בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בוא נתפלסף על זה

אם כל הטיפולים הפסיכולוגיים לא עולים יפה, אפשר תמיד לפנות ליועץ פילוסופי. לא בטוח שהוא ירפא את המצוקה, אבל הוא לפחות יסביר מה המשמעות שלה

תגובות

בדיוק כשנדמה היה שהפילוסופיה הוכרעה סופית על ידי הפוסט-מודרניזם (שם הכל נכון) והניו-אייג' (שם הכל מותר כל עוד זה עושה לך טוב), נמצא לפילוסופים תחום עיסוק חדש. מתברר שהשאלה הנצחית בדבר משמעות החיים עודנה חיה ובועטת, וכלי העבודה הפילוסופיים עודם תקפים - ועכשיו גם אפשר להתפרנס מהם מחוץ לכותלי האקדמיה. המתלבטים בשאלת משמעות החיים, או אילו ביצים לקנות, יכולים בשנים האחרונות לבקש את התשובה אצל מומחים המספקים "ייעוץ פילוסופי" תמורת תשלום.

בעשר השנים האחרונות התרחב תחום הייעוץ הפילוסופי לשני כיוונים: ייעוץ פילוסופי אישי - לאדם שחש אבוד, במצוקה, או חסר יכולת להכריע; וייעוץ פילוסופי עסקי - למנהלי חברה המבקשים לגבש לה מטרות, דרכי פעולה וסדרי עדיפויות. היועצים הפילוסופיים מתבקשים לסייע בשאלות כמו איך להגדיל את רווחיות החברה שלי, אבל גם איך להגדיל את מידת שביעות הרצון של העובדים; מהו אושר, האם יש מטרה לחיים ומה קורה כשזאת מושגת, חלילה; איך לאפשר כמה שיותר חופש לילדי, מבלי שהדבר יפריע לסובבים אותם.

שלומית שוסטר, יועצת פילוסופית, היא בעלת תואר דוקטור בפילוסופיה מהאוניברסיטה העברית. לפני 12 שנה הקימה את הפרקטיקה הראשונה בישראל לייעוץ פילוסופי, שנקראת "מרכז סופון", וב-96' ייסדה את האגודה הישראלית לייעוץ פילוסופי, שבה כ-40 חברים, מהם חמישה שמתפרנסים מייעוץ פילוסופי. מלבדם יש בישראל יועצים פילוסופיים שאינם חברים באגודה, או שאינם עוסקים בכך באופן קבוע, או שהם יועצים בתחומים עסקיים או בסדנאות.

"אמנם התחום הזה הוא החדש מבין תחומי הייעוץ הממוסדים", אומרת שוסטר, "אולם הוא תמיד היה שם, ומילא בעקביות את הצורך האנושי להתייעץ - ובעיקר ייעוץ שבמהותו הוא פילוסופי". לדבריה, ההתמקצעות של הפילוסופיה כתחום ייעוצי, כ"פרופסיה", פיגרה בהרבה אחרי תחומי הייעוץ הפסיכולוגי, הרפואי, הפסיכיאטרי, וכמובן הדתי. "בעשור האחרון הייעוץ הפילוסופי נהיה פרופסיה כי אנשים פחות מדברים אחד עם השני. בעבר היו שיחות ארוכות בין אנשים, היה פנאי, היתה קרבה. היום יש הודעות טקסט. אבל דקארט, אפלטון, סוקרטס, כולם למעשה נתנו עצות, הם לא סתם דיברו על נושאים כלליים. למעשה, שיחות עם פילוסופים התמקדו בדברים שהיו חשובים לתלמידים בחיי היומיום - ולא בדברים אבסטרקטיים. דובר במשמעות החיים, בשאלה למה אני סובל, מה אני רוצה, למה יש מוות. אלו שאלות שאדם שואל את עצמו, ושקשה להתמודד איתן לבד".

איזו הכשרה נחוצה ליועץ פילוסופי?

"ידע אקדמי בהיסטוריה ובהתפתחות הפילוסופיה (האגודות לייעוץ פילוסופי מקבלות כיועצים אנשים עם תואר שני ומעלה בפילוסופיה); היכרות עם גישות, תיאוריות וזרמים בפילוסופיה, שבזכותם יש יכולת להציג כר של אפשרויות למתייעץ; יכולת לדו-שיח אינטלקטואלי לוגי; יכולת לאפיין ולהגדיר דילמות של המתייעץ; יכולת למצוא סתירות; ראיית אופציות ליציאה מקונפליקט".

ד"ר שוסטר מטפלת ביחידים עם בעיות אישיות: "בעיות במשפחה, כמו קונפליקט עם ילדים או הבעל, קשיים בעבודה, תהיות של אני מול החברה, מול משפחתי, מול חברי. למשל, כשאני מדברת איתך את שומעת את הרעש שעושים הילדים שלי. יכולה לעלות השאלה עד כמה עלי להגביל את עצמי, או את הילדים שלי, כדי לחסוך לאחרים את הרעש שהם עושים. הרי לא הכל מוסדר בחקיקה".

לדבריה, הפילוסופיה עוסקת מאז היותה בשאלה הכללית "מהי מהות החיים", אולם השאלה המיידית והמהותית לרוב בני האדם היא השאלה הפרטית: "מה משמעות החיים שלי". הייעוץ הפילוסופי ניצב כמתווך בין החשיבה הפילוסופית - האנליטית, השיטתית, המנומקת והבהירה - לבין שאלות חיי היומיום, ומטרתו לסייע בהשלטת סדר ושיטתיות בחשיבה ובגיבוש תפישת עולם בהירה.

שלושה סוגי ידידות

נ', בת 33 מראשון לציון, הסתייעה בייעוץ פילוסופי אצל ד"ר שלומית שוסטר. היא חשה שבזכות הדו-שיח הפילוסופי הצליחה למצוא את עצמה ואת דרכה לאחר תקופה ארוכה של משבר. "הייתי אז סטודנטית להנדסה באוניברסיטת תל אביב, תחום גברי במיוחד, ומצאתי את עצמי מנוכרת חברתית, נכשלת בלימודים, ומאוהבת בבחור שלא התעניין בי כלל. מתלמידה מצטיינת בתיכון, שהיו לה חברים ויכולות חברתיות, נהפכתי לאדם שלא מוצא את מקומו".

היא ניסתה טיפול פסיכולוגי. "נפגשתי עם הפסיכולוגית כשמונים פעם, אבל לא חל שום שיפור בהרגשתי. המשכתי להיכשל בלימודים ולהרגיש בדידות. אני אדם שכלתן ורציונלי, והנבירה בתוך הרגשות, בתוך העבר, וכל השאלות הבלתי-פוסקות של הפסיכולוגיה לא התאימו לי. בנוסף, דברים שהטרידו אותי לא נראו הולמים דיון פסיכולוגי. בתור אשה מאמינה הוטרדתי מהקונפליקט בין תיאוקרטיה לדמוקרטיה. הדמוקרטיה היא ערך חשוב לי, ורציתי ליישב את הסתירה, אבל הפסיכולוגיה לא עזרה לי בזה. התלבטתי גם בשאלות של מוסר, כי אני קיצונית מאוד בתפישותי את המוסר והיה לי קשה להתמודד עם נזילות מוסרית".

יום אחד נתקלה בכתבה בעיתון על ד"ר שוסטר, והחליטה לפנות אליה. "כשדיברתי איתה על מוסר, על אמונה, על חופש ועל דמוקרטיה סוף סוף הרגשתי שאלו נושאים לגיטימיים והגיוניים להתלבט בהם, והשתחררתי מכמה מצוקות בתחומים האלה. הצלחתי להגדיר את עצמי מחדש מול הדת והדמוקרטיה - במקום מסורתית אני רפורמית. גם ההערכה העצמית שלי השתפרה, כי כשחשבתי שאני משוגעת משום שאני מאוהבת זמן כה רב במישהו, שלומית הקריאה לי את הדברים שאפלטון אמר על השיגעון - שזה עושה את החיים יותר מעניינים ומגוונים - וניסיתי להסתכל על זה ככה".

בהשפעת הייעוץ הצליחה להגיע להחלטה גם בשאלות מעשיות יותר. "אמרתי לשלומית שבאינטואיציה אני מרגישה שאם אעבור לאוניברסיטת באר שבע, אולי אצליח לגמור שם את התואר. עד אז חשבתי שאינטואיציה זה דבר שצריך להתעלם ממנו, אבל שלומית ואני התחלנו לדבר על אינטואיציה והשימוש בה, ובסוף עברתי לבאר שבע, גמרתי את התואר הראשון בהצטיינות, באותו תחום לימודים, עשיתי גם תואר שני והיום אני דוקטורנטית וגם עובדת במקצועי.

"אני אדם שכלתני ואנליטי, מה לעשות. בהרבה מקרים התייחסו אלי כאל מוזרה, בגלל האופי הזה, אבל בתחום הדיון הפילוסופי הרגשתי בבית. ראיתי שהפילוסופים עסקו באותן שאלות שאני עסקתי בהן, והרגשתי יותר נוח עם עצמי ובכלל".

ד"ר לידיה אמיר, מרצה בכירה לפילוסופיה במסלול האקדמי של המכללה למנהל, אומרת כי "האנשים שבאים אלי, באים משום שמשהו מטריד אותם או מעניין אותם. תפקידו של היועץ הפילוסופי, לפי תפישתי, הוא למצוא את הבעיה הפילוסופית המשתמעת מהמצוקה המובאת לפניו. כשאדם בא ליועץ פילוסופי כדי לדון בבעיה מסוימת, השיחה בדרך כלל חושפת הנחות קדומות, כשלים לוגיים במחשבה, ואת הערכים שמנחים אותו. לאחר השלב הזה, אפשר להתחיל לבחון מחדש את דעותיו בנושא הספציפי שמעסיק אותו".

אמיר, יועצת פילוסופית אישית זה 12 שנים, התמחתה בבעיות של אתיקה בעסקים ומייעצת גם לארגונים. מניסיונה, היא אומרת, הדיון הפילוסופי בין יועץ למתייעץ נסוב ברוב המקרים סביב משמעות החיים, שאלות של ערכים, טיבה של אהבה, או ידידות, דילמות אתיות מקצועיות, רצון של המתייעץ לחדד בינו לבינו את עמדותיו, למשל בענייני דת ופוליטיקה.

ד"ר אמיר מביאה כדוגמה אדם בדרגה בכירה בצי הסוחר, שהרגיש בדידות גדולה במסעותיו משום שלא רצה להתחבר עם אנשי הצוות באונייה, שלטענתו לא נהגו בצורה מוסרית משום שעברו על חוקים מסוימים. אולם הבדידות היתה קשה לו. "במשך השיחה הבהרנו את הקשר בין ידידות לבין ערכים משותפים, ודרך שלושת סוגי הידידות שאריסטו מציע (ידידות שנובעת מתועלת הדדית, שנובעת מהנאה, ושנובעת מערכים משותפים), פתרנו את הבעיה. הוא הבין שהוא יכול להיות בקשר עם הצוות מתוך ידידות שנובעת מתועלת הדדית, כזאת שנמשכת בדיוק כזמן ההפלגה, ואין לו צורך לקבל גם את ערכיהם, למשל".

לפי תפישתי, אומרת ד"ר אמיר, זה אינו ייעוץ אלא שיחה, או אולי אף שיעור פרטי בפילוסופיה. "כמה מהאנשים שבאים פשוט רוצים לקנות לעצמם שיחה מעמיקה בעניין פילוסופי".

מיילדי רעיונות

הפילוסוף הגרמני גראד אשנבאך נחשב לאב המייסד של הגישה שלפיה גם הפילוסופיה יכולה להיות פרקטיקה יישומית, הפועלת מחוץ למוסדות האקדמיים. אשנבאך החל לקבל אנשים לייעוץ כבר ב-1981, במה שהוא הגדיר "שאלות חיים". ב-1982 הוא ייסד בגרמניה אגודה לפילוסופיה יישומית, שנהפכה בהמשך ל"אגודה הבינלאומית לפילוסופיה יישומית", שתחתיה ובמקביל לה פועלות אגודות נוספות במדינות רבות, בעיקר באירופה ובצפון אמריקה, אך גם בדרום אפריקה, אוסטרליה, טורקיה ויפאן.

אמנם התייעצות ב"שאלות חיים" מוכרת מתחומי הייעוץ הפסיכולוגי והדתי, אולם המודל של אשנבך הוא לייצר "מקום חופשי" שבו לכלים הרפואיים, הפסיכולוגיים והדתיים אין ביטוי. בפגישות עם היועץ הפילוסופי אנשים אמורים לגבש את המחשבות והתפישות שלהם ביחס לעניינים המטרידים אותם, בעזרת כלים פילוסופיים.

באתר של האגודה הבינלאומית לייעוץ פילוסופי מציג גראד אשנבאך את עיקריו, ועונה על השאלות היסודיות - מה מהות הייעוץ הפילוסופי, מי מבקש אותו, ומה המטרה הסופית שלו: "ייעוץ פילוסופי בשאלות חיים הוא מוסד המסייע לאנשים שצער ומצוקות מענים אותם, שמתקשים להתמודד עם חייהם או שחשים שהם תקועים; לאנשים שיש להם שאלות שאינם יכולים לפתור אבל גם אינם יכולים להיפטר מהן; שמסתדרים בחיי היומיום אבל מרגישים שאלו אינם מאתגרים אותם; אנשים שחשים שהקיום שלהם פחות איכותי מהמהות שלהם.

"אנשים שבאים לייעוץ פילוסופי אינם כאלה שרוצים רק לשרוד, להסתדר, או לעבור משבר כלשהו שנקלעו אליו - אלה אנשים שרוצים לתת משמעות לחייהם, לתת תוקף לשאלות כמו מנין באתי, לאן אני הולך, ולמה. פעמים רבות הם מבקשים לתהות על נסיבות מיוחדות שהם שרויים בהן, על סיבוכים שונים בחייהם, על כיוון התפתחות לא-ברור של חייהם. הם באים לייעוץ פילוסופי כדי להבין וכדי להיות מובנים. זו כמעט אף פעם לא השאלה הקאנטיאנית 'איך עלי לחיות' שמובילה אותם לייעוץ, כי אם השאלה 'מה בעצם אני עושה?'"

הנחת היסוד של הייעוץ הפילוסופי היא שהחשיבה הפילוסופית שיטתית, אבל לא נוסחתית, ויש בה מקום ליצירתיות. מטרת הייעוץ היא לאו דווקא מציאת תשובה, פתרון או דרך טיפול לבעיה המוצגת לפילוסוף. באגודה האמריקאית מגדירים את תפקידיו של היועץ הפילוסופי כך: לבחון את טיעוניו והצדקותיו של המתייעץ; להבהיר, לנתח ולהגדיר מושגים וקונספטים שבהם הוא משתמש; לחשוף ולבחון את הנחות היסוד שמובילות אותו, ולהציג את השלכותיהן; לחשוף קונפליקטים וחוסר עקביות בגישתו של המתייעץ; להציג גישות פילוסופיות מקובלות ואת חשיבותן לדילמה שטורדת אותו.

האגודה האמריקאית מבחינה בין ייעוץ פילוסופי לייעוץ פסיכולוגי: "ייעוץ פילוסופי עוזר ליחידים לחקור באופן ביקורתי את הנחות היסוד המובילות את חייהם. כדי לבצע חקירה כזאת יש צורך במומחיות בשימוש בכלים ובמושגים פילוסופיים, שכן דיון פילוסופי תוקף קודם כל הנחות, תיאוריות, תפישות, רעיונות - ולא מנסה לטפל באירועים ספציפיים או בתהליכים חשאיים המתרחשים בתוך ראשו של היחיד. היועץ הפילוסופי אמור לתפקד כמו סוקרטס בשעתו, שראה עצמו כמיילדת שעוזרת לאחרים להוציא לאוויר העולם את רעיונותיהם שלהם".

ניסיון לחשוב על עצמנו

לדברי פרופ' ענת בילצקי, ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, האנושות נתונה במשבר - "משבר של גלובליזציה, של חוסר ביטחון אישי, של חוסר ביטחון לאומי, ויש תחושה של ערעור יסודות הקיום האנושי. בזמנים כאלה לא מפתיע שרבים מחפשים תשובות - יש הפונים לדת או לתורות הניו-אייג', ויש הפונים לפילוסופיה ולפילוסופים". הפילוסופיה משתמשת בכלים ובמושגים אינטלקטואליים, והיא תמיד ביקורתית, אומרת פרופ' בילצקי, "וזה מה שמבדיל אותה מהדת ומהניו-אייג', והופך אותה לרלוונטית יותר היום. הפנייה לפילוסופיה נובעת מניסיון לחשוב, באופן מושכל, על עצמנו ועל העולם שסביבנו".

תחיית הפילוסופיה משתקפת גם באקדמיה. החוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב הוא הגדול בישראל ומהגדולים במערב. לא רק 1,000 התלמידים שבו ממלאים את האולמות, גם ההרצאות שהחוג מקיים לקהל הרחב מלאות. הפילוסופיה מאפשרת להתבונן בדברים במבט אחר - וכך תחומים כמו מגדר, אמנות, דתות, תרבות דיגיטלית, זוכים לעיון רציני בתחומה. "פילוסופיה מקבלת לתוכה הכל, כל עוד הדיון נעשה בכלים מושגיים וביקורתיים", אומרת בילצקי. "במהותה היא פלורליסטית - תלמיד אפילו כתב אצלנו עבודת מ"א על הפילוסופיה של ספרי הבישול".

האהדה המחודשת לפילוסופיה מורגשת היטב כשפילוסופים מחו"ל מתארחים כאן ונושאים הרצאות: הפילוסוף הסלובני סלבוי ז'יז'ק התארח בינואר בישראל, והאולמות בארבע הרצאותיו (בסינמטק בתל אביב, במשכנות שאננים, בבית שמואל ובמכון ון ליר בירושלים) היו מלאים עד אפס מקום. גם האולם בקמפוס הר הצופים, שבו הרצה הפילוסוף והבלשן הצרפתי ז'אק דרידה, כשקיבל תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית במאי השנה, לא היה גדול דיו להכיל את הקהל הגדול שבא להקשיב.

סדרת ההרצאות "פילוסופיה - הלכה למעשה" שקיימה אוניברסיטת תל אביב בינואר השנה לא השאירה מקומות ריקים באולמות. בסדרה הרצה ד"ר צבי טאובר על "לדעת את הטוב ולעשותו", חגי כנען על "פילוסופיה ואמנות - הלכה למעשה", יפתח גולדמן על מרכס, שטען כי "הפילוסופים רק פירשו את העולם בדרכים שונות, אבל העיקר הוא לשנותו", ד"ר ירון סנדרוביץ על "קאנט - ידיעה, פעולה, תקווה", פרופ' ענת בילצקי על "ויטגנשטיין - בראשית היה המעשה", פרופ' שלמה בידרמן על "עשה עצמך אדון למעשיך, אבל אתה הרי כזה בלאו הכי", ועוד.

ומי שלא נוהר להרצאות קונה ספרים. לפני שבועות ספורים יצא החיבור "אתיקה" של שפינוזה בתרגום חדש, של פרופ' ירמיהו יובל (בהוצאת הקיבוץ המאוחד). הוצאת מחברות לספרות פירסמה את סדרת ספרי "מי מכיר" המוקדשת לפילוסופים הגדולים של המערב, ומורכבת מציורי קומיקס המלווים בטקסטים על מושגים פילוסופיים לא פשוטים - החל בעולם האידיאות של אפלטון וכלה בשתיקתו המפורסמת של ויטגנשטיין. הוצאת ספרי עליית גג וידיעות אחרונות פירסמה את סדרת "הפילוסופים הגדולים" שבה 20 ספרונים מתורגמים על גדולי הפילוסופים של המערב, מדמוקריטוס ואפלטון עד קאנט וברקלי. גם ספריית פועלים זיהתה את הטרנד - סדרת "מפגשים פוסט מודרניים" שבה ספרונים מתורגמים על דרידה, פוקו, בודריאר, ניטשה נמכרו בהצלחה מרשימה. ב"הארץ" (ינואר 2003) אף התפרסם דירוג פילוסופים: לפי מכירות ספריהם, מתברר שניטשה הוא האהוב ביותר על הקוראים הישראלים, במקום השני לודוויג ויטגנשטיין, ואחריהם שפינוזה, סוקראטס, אפלטון, מרכס ודקארט.

מושגי היסוד משתנים

ד"ר אלי דרזנר, מרצה בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, בתחום התרבות הדיגיטלית, אומר שההתרחשויות בתחום המחשבים, התקשורת האלקטרונית והאינטרנט משפיעות על האופן שבו אנשים מבינים מושגי יסוד בעולם ובחברה. "מושגים מעולם המיחשוב משמשים אותנו כדי להסביר את מנגנוני החשיבה האנושית, למשל. כשמסבירים מה זו מחשבה מסתייעים במודלים מתחום המחשבים, שההגדרות שלהם מוכרות ורווחות". תחום התקשורת הממוחשבת, אומר ד"ר דרזנר, מעצב מחדש את השאלה איך אנחנו תופשים כיום מושגים כזהות אנושית, ואת הקשר בין המרכיב הגופני של הזהות האנושית לבין המרכיבים האחרים שלה.

הפילוסופיה היא כלי עבודה נפלא, מעידה אדוה שביב, יועצת פילוסופית. "מצד אחד החשיבה הפילוסופית היא לוגית ומאורגנת, ומצד שני אינה תבניתית ומאובנת. יש הרבה דרגות חופש בתוך כללי הלוגיקה של החשיבה הזאת, וזה מאפשר התמודדות עם בעיות אישיות-רגשיות מחד גיסא, וחברתיות-ציבוריות מאידך גיסא". הפילוסופיה ככלי יישומי אינה מציעה את התוכן של ההוגים הפילוסופים, אלא את כלי העבודה שלהם, כלומר את תהליכי החשיבה שהם נעזרו בהם כדי לגבש את התוכן הפילוסופי - כלים שאחרים יכולים לאמץ, ולהגיע בעזרתם לתוכן פילוסופי אחר, ייחודי להם, אומרת שביב, העושה עכשיו את עבודת הדוקטורט שלה על "תאיזם, אתאיזם ומשמעות החיים". כותרת עבודת המאסטר שלה היתה "המוסר כמכשול לרציונליות מלאכותית".

אחד הדברים שמקשים על החיים, היא אומרת, הוא שאין תשובה מוחלטת על שאלות קיומיות, קטנות או גדולות, שמטרידות אנשים. "אנשים מתלבטים בדברים, ורוצים פיתרון. גישות הניו-אייג' עושות את החיים קלים, לכאורה, כי הן אומרות לאנשים להתחבר לעצמם ולעשות מה שטוב להם. אבל זה רק לכאורה, כי הרבה פעמים הם לא בטוחים שהם יודעים מה טוב להם ולמה. ובתוך העידן הזה של הכל-טוב-הכל-נכון החלה תנועה של אנשים שמבקשים לבדוק מה טוב ומה נכון. ואלה האנשים שפונים, כיחידים או כקבוצות או כחברה עסקית, לייעוץ פילוסופי".

חברות גדולות בארצות הברית מעסיקות פילוסופים במשרה מלאה, בהן מוטורולה, יבמ, פורד ורבות אחרות. הפילוסופים אמורים לעזור לחברה בקבלת החלטות עסקיות, אבל גם אתיות, חברתיות, ניהוליות ושיווקיות. טום מוריס, ד"ר לפילוסופיה, מתאר בספרו "אילו אריסטו היה מנהל את ג'נרל מוטורס" (הוצאת הנרי הולט, 1997) כיצד מעורבות של פילוסופים יכולה להיטיב עם חברות עסקיות, וכתוצאה מכך עם החברה בכלל. הוא מספר על חברת ביטוח מאוהיו ששכרה את שירותיו כדי שייעץ לה בתקופה של התלבטות: חברות ביטוח גדולות הציעו לרכוש אותה, חברה קטנה אחרת הציעה להתמזג איתה, והבעלים חשב שאולי כדאי לו להישאר קטן ויעיל.

החברה התלבטה באשר להגדרת אופיה, הגדרת מטרותיה, הגדרת הקשר שלה עם עובדיה ולשהם עם החברה (למשל, כיצד להביא את העובדים לתחושה של סיפוק, כיצד לגרום להם לא לחשוש מהשינוי, כיצד הם יוכלו להשפיע על רוחה של החברה). ד"ר מוריס הציע לחברת הביטוח לאמץ את רוח ספרו של אריסטו, "פוליטיקה", שהציע מודל אידיאלי לניהול עיר - "שותפות למען חיים טובים" - ולנהל את החברה לפי עקרונות השותפות.

ד"ר מוריס הקים קבוצת דיון עם מנהלים ועובדים של חברת הביטוח, ואלה דנו בטיב השינוי ובאופן שבו אפשר להתכונן לקראתו. הם חקרו את שבעת התנאים להצלחה - קונספציה, אמונה, ריכוזיות, עקביות, מחויבות, תדמית ויכולת ליהנות - שמוריס ליקט מכתבי אריסטו ואפלטון. הם דיברו על יישום התנאים הללו בסביבת העבודה. בסופו של דבר הוחלט להתמזג עם חברה קטנה אחרת. "אף פילוסוף לא דיבר על מיזוגים ורכישות", כתב מוריס. "אך רבים מהם עסקו בהתמודדות עם שינויים".

מוריס יעץ גם לקוקה קולה, פונטיאק ומריל לינץ'. אשר לשכר הייעוץ שהוא גובה, הוא מצטט את אריסטו: "אין שום דרך שבה תוכל לשלם לפילוסוף לפי ערכו, אך נסה ככל יכולתך".

הגדרה חדשה של הבעיה

אדוה שביב מנחה סדנאות ייעוץ עסקי. "המטרה של חברות עסקיות היא קודם כל להרוויח, כך שגם כשהן נועצות בפילוסוף זו עדיין המטרה. אבל הייעוץ הפילוסופי יכול לסייע לחברה בהקניית כלי חשיבה שבדרך כלל לא מאפיינים אותה". למשל, היא מספרת, "חברות היי-טק מתאפיינות בהומוגניות יחסית, של אנשים שלמדו באותם תיכונים, באותן מגמות, עשו שירות צבאי דומה, למדו באותם חוגים באוניברסיטה, ובסופו של דבר הגיעו לעבוד באותה חברה. דפוסי המחשבה שלהם די מקובעים ותבניתיים. יועצת פילוסופית מבחוץ, שמעבירה להם סדרת סדנאות, יכולה לתת להם חוויה מטלטלת. דברים שנראו להם ברורים מאליהם פתאום נראים אחרת".

בהרצאת היכרות עם תחום הייעוץ הפילוסופי, שערכה לחברי הפורום המדעי בתדיראן קשר, נשאלה במה חשיבה כזאת יכולה להועיל לחברה. "למשל, במקרים שבהם הפיתרון דרש חשיבה שונה. כששונתה הגדרת הבעיה השתנה הפיתרון האפשרי; במקרים כאלה, למעשה, לא נפתרה הבעיה המקורית אלא בעיה אחרת - קרובה לבעיה המקורית. היכולת לראות מעבר לבעיה המקורית ולא להיתקע בה היא שהביאה לפתרון".

תני דוגמה, התבקשה. "למשל המצאת הפקס. הבעיה המקורית היתה 'איך להעביר נייר ממקום למקום במהירות, תוך שמירה על מראהו המקורי (כתב יד, שרטוט, טבלאות)'. לבעיה הזאת עוד לא נמצא פיתרון, אבל הוא נמצא כשהגדרת הבעיה שונתה, לשאלה 'איך להעביר את המראה המקורי של הנייר', כלומר בלי להעביר בהכרח את הנייר עצמו. שינוי הגדרת הבעיה הביא למציאת פיתרון שימושי ויעיל, גם אם אינו עונה במאה אחוז על הגדרת הבעיה המקורית, שכן תוכן הנייר עובר, בצורה הקרובה לזאת המקורית".

הטכניקה של שביב היא להציג שאלות פשוטות לכאורה, שלנוכחים נדמה שהם יודעים מה התשובה עליהן. אבל אז "אני לא מקבלת את התשובות שלהם כנכונות באופן אוטומטי. כשהם עונים לי תשובה אני מנסה לשאול אותם 'למה', לגרום להם לחשוב, לנסח ולהסביר את הרציונל שמאחורי תשובתם, ואז אני מנסה לחתור תחתיו".

דוגמה פשוטה במיוחד מציגה שביב לקבוצה של 30 מנהלים, אנשי פיתוח ואנשי בקרה בחברת תקשורת ואלקטרוניקה, שישבו במעגלים במשרדי החברה. הקבוצה ניסתה לדון בשאלה איך לייצר תוכנה שמתרגמת טקסט משפה לשפה - אבל נתקלה במבוי סתום. שביב: "לכאורה זה פשוט מאוד, אבל קודם כל צריך להסכים על הגדרות יסוד ועל מטרות יסוד".

"מה זאת אומרת?" שואלים המשתתפים.

"מה זה מבחינתכם טקסט? כל דבר כתוב? גם שירה, גם מטאפורות, גם עגה מקצועית?"

הקבוצה דנה בשאלה, ומסכימה לוותר על השירה ועל המטאפורות, ולהתמקד בתפישת טקסט, לצורך תוכנת התרגום בלבד, כמסמך המכיל מידע מצומצם ומוגדר מראש. "טקסט הוא דבר עתיר משמעויות, ניואנסים, תרבות, מלים נרדפות, אינסטינקטים. כשאומרים 'תוכנת תרגום' מכילים בתוך ההגדרה הרבה יותר מדי", מסכמת שביב ולדוגמה היא מספרת שתוכנת התרגום היחידה בעולם שפועלת באופן מושלם היא כזאת שמתרגמת תחזיות מטאורולוגיות מאנגלית לצרפתית, ובחזרה, בקנדה. והיא עובדת משום שהזינו לתוכה כמה עשרות מבנים סטנדרטיים של תחזיות, והתוכנה רק הופכת מבנה סטנדרטי משפה אחת לשפה השנייה. "אנחנו מבינים שההגדרה הראשונה שלנו היתה יומרנית", העז מישהו לומר.

מתקדמים. המשתתפים מציגים בעיות אפשריות בפיתוח התוכנה, שחלקן נובעות מ"תפישה של מפתחים ותוכניתנים", כפי שהגדירה זאת שביב, "וחלקן נובעות ממאפייני השפה האנושית". המטרה בהעלאת הבעיות היתה להראות שבעיה שצוותי פיתוח יושבים עליה ולא מתקדמים, אינה תמיד בעיה של פיתוח. "זו יכולה להיות בעיה של השפה האנושית, בעיה של משמעויות", אומרת שביב, "ולכן אם יושב צוות שדן אך ורק באלגוריתמים של פיתוח תוכנת מחשב יישומית, יהיה לחברי הצוות קשה מאוד להגיע לאותן תובנות שהם יגיעו אליהן כשהם ידונו במאפייני השפה, בתרבות, ויגדירו מחדש את המטרה שלהם".

לאחר שהבינו והגדירו את המגבלות, הנוכחים דנים מחדש במטרות שלהם. הם מתלבטים מה הדברים החשובים, ועל מה אפשר לוותר. הסדנה אינה מחליפה את העבודה הטכנית, אבל כשלא מחפשים תרגום למטאפורות, לאירוניה ולמלים נרדפות, קל יותר לייצר מוצר שפועל, במסגרת ההגדרות המצומצמות יותר. "בהגדרה רחבה של מטרה יש הרבה אגו", אומרת שביב. "חלק מהתהליך הוא למעשה לוותר על האגו, וללמוד שבצמצום יש דווקא הרבה אפשרויות, הרבה כוח".

לפי הפילוסופיה הייעוצית בעסקים, הבסיס לעבודה עסקית נכונה הוא שכולם ישתמשו באותן הגדרות, כדי שיבינו על מה הם מדברים. כמו בדוגמה "למה מתכוונים כשאומרים טקסט". אחר כך חשוב שכולם יכוונו לאותה מטרה, שתהיה מוגדרת במושגים המובנים לכולם, "כדי שלא יתברברו על מטרות מלאות אגו אבל חסרות סיכוי". והכי חשוב שאף אחד לא ייקח שום הנחה כמובנת מאליה. "כי תמיד מישהו יכול לשאול 'למה' ואז כדאי שתהיה תשובה טובה על זה".

היו גם צחוקים

"אנשים לא יורדים לעומקם של דברים אלא מקבלים אותם כנתון או שמתעלמים מהם", טוענת שביב. "לא מתעמקים בדברים מהותיים, כמו בשאלה אם להאמין באלוהים או באיזשהו כוח; בדעות פוליטיות, למה אני מחזיק בדעה כזאת ולא אחרת; בבחירות חיים, איך אני מנהל את חיי מול עצמי, מה יכולתי מול הסובבים אותי; האם החיים היומיומיים שלי הם הנכונים לי, ההולמים והמספקים, האם בזה בחרתי או שמא לשם התגלגלתי; מה משמעות החיים והקיום בכלל".

לכן, בהרצאות ששביב נושאת לקהל הרחב, שאליהן באים אנשים מתוך עניין אישי, המוקד הוא על סוגיות רלוונטיות מבחינה אישית או חברתית. מספרת תקוה חוטר ישי, מנהלת "מופת - היכל התרבות רעננה", שאירגנה סדנה בייעוץ פילוסופי בגלריה שבהיכל: "למדתי פילוסופיה באוניברסיטה, סיימתי את הלימודים ב-78', ובתקופתי פילוסופיה היתה תחום שכל קיומו באוניברסיטה. לא היה קשר בין פילוסופיה לבין החיים. בחודשים האחרונים שמעתי על התחום שנקרא ייעוץ פילוסופי, ועל סדנאות שפתוחות לקהל הרחב. עניין אותי לבדוק אם אפשר לחבר קהל לא מקצועי, לא אקדמי, לתחום שנחשב למנותק מקהל כזה".

הוא קיבצה קבוצה של כעשרים אנשים שלדעתה היה סיכוי שיתעניינו ברעיון. "אלה אנשים שבאים מכל מיני תחומים, החתך החברתי היה מגוון מאוד. כשאדוה שביב הראתה, כמבוא, איך אפילו קניית ביצים יכולה להיבחן בכלים פילוסופיים, אמרה אשה מהקהל, ספרית, 'מותק, אני קונה ביצים, ומתאים לי לקנות ביצים, אבל לא מתאים לי לחשוב על הצד המוסרי והפילוסופי של קניית ביצים'. אבל בסך הכל כל הקהל השתתף והגיב, היתה התנסות מעניינת במפגש הזה, והיו גם צחוקים. בקבוצה היו גם נערים שלמדו פילוסופיה בתיכון והם הכניסו חיים ועניין לדיון".

אריה רזיאל, מהנדס מרעננה, השתתף בהרצאה שכותרתה היתה "פילוסופיה בחיי היומיום". לדבריו, דווקא כאיש הנדסה הדיון הפילוסופי הולם את סגנון המחשבה שלו ואת הכלים המחשבתיים שלו. "סוג החשיבה של הפילוסופיה הוא מאוד לוגי, ומי שמשתמש בכלים לוגיים יכול להתעניין גם בפילוסופיה. אבל שאלות כמו 'מה משמעות הקיום, למה העולם נברא ואיך, לאן הקיום מוביל', משותפות גם לפיסיקה וגם לפילוסופיה. הרי אדם יכול לקום בבוקר ולשאול את עצמו למה הוא קיים בכלל. מה הוא עושה פה. לאנשים שהמחשבה מה מהות החיים מבליחה אצלם מדי פעם, בצורה בריאה, פילוסופיה היא בדיוק תחום שיכול לעניין אותם, גם אם הם רחוקים ממנה בכל תחום אחר של חייהם".

נועה סיון הזמינה הרצאה אחת על פילוסופיה בחיי היומיום, במוזיאון טיקוטין. "שבעים איש מילאו את האולם", היא אומרת. "ההרצאה לא היתה פרונטלית, אלא בשיתוף הקהל, שלא הפסיק לשאול ולענות ולהגיב לדברים שאמרה שביב, המרצה. כשהיא העלתה סוגיות על בחירות שאנחנו עושים, או על תפישת עולם, לא יכולתי שלא לשאול את עצמי את אותן שאלות". הקהל היה מגוון מאוד, מספרת סיון, ובעקבות ההתלהבות שגילה הוחלט במוזיאון טיקטין להציע סדרה של חמש הרצאות, שכותרתה "מן השימפנזים ועד האלוהים - הפילוסופיה וחיי היום יום".




למעלה: פרופ' ענת בילצקי. רבים מחפשים תשובות. למטה: ד"ר שלומית שוסטר. מה משמעות החיים שלי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו