בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אבן פינה לבניין מרכז פרס לשלום ביפו

"בית השלום" יוקם לפי תוכניותיו של האדריכל האיטלקי מסימיליאנו פוקסס

תגובות

טקס הנחת אבן הפינה לבניין החדש של מרכז פרס לשלום יתקיים ביום ראשון באתר הבנייה המיועד, ברחוב קדם 132 בשכונת עג'מי שביפו. בטקס, שיתקיים בשעת בוקר מוקדמת בשל אילוצים של סדר יום צפוף, ישתתפו מוזמנים מישראל ואורחים מחו"ל, שיגיעו לארץ לרגל סדרת האירועים לציון יום הולדתו ה-80 של פרס. בין היתר עתידים להשתתף בו נשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון ונשיא גרמניה יוהאנס ראו. הטקס, שילווה בקטעי שירה ומוסיקה בביצוע התיאטרון הערבי-עברי של יפו, היה אמור להתקיים לפני ארבע שנים, אבל נדחה כמה פעמים בגלל בעיות ביורוקרטיות. לאחרונה הוסרו המכשולים והפרויקט יוצא לדרך, בעיתוי מושלם עם חגיגות יום ההולדת.

הבניין, "בית השלום", יוקם על פיו תוכניותיו של האדריכל האיטלקי בעל השם העולמי מסימיליאנו פוקסס, שישתתף גם הוא בטקס. בביקור קודם שלו בישראל, בספטמבר 2000, לפני פרוץ האינתיפאדה השנייה, אמר פוקסס כי "מרכז פרס לשלום אינו עוד בניין שאני מתכנן. זה יהיה מקום של תקשורת ואינטרנט ומפגשים בין אנשים. זוהי מהות השלום. אם נשתמש טוב יותר באמצעים הטכנולוגיים שיש לנו, נצליח לעשות עולם טוב יותר". בנאומו בטקס הנחת אבן הפינה ידבר על השלום כ"מצב רוחני, שאיפה ואוטופיה".

הבניין החדש יוקם על מגרש של 4.7 דונמים הצופה אל הים. מרכז פרס לשלום חכר את השטח מעיריית תל אביב, אך בעיות בהעברת הבעלות עיכבו את הפרויקט. שטח המבנה יהיה כ-2,500 מ"ר וגובהו חמש קומות (כ-17 מטרים מעל פני הים). יהיו בו משרדים, חדרי סדנאות, אודיטוריום, מרכז מידע ועוד. בבניין תמוקם ספרייתו הפרטית של פרס וספריית מרכז השלום, ויהיה בו מוזיאון למוצגים, מסמכים ומתנות הקשורים בשלום. הבניין הוא מופנם וקומפקטי, מעין מלבן מונוליטי צר וארוך. המעטפת תהיה עשויה מרצועות של זכוכית שקופה ובטון חשוף לסירוגין, ש"תכניס אור מסונן פנימה ביום ותפיץ אור למרחוק במשך הלילה", כדברי פוקסס.

מסביב לבניין, על שטח כולל של 7 דונמים, יוקם "פארק השלום" - שטח ציבורי פתוח לכל, שיגיע במדורג עד קו החוף. התכנון הכללי של השטח הציבורי נעשה במשרדו של פוקסס והתכנון המפורט יימסר לאדריכל נוף ישראלי שייבחר בהמשך. עלות הבנייה הכוללת מוערכת ב-4 מיליון יורו. עדיין לא ברור מי יממן את תחזוקת השטח הציבורי. התורם העיקרי לבנייה הוא המיליארדר האיטלקי אלפיו מרקיני, שהביא עמו מאיטליה גם את האדריכל. שותפו הישראלי של פוקסס הוא האדריכל יואב מסר.

היוזמה להקמת הבניין עלתה כבר עם כינונו של מרכז פרס לשלום ב-1996. בהתחלה נבחנה אפשרות למקם את המרכז במבנים קיימים או במבנה חדש

במתחם הכפר הירוק. לבסוף הוחלט על הקמת בניין חדש ביפו. בראיון עם פרס לפני כמה שנים הוא הביע שביעות רצון מהמיקום ואמר: "אני מעדיף את יפו, גם כי זה מקום יהודי-ערבי וגם מפני שיפו זקוקה לחידוש, ואני רוצה לתרום גם לזה". פרס הביע שאיפה לתרום באמצעות הבניין החדש לאדריכלות בישראל, שסובלת כהגדרתו מ"חוסר באסתטיות".

לצורך התכנון לא נערכה תחרות בין אדריכלים, כפי שהיה אפשר לצפות מגוף ציבורי. פרס הסביר כי "המשפחה שתורמת מביאה את האדריכל שלה, ובמקרה הזה בעל המאה הוא בהחלט בעל הדעה". ואולם פוקסס הוא ללא ספק בחירה ראויה, והמבנה המרגש שתיכנן עשוי לתרום רבות לאדריכלות בישראל. הוא נחשב לאחד האדריכלים האירופאים החשובים כיום, ועבודותיו, הנעות ממרכזי תרבות ועד חניונים, זיכו אותו בפרסים ובאותות כבוד. ב-2000 הוא היה האוצר של הביאנלה לאדריכלות בוונציה, שאורגנה תחת הכותרת האופיינית להשקפת עולמו: "פחות אסתטיקה, יותר אתיקה".

פוקסס, בן 59, הוא בן למשפחה שמוצאה מליטא. אביו היה יהודי אבל את עצמו הוא מגדיר "בן בלי דת", כדבריו בראיון בביקור קודם בארץ. הוא מחלק את זמנו בין פאריס לרומא, שם נמצאים משרדיו הראשיים. הוא היה פעיל במרד הסטודנטים ב-1968 ונשאר, לדבריו, אידיאליסט ואופטימיסט עד היום. הוא מאמין "ביכולתה של האדריכלות לשנות את העולם" ובנאומו בטקס יאמר בין היתר כי "האדריכלות היום מחויבת להושיט יד לסייע ולהתמודד עם קשיים בהבנה ובהידברות". במפגשים שלו עם פרס במסגרת העבודה על תכנון הבניין נדבק, לדבריו, בחזון המזרח התיכון החדש.

באותם ימים רחוקים תיכנן פוקסס גם בניין למרכז תרבות ישראלי-פלשתיני בטול כרם. בתוכנית להקמת הבניין, הדומה בחזותו לזה שביפו, היה מעורב גם מרכז פרס לשלום והתורם לבנייה היה אמור להיות מרקיני. הפרויקט לא יצא לפועל וכיום הוא נראה כחלום באספמיה. כיום גם נדמה שהקמת בניין מרכז פרס לשלום ביפו, עם כל תרומתו האפשרית לאדריכלות הישראלית, והשימוש התכוף במלה "שלום" לתיאור מרכיביו, אינה הצעד החיוני ביותר לפתרון המצב הפוליטי והחברתי בישראל. במרכז פרס מאמינים, לעומת זאת, כי הבניין ישמש מוקד לפעילות המרכז, "שנמשכת גם בימים קשים אלה". לדברי האדריכל יואב מסר, בקרוב יתקבל היתר הבנייה למבנה ויתחיל התכנון המפורט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו