בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מגבית, בלי אפליה

ליהודי התפוצות יש אפשרות לתקן את חלוקת המשאבים בין יהודים לערבים

תגובות

יהודי התפוצות שוב מתארחים כאן, בכנס הכללי של הקהילות. הפעם הכרחי להעלות לפניהם את העניין הבא: ליהדות העולם חלק רב בבניין המדינה. טביעת האצבע שלה מורגשת בכל מקום ואתר. בעצם, לא בכל מקום. הכספים שתרמו יהודי התפוצות לקרן היסוד נוצקו אל יסודות של מבנים המיועדים לרוב היהודי. הכספים שהם תרמו לפרויקט שיקום השכונות סייעו למדינה לקדם צדק, אך בין אזרחיה היהודים בלבד.

ברוב הסיורים שבהם השתתפו נציגי יהדות העולם במשך השנים, המפה שנפרסה לעיניהם כללה רק כ-80% מאוכלוסיית המדינה. היא כמעט ואינה נוגעת לשאר האזרחים, המיעוט הערבי בישראל.

האפליה המוסדית יצרה קרע בין יהודים וערבים בישראל. על פני השטח הוא נראה כקרע חברתי בלבד, אבל הוא נטוע עמוק ביסודות הבניין של המדינה. תקציב המדינה נמצא בידי הממשלה, אולם המסורת של תקציבי ההשלמה (Matching), שבמסגרתה יש שותפות בין המדינה לסוכנות בהשקעות במימון פרויקטים שונים, מקנה ליהודי התפוצות השפעה מכרעת על יעדי ההשקעות, בעיקר בתחום ההתיישבות ובתחום החברתי.

לדוגמה: בשנת 2002 סייעו יהודי התפוצות, בין השאר, להרחבת 137 קהילות כפריות ולהקמת עשר קהילות חדשות בנגב, במשולש ובגליל - כולן יהודיות. הם תרמו 16 מיליון דולר ל-35 מבני ציבור - ממעונות יום ועד למרכזי יום לקשיש - ביישובים יהודיים כמובן.

האזרחים הערבים ויישוביהם, השכנים ליישובים שבהם הושקעו כספים אלה, לא היו מעולם על מפת הסוכנות היהודית. 56 שנות בנייה ועשייה חברתית המשותפת ליהדות העולם ולמדינת ישראל יצרו פער עצום בין התשתית הפיסית, התעסוקתית, ההשכלתית והחברתית ביישוב יהודי לזו שביישוב הערבי השכן.

התורמים היהודים אינם אחראים למצב זה. אדרבה, ישראל, כמדינה ריבונית, צריכה לדאוג לכל אזרחיה באופן שוויוני. תפקידה של יהדות העולם לסייע ליהודים. אבל המדינה בישראל לא קיבלה על עצמה אחריות לתשתית של האזרחים הלא יהודים. היא נותנת הד רק לסדר העדיפויות (הטבעי) של העם היהודי. כך צוירה במשך השנים מפת התשתית בישראל כמפה חד לאומית, יהודית. רבים מן התורמים אינם מודעים למצב זה ואף אינם תומכים בו. אבל תרומותיהם סייעו להרים חומת הפרדה בין אזרחי ישראל היהודים לשכניהם הערבים.

יש הטוענים כי אפליית האזרחים הערבים נובעת מכך שישראל מוגדרת מדינה יהודית. אין הכרח שמדינה יהודית תפלה לרעה את האזרחים הערבים שבתחומיה, אולם המציאות מוכיחה שאפליה מוסדית נגד האזרחים הערבים היא חלק אינטגרלי מהתנהלותה של המדינה היהודית היחידה בעולם.

פעם סיפרתי לקרובת משפחה מארה"ב על השכנים הערבים שלי. בתגובה היא אמרה: "לכן אני תורמת למגן דוד אדום ולבתי חולים. שם לא עושים הבחנות בין בני האדם". בכוחה של יהדות העולם לסייע בהשגת שוויון בין אזרחים יהודים וערבים גם לבריאים, באמצעות הכוונה שוויונית של תרומות לתשתיות.

בכינוס הקהילות בירושלים החודש תוצג התוכנית ליישוב הגליל והנגב. מעורבותם של נציגי יהדות התפוצות בדיונים סביב תוכנית זאת חיונית ביותר. זו אולי ההזדמנות האחרונה לתקן את הנורמות הקובעות את חלוקת המשאבים בין היהודים לשכניהם הערבים בארץ.

תוכנית השקעה ביישובים יהודיים בלבד, תוך הזנחת היישובים הערביים, היא סיכון לשלום האזרחים כולם. לעומת זאת, הכוונת תרומה כספית להשוואת התשתיות ביישובים הערביים היא תרומה ישירה גם לעתידם של העיר והקיבוץ השכנים.

השקעה שוויונית בתשתיות היא כורח השעה, ויהודים התורמים לפרויקט הגליל והנגב יכולים לדרוש זאת מן הסוכנות. סגירת הפערים שיצרנו כאן בחצי מאה היא משימה לאומית דחופה ממדרגה ראשונה, ואין לנו כל החוכמה והכסף הדרושים למימושה. גם במשימה זו אנו זקוקים לשותפות עם יהדות העולם.

הכותב הוא מנכ"ל שותף של עמותת סיכוי לקידום שוויון אזרחי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו