בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בחגורת התנ"ך נערכים לקרב הגדול נגד פינוי ההתנחלויות

קהילות הנוצרים האוונגליסטים בארה"ב הן בסיס התמיכה הפוליטי של המתנחלים. במדינות חגורת התנ"ך הוצבו 114 שלטי חוצות המזכירים לנשיא בוש את זכותו של עם ישראל על ארצו. באירועי התרמה צנועים אך רבים נאסף כסף לקניית ציוד מגוון, משכפ"צים ועד ארון קודש. 50 התנחלויות כבר אומצו על ידי קהילות. "איבדנו את בית לחם. לא ניתן לאבד גם את ירושלים", הם מבהירים

תגובות

יום עמוס עבר על המטיף אד מקטיר. בצהריים הוא היה עסוק בארגון עשרות מחבריו, גם הם אנשי דת נוצרים אוונגליסטים, למפגש עם השר בני אלון בבניין המכללה הנוצרית בעיר, ואחר כך ניסה לפנות זמן בסדר יומו העמוס של השר מישראל כדי להראות לו את הפרויקט החדש שלו - שלטי החוצות. מקטיר, בגיל העמידה, ענוב עניבה שעליה ציור של מגן דוד וסמל המנורה, הביא את אלון לצומת הדרכים שבו מוצב השלט. לצד פרסומות למכירת מכוניות ושלטי הכוונה, ניצב שלט ענק הקורא לנשיא ג'ורג' בוש לזכור את בריתו של אלוהים עם בני ישראל ואת ההבטחה כי ארץ ישראל תינתן לזרעו של יעקב. "טלפנו לבית הלבן עם המסר הזה", קורא השלט ומציע את מספר הטלפון של מרכזת הבית הלבן בוואשינגטון.

מקטיר גאה בפרויקט החדש שיזם ושהשיג את מימונו - 114 שלטים כאלה לכל אורך "חגורת התנ"ך" האמריקאית - רצף מדינות בדרום ארה"ב המשתרע מווירג'יניה והקרוליינות במזרח עד עומק היבשת, שבו נמצאים מוקדי הכוח של הכנסיות האוונגליסטיות. מקטיר אוהב לספר על עברו כמנהל בכיר במערך השיווק של חברת "קולגייט", שעזב את עסקי משחת השיניים כדי להגשים חלום - לדאוג למדינת ישראל. "אם אגיע למקום שבו לא שמעו על התנ"ך כלל ויגידו לי - על מה זה מדבר? אומר להם ש-36 הספרים הראשונים מדברים על אומה אחת ושמה ישראל", הוא אומר. מקטיר היה אחד ממייסדי "הרוב המוסרי" הנוצרי בארה"ב ואחר כך הקים את "השולחן העגול הנוצרי", עם נציגויות בכל 50 המדינות ומיליוני חברים. במשך 21 שנים הוא מארגן ארוחות בוקר של תפילה למען ישראל, וברשימת חבריו הוא מונה כמעט את כל ראשי הממשלה הישראלים. ניסוחיו פשוטים וברורים, במיוחד כשהדבר נוגע לשאלת השטחים: "כל גרגר אדמה על חלקת הנדל"ן הקטנה הזו ששמה ישראל ניתן ליהודים ושייך ליהודים".

לא במקרה פתח השר בני אלון את ביקורו בארה"ב בחודש אוגוסט בממפיס אצל אד מקטיר, שמכנס בעבורו את צמרת אנשי הכמורה והמטיפים הטלוויזיוניים התומכים בישראל. הברית בין המתנחלים ותומכי ארץ ישראל השלמה לנוצרים של כנסיות דרום ארה"ב החלה כבר בראשית שנות ה-90 והתחזקה בתקופת נתניהו, כשישראל הרשמית החלה להחזיר להם אהבה. בתוך הקהל הנוצרי שסביבו, בני אלון נראה מתון, כמעט איש מרכז. הוא משתדל לדבר הרבה על הנושא של משרדו, תיירות, ומקפיד להלך סביב השאלות המדיניות. בעבר כבר ננזף על ידי לשכת ראש הממשלה כשיצא למסע בארה"ב כדי להציג תוכנית מדינית אלטרנטיווית ל"מפת הדרכים".

הערפל סביב עמדות השר מתפוגג מיד אחרי הכינוס הרשמי, בחדר צדדי שבו הוא פוגש כמה מהפעילים הנוצרים הבולטים. "מבחינת פוליטיקלי קורקט אסור לי להתערב בזה, אבל אני מרגיש פה כמו בבית. אין זה סוד שאנו חולקים את אותן דעות", הוא אומר על מבצע השלטים הקוראים לבוש להפסיק את מפת הדרכים. לקהל הנוצרי מסביר אלון כי תפקידו בממשלה הוא "להיות האיש הרע ולהעלות את השאלות הקשות" ומספר שהעם בישראל צמא לשלום ולכן מוכן לחגוג על "כל אילוזיה של שלום". הקהל שבוי. חלקם ממלמל "אמן" לדבריו; אחרים מתלהבים יותר, כמו אולגה, בת 92, שקמה ומבהירה לשר כי אלוהים הבטיח לישראל הרבה יותר אדמה ממה שיש לה היום. "עד הפרת והחידקל", היא אומרת, ומנהיגי הדת מסכימים עמה בקול.

ההופעה השנייה של ישו

הכינוס בממפיס אינו הביטוי היחיד לתמיכת הנוצרים בימין הישראלי. חגורת התנ"ך של ארה"ב רוחשת פעילות למען יהודה, שומרון ועזה ולמען המתנחלים. משלטי החוצות של אד מקטיר, דרך מכירת סלסלות פירות ואירועי התרמה להתנחלויות, עד הפגנות מול חוותו של בוש בטקסס. מפת הדרכים וההתרחשות המדינית באפיק הישראלי-הפלשתיני הצליחו לעורר את "הנוצרים הציונים", כפי שהם לא פעם מכנים את עצמם, לגל של פעילות להצלת ההתנחלויות ולמניעת מסירתם של חלקי ארץ הקודש לידי הפלשתינאים.

קהילות הנוצרים האוונגליסטים בארה"ב הולכות ומתייצבות כבסיס התמיכה הפוליטי של המתנחלים בארה"ב, ובמידה פחותה גם כמקור לסיוע כספי. בניגוד לאופן שבו מארגנת, למשל, הקהילה היהודית את גיוס הכסף שלה, אצל הנוצרים האוונגליסטים אין מגבית כללית למען ההתנחלויות ואין מנגנון-על שמרכז את הסיוע. גם הסכומים קטנים בהרבה. בשעה שיהדות ארה"ב מגייסת מיליוני דולרים מדי שנה ומצליחה לממן גם פרויקטים ענקיים - בתי חולים, מכוני מחקר ומרפאות, שזוכים להיקרא על שם התורם היחיד או הקהילה - הנוצרים האוונגליסטים עושים זאת בהיקף מצומצם יותר. התורמים בחגורת התנ"ך מצליחים אמנם להעמיד תרומות לציוד או למלגות, אבל רחוקים עדיין מתרומה כמרפאה או בית ספר.

אחת הקהילות הפעילות בתחום התרומות היא כנסיית Faith Bible Chapel, שבה 6,000 חברים בפרבר של דנוור, בקולורדו. הכנסייה היתה הראשונה בארה"ב שהצטרפה לפרויקט "אמץ התנחלות", כשאימצה את אריאל. פעם בשנה עורכת הקהילה את יום ישראל, שבו מתבקשים המאמינים לתרום מכספם. בקיץ מתקיימת מכירת חפצים משומשים, לפני חג המולד מוכרים סלסלות פרי, וגם בבתי הספר של הכנסייה אוספים התלמידים כסף. הכל מיועד לאריאל - ציוד למרכז להתפתחות הילד ולכיתות וגנים, מסיבות חנוכה, ארון קודש, מכשיר אולטרה-סאונד ועוד. שריל מוריסון, האחראית על הפעילות למען ישראל בכנסייה, מעריכה כי הקהילה העבירה לעיר כבר כ-125 אלף דולר. "התחלנו ב-1995, כשהאווירה הפוליטית היתה נגד ההתנחלויות, אבל חשנו שזה הדבר הנכון לעשות מבחינה תנ"כית. אלה אנשים שמיישמים את הנבואה, ולכן החלטנו לאמץ אותם", היא מסבירה.

כ-50 התנחלויות בשטחים כבר אומצו, לפי ההערכה, על ידי קהילות נוצריות בארה"ב, וזוכות מהן לסיוע כלכלי. מייק אוונס, ראש "קבוצת התפילה למען ירושלים", הוא אחד היזמים של רעיון "אמץ התנחלות". אוונס מסביר כי כל קהילה תורמת ככל יכולתה וכי התרומות אינן עוברות דרך צינור אחד. הוא מעריך כי מדובר בסך הכל במיליונים. היעד הכללי שלו הוא גיוס יותר מ-50 דולרים למתנחל מדי שנה - כ-11.5 מיליון דולר.

ארגונים נוצריים אחרים, התומכים דווקא בפלשתינאים ולא בישראל, מעריכים כי הסיוע הכלכלי השנתי להתנחלויות אינו עולה על כמה מאות אלפי דולרים בשנה, אבל נמצא במגמת עלייה. ד"ר ג'יימס האצ'ינס, ראש ארגון "נוצרים למען ישראל", אומר כי ארגונו החל רק באחרונה למקד את מאמציו בסיוע להתנחלויות. "עכשיו חשוב להתמקד בזה כי זה חלק מהמאבק במפת הדרכים, שאנו רואים בה טעות ושנוגדת את כתבי הקודש", אומר האצ'ינס.

הסיוע של רוב הקהילות הנוצריות מתמקד ברווחה, הגנה ושירותים הומניטריים - תרומת אמבולנס שגייסו הנוצרים בממפיס, שכפ"צים ומכוניות משוריינות, יום חינוך ארוך וגם מיגון למגרש משחקים הסמוך לאזור פלשתיני. מבחינת ההיקף, חשיבותם של הנוצרים האמריקאים לכלכלת ההתנחלויות היא יותר בהבעת תמיכה ופחות כמשענת כלכלית של ממש. אבל אם תצליח המגמה החדשה בקרב מנהיגי האוונגליסטים, בשנים הבאות עשויה תרומתם להיות מורגשת יותר בחיי המתנחלים.

הבסיס האידיאולוגי לשיתוף הפעולה בין הנוצרים האוונגליסטים למתנחלים הוא אמונתם של האוונגליסטים, כי ארץ ישראל ניתנה כולה לעם ישראל וכי רק שובם של היהודים לארץ ישראל יאפשר את "ההופעה השנייה" של ישו. אמנם החזון של "ההופעה השנייה" מדבר גם על כך שהיהודים - אלו מהם שישרדו - ייאלצו לקבל עליהם את האמונה בישו, אבל פרק זה אינו מוזכר כעת. "אני לא מנסה לגייר אותם, והם לא מנסים לגייר אותי", מסביר בני אלון את ההסכמה המאפשרת לו לשתף פעולה עם הנוצרים האוונגליסטים בתקופה שעד אחרית הימים.

"הגדוד של דבורה"

המנהיגים הנוצרים מדגישים כי בשעה שהסיוע הכלכלי להתנחלויות נמצא עדיין בראשיתו, בתחום הסיוע הפוליטי המאבק כבר בעיצומו. ביום ראשון חם במיוחד של אמצע אוגוסט התכנסו כ-200 פעילים נוצרים ויהודים להפגנה מול החווה של בוש בקרואפורד תחת הכותרת "לא למדינה פלשתינית". "קבענו את זה ליום ראשון כדי להקל על היהודים לבוא, אבל זה גרם לנוצרים רבים לא לבוא", מסבירה ג'ודי אנדרסון, אחת המארגנות. אנדרסון, המקדימה לשמה את התואר "גברת" בעברית, היא המייסדת של "הגדוד של דבורה", התומך בארגון הישראלי "שנית גמלא לא תיפול". מדי שנה הם אוספים כ-15 אלף דולר לטובת הארגון וגם מקיימים פעילות פוליטית בארה"ב נגד מפת הדרכים ונגד העברת מקומות קדושים לידי הפלשתינאים. בשנה האחרונה ניסו להעביר בקונגרס הצעת חוק המתנגדת להוצאת המקומות הקדושים מרשות ישראל, ואולם ההצעה לא אושרה עדיין, לדברי אנדרסון בגלל לחץ של משרד החוץ האמריקאי.

ההפגנה בקרואפורד לא זכתה להצלחה גדולה. רשתות החדשות בטלוויזיה התעלמו ממנה, וסוכני השירות החשאי השומרים על הנשיא הקצו למפגינים פיסת קרקע רחוקה מעיני הבאים לחווה. ספק גם אם הנשיא או אנשיו יראו את שלטי החוצות שהוצבו במדינות הדרום. אבל מנהיגי "הנוצרים הציונים" בטוחים שבוש - וחשוב מזה, עוזרו הפוליטי קרל רוב - קוראים היטב את הסקרים ובודקים את הנתונים. אם הקואליציה הנוצרית הזאת אכן מאגדת 50 מיליון בני אדם, כפי שטוענים ראשיה, הרי שמדובר בכוח אלקטורלי שלא ניתן להתעלם מעוצמתו או מדרישתו שלא ללחוץ על ישראל לסגת מהשטחים.

במאי האחרון שיגרו 20 מנהיגים אוונגליסטים בולטים, בהם המועמד לנשיאות לשעבר גארי באואר והכומר ג'רי פאלוול, מכתב לנשיא שבו הם טוענים כי יהיה זה "פסול מוסרית" להשוות בין ישראל הדמוקרטית לרשות הפלשתינית. הכומר הטלוויזיוני פאט רוברטסון כינה את הכוונה לחלק את ירושלים "התאבדות". כשבוש מתח ביקורת על הניסיון של ישראל להרוג את בכיר החמאס עבד אל-עזיז רנתיסי, מחה על כך באואר באי-מייל היומי שלו לתומכיו. למחרת, הוא מספר, הוצף הבית הלבן באלפי אי-מיילים בעניין, והנשיא לא חזר עוד על הביקורת.



ההפגנה נגד "מפת הדרכים" בקרואפורד, טקסס. כוח אלקטורלי שלא ניתן להתעלם מדרישתו שלא ללחוץ על ישראל לסגת מהשטחים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו