורגל החדשה. בטוקיו, יפאן, נערכה האולימפיאדה, וחובבי הכדורגל גילו עניין מיוחד בטורניר הכדורגל. הסיבה העיקרית היתה שופט הכדורגל שלנו מנחם אשכנזי, שזכה לנהל את משחקי רבע הגמר, חצי הגמר והגמר האולימפי, בו ניצחה הונגריה את צ'כיה 1-2.

המשחק המעניין ביותר בטוקיו נערך בין נבחרות יוגוסלוויה להונגריה. ההונגרים ניצחו 5-6 את היוגוסלווים, האלופים האולימפים מרומא, בדרך למדליית הזהב. יוגוסלוויה המאוכזבת כשלה בהמשך נגד נבחרת רומניה (3-0) ונבחרת גרמניה המערבית (1-0).

בדרך ליוגוסלוויה הוחלט על קיום משחק ידידות נגד נבחרת ישראל. 35 שעות טיסה וחניות ביניים בהונג קונג ובנקוק, הביאו את נבחרת יוגוסלוויה לנמל התעופה בלוד. ראש המשלחת והמרכיב לובומיר לובריץ' אמר לעיתונאים הישראלים: "קשה לשמור על תואר אולימפי. הכישלון שלנו יידון בבלגרד. לשחקנים קשה להתאושש, כי היתה לנו את הנבחרת הטובה ביותר בטורניר האולימפי הזה".

נבחרת יוגוסלוויה התאכסנה במלון רמת אביב, והעיתונות שלנו תפסה את לובומיר לובריץ' לראיון. לובריץ' קישר בין העבר להווה: "ראיתי את נבחרת ישראל משחקת בבלגרד נגד יוגוסלוויה ב-1949. ישראל הפסידה אז 6-0 לנבחרת יוגוסלוויה הטובה בכל הזמנים עם סטפן בובק, מיטיץ' וזלטקו צ'ייקובסקי. באותו מגרש ראיתי לפני ארבע שנים את ישראל עושה סנסציה ומנצחת את יוגוסלביה, 1-2. אין לי ספק שהפעם היתרון הוא של ישראל. השחקנים הצעירים שלנו עדיין לא עשו את ההפרדה מהכישלון בטוקיו לעובדה שהכדורגל ממשיך הלאה".

נבחרת ישראל, בהדרכתו של המאמן יוסף מירמוביץ', התאספה בבית הארחה של קיבוץ שפיים. במהלך ההכנות כבר עלה שמו של המאמן מילובן ציריץ' היוגוסלווי, כמי שאמור להגיע בתוך כמה חודשים לישראל כדי לקבל את מישרת המאמן הלאומי.

מירמוביץ' דאג לסיפורי נוסטלגיה על משחקיו ככדורגלן נגד יוגוסלוויה ממוקדמות המונדיאלים ב-1950 ו-1954. מרגל מיוחד שנשלח לראות את האימון היוגוסלווי בבלומפילד, התלהב משני שחקני הכנף - טאקץ' מימין, דג'איץ' משמאל. מירמוביץ', שנאלץ לוותר על שירותם של השוער איציק ויסוקר והרץ השמאלי גדעון טיש הפצועים, נראה מודאג עד שניגש אליו דוד פרימו. פרימו עדיין לא שכח מה אמר למאמנו: "אמרתי ליוסל'ה שהוא יכול להיות רגוע. הבטחתי לו שאני ומוצי ליאון לא ניתן לשני השחקנים המסוכנים להיכנס אפילו פעם אחת לרחבת ה-16 של חיים לוין".

ה-28 באוקטובר 1964. בקשת היוגוסלווים להזיז את המשחק לשעות הערב הקרירות נענית בשלילה. 18 אלף צופים ממלאים את בלומפילד, ולנגינת ההימנונים מתייצבות הקבוצות לפני השופט אוטו פריד, קצין משטרה מירושלים. נבחרת ישראל: חיים לוין, דוד פרימו, אמציה לבקוביץ', משה ליאון, שאר ישוב בן-ברוך, יוחאי אהרוני, נחום סטלמך, חיים בכר, דני שמולביץ', מרדכי שפיגלר, ראובן יאנג (כן שותף שמעון כהן). נבחרת יוגוסלוויה: שקוריץ', פזנאיץ', ופטיץ', מלדינוביץ', ברנצ'יץ, טאקץ', זאמפטה, פבליץ', למניץ', פירמאיר, דג'איץ' (כן שותפו רדוביץ' ואוסים).

כבר בפתיחה נשלחו הכדורים היוגוסלווים לעבר שני הקיצונים טאקץ' ודג'איץ', אבל לישראל היו שני מגינים יוצאי בולגריה, חברים בלב ובנפש. דוד פרימו מימין ומוצי ליאון משמאל, שדאגו לקיים את הבטחתו של פרימו למירמוביץ'. טאקץ' תפס את פרימו בשיאו. מיקום מצוין, תנועה אלגנטית וסגירה מבריקה. לדג'איץ' יצא החשק לשחק כבר אחרי שני ניסיונות כידרור, כשפגש את הסטופקס והבלימות הנוקשות של מגן מכבי יפו מוצי ליאון, שלא איפשר ליוגוסלווי לרשום פעולה חיובית אחת.

המחצית הראשונה היתה בשליטה ישראלית, מלווה בהחמצות רבות של שפיגלר וסטלמך. גם לוין בשער הישראלי בלם בזינוקים למצלמה בעיטות שנראו מסוכנות מצד פירמאיר וזאמפטה. 0-0 מחצית.

אחרי ההפסקה יצא הקפטן נחום סטלמך ובמקומו צורף קשר שמשון תל אביב, שמעון כהן. לתיאור השער של ישראל בדקה ה-63 היה אחראי ב"חדשות הספורט" הכתב פנחס זהבי: "מוטלה שפיגלר ירה קרן מימין, כששמולביץ' ובן ברוך נדבקו אל השוער שקוריץ', שהוטס ממקומו כאשר עמד לתפוס את הכדור. הכדור עבר את קו השער, כשהבלם מלדינוביץ' הרחיקו בבעיטה חזקה. מה יקבע השופט? שער! כן. שער. השחקנים היוגוסלווים ניסו לרדוף אחרי השופט פריד, אך לשווא. 0-1 שריר וקיים לישראל".

יוחאי אהרוני מודה שלא היה נעים: "אין ספק שהיתה החלטת שיפוט מקפחת. השוער היוגוסלווי ממש נזרק מהשער, בלי תגובה של הקוון ושל השופט. אני חושב שלא היו חיבוקים מיוחדים, הרגשנו קצת לא בנוח".

חלפו שבע דקות ופנחס זהבי שוב מתאר שער לזכות ישראל: "רובי יאנג פרץ כארי מאגפו בשמאל. שלח כדור בחצי גובה למרכז אל שימעלה כהן. כהן המשיך את הכדור במהירות לכיוון השער ולשקוריץ' לא נותר דבר חוץ מלהוציא את הכדור מהרשת. שער נאה, חד וחלק, שקבע 0-2".

המאמן מירמוביץ' נשמע מרוצה בסיום: "משחק הקרבה של כל צוות השחקנים. הניצחון הישראלי הוא נכון וצודק".

אהרוני נזכר, גלזר חשש ששכחו

המפגשים בין ישראל ליוגוסלוויה סימנו לא פעם חילופי דורות בכדורגל הישראלי. במפגש האמור באוקטובר 1964 ערך שאר ישוב בן-ברוך, הרץ הימני של הפועל ת"א, הופעת בכורה בהרכב, בעוד הקפטן נחום סטלמך רשם הופעה מספר 49 בנבחרת.

בהרכב הפותח נכלל גם הקיצוני הימני יוחאי אהרוני מהפועל מחנה יהודה, ששיחקה באותם ימים בליגה השנייה. "אז דיברו רק על כדורגל", נזכר אהרוני, "וסידרו הסעות מיוחדות ממרכז השכונה לבלומפילד. היה קשה לדקלם את שמות כל השחקנים היוגוסלווים, שכמעט כולם הסתיימו באות ץ'. חשבנו שהבלם שלנו אמציה לבקוביץ' נולד ביוגוסלוויה. במבט לאחור, אני מבין עכשיו איזו עוצמה היתה אז ליוגוסלוויה, שהתפרקה עכשיו למספר מדינות שהגיעו למונדיאל, כמו קרואטיה וסלובניה נגדה משחקת נבחרת ישראל".

ביציע הכבוד בבלומפילד ישבו עוד שתי אגדות כדורגל, שגם להן חלק במשחקים נגד יוגוסלוויה. שייע גלזר ישב לצידו של יעקב חודורוב, שניים שלקחו חלק במפגשים עם יוגוסלוויה במוקדמות מונדיאל 1950. במשחק הראשון ביוגוסלוויה הובסה ישראל 6-0, בשני הפסידה 5-2, במה שנחשב להישג לא מבוטל.

ואז גלזר שאל בתמימות את חודורוב: "תגיד, ביוגוסלוויה עדיין מדברים על שני הגולים שתקעתי להם באיצטדיון המכביה?" חודורוב לא נותר חייב: "הם אומרים שהראשון היה מאופסייד, ולא סופרים אותו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו