בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משפט ויינקרנץ

אף אחד מהישגיו הרבים של מאמן הכדורסל משה ויינקרנץ לא הביא לו פרסום כמו משפט מעורפל אחד שאמר על בנות נבחרת ישראל בארוחת ערב ברוסיה. עד עכשיו הוא לא מבין איך בדיוק נהפך לאויב הנשים בישראל

תגובות

23 שנה מנהל משה ויינקרנץ קריירה עשירה, מוערכת ונטולת דופי בענף הכדורסל הישראלי. בשנתיים וחצי האחרונות הוא מאמן את נבחרת הנשים של ישראל והצליח להגיע איתה להישג נדיר - השתתפות באליפות אירופה. אבל אף אחד מהישגיו הרבים לא הביא לו פרסום לאומי, הרחק מעבר לגבולות מדורי הספורט, כפי שעשה לו משפט אחד שאמר או לא אמר במהלך טורניר הכנה של הנבחרת ברוסיה לקראת אליפות היבשת.

הפרשה התפרסמה בהרחבה ובשבוע שעבר אף הגיעה לדיון סוער בוועדת הספורט של הכנסת. תזכורת קצרה: בסיום הטורניר ברוסיה הזמינו המארחים את הנבחרת לארוחת ערב במסעדה. בסוף הערב הגיע למקום שבתאי קלמנוביץ', טיפוס מפוקפק למדי, שהורשע בעבר בריגול לטובת ברית המועצות, נשפט בארץ לתשע שנות מאסר ונהפך מאז לאיש הקובע בכדורסל הנשים ברוסיה ובהתאחדות הכדורסל האירופית. בשלב מסוים ניגשה אליו לימור מזרחי, קפטן הנבחרת, והגישה לו דגלון הוקרה מטעם הנבחרת. קלמנוביץ עשה לעברה תנועה מגונה, על גבול ההטרדה המינית. המעשה עבר ללא תגובה.

בהמשך התחממו העניינים עוד יותר. הנוכחים התחילו לספר בדיחות גסות, כשקלמנוביץ מתעלה מעל כולם. בשלב מסוים אמר משהו על הזונות הרוסיות ואז, לטענת כמה עדי שמיעה, אמר ויינקרנץ את המשפט שהפך אותו לאויב התורן של הלובי הפמיניסטי בישראל. לפי כמה עדויות אמר: "אני הבאתי את הזונות שלי מישראל", או משהו בדומה לזה.

המשפט הזה נבלע בגל הצחוקים של אותו ערב והיה שוקע אל תהום השכחה אלמלא טרח מקומון ברמת השרון להעלות אותו משם כחודש לאחר מעשה מפי שחקניות אנונימיות בנבחרת. מאותו רגע נקלע ויינקרנץ, איש שקט, סולידי ומנומס, למרכזה של סערה ציבורית ונהפך מטרה לזעמם של ארגוני נשים. בשבוע שעבר הוזמן לדיון מיוחד בוועדת הספורט שם התעמת עם אחת הנשים הדומיננטיות ביותר בכדורסל הנשים הישראלי, אורנה אוסטפלד, מאמנת קבוצת הנשים של רמת השרון, חברת ועדת הנשים באיגוד הכדורסל, חברת הנהלת איגוד הכדורסל וחברת נשיאות. קודם לכן התראיינה אוסטפלד בערוץ הספורט ואמרה שם כי כאשר שמעה על הפרשה התכווץ לה הרחם. היה ברור שהמפגש בין השניים, בחסות הכנסת, יהיה שמח.

ביום שלישי השבוע היתה אמורה ועדת הבדיקה באיגוד הכדורסל להגיש את מסקנותיה בפרשה. ויינקרנץ מנסה לשמור על חזות נינוחה, אבל הוא מתוח. אם המסקנות לא יפגעו בו הוא ישתוק. אם המסקנות יטילו בו דופי, הוא יפתח את הפה. אם אני קורא אותו נכון, מה שיש לו לומר עלול לחולל רעידת אדמה קלה בכדורסל הנשים.

הפולני

הקשר שלי עם ויינקרנץ, היום בן 49, הולך עשרים שנה אחורה, להגרלת הסיבוב המוקדם של גביע אירופה לאלופות בכדורסל בעונת 1983/84. תוצאות ההגרלה הזאת הכניסו את הנהלת מכבי תל אביב בכדורסל ללחץ שלא היתה מורגלת בו בשלבים אלו. היריבה, אריס סלוניקי, נמנתה אז על עילית הכדורסל האירופי, ובמכבי שתקציבה התבסס מאז ומתמיד על השתתפות בבית הגמר נרשמה קפיצה משמעותית ברף החרדה. כוכבי הקבוצה היריבה, ניקוס גאליס, פנאיוטיס ינאקיס ופנאיוטיס פאסולאס, היו שמות גדולים ומשה ויינקרנץ, אז עוזר המאמן צבי שרף, נשלח למשימת ריגול ביוון. הוא שהה באזור שבוע, התחבב על מנהלי האולם שהיו אוהדי הקבוצה היריבה פאו"ק, דאג להתחבא לפני אימוני אריס, רשם כל תרגיל והמתין לקבוצתו.

עם הגעתה של מכבי לסלוניקי, התברר לראשיה כי אריס החתימה יממה לפני המשחק את לארי מקניל (2.06 מ') כשחקן זר, שאמור להופיע במשחק. במכבי תל אביב שמקיימת שיתוף פעולה פורה עם "ידיעות אחרונות" כבר שלושה עשורים וחצי, החליטו לשתף בסקופ המפחיד רק את שליח העיתון לסלוניקי, רפי נאה. ויינקרנץ לא אהב הסכמי בלעדיות כאלה. הוא מצא הזדמנות להעביר לי את המידע. "שמע, עושים לך פה תרגיל 'כיפה אדומה'. הגיע שחקן זר לאריס וכולם כאן היסטרים. תזכור מי דואג לך".

כעבור 24 שעות ניצחה מכבי 62:68 לאחר מפגן הגנה ענק של יואב קדמן ועלתה לבית הגמר. חלפו 20 שנה ואני לא שכחתי את "הכיפה האדומה" של מכבי ת"א, שהיתה למועדון פאר באירופה. לא שכחתי גם את האיש שהציל אותי מביזיון מקצועי ומעולם לא ביקש דבר בתמורה. המפגשים שלנו מאז היו אקראיים, בסגנון היי-ביי. ויינקרנץ מצידו שמר על קריירה עשירה ונקייה ללא דופי. הוא בנה את מכבי ראשון לציון והפועל אילת והגיע עם כל אחת בנפרד לגמר הפליי-אוף. הוא אימן בבית"ר תל אביב (מקום שישי, הישג שיא למועדון שנגוז) ובהפועל חולון ועשה נסים בהפועל תל אביב. הוא אימן את הנבחרת הלאומית, נבחרת הקאדטים (עד גיל 17), פעמיים את נבחרת הנוער, נבחרת העתודה, פעמיים את נבחרת אס"א לאוניברסיאדות.

בכל הקריירה שלו שמר ויינקרנץ על מוניטין של מקצוען ומשמעתן שקט ויעיל. כבר כשהחל לאמן לפני 32 שנה בקבוצות הנוער של מכבי תל אביב על מגרש הבלטות בקולנוע אורלי, הדביק לו חבר הנהלת הקבוצה, שמואל מחרובסקי (שמלוק) את הכינוי "פולני". בענף יודעים מאז ועד היום שעם הפולני לא מתעסקים. התנהלותו השקטה והמנומסת מטעה - הבחור קשוח כמו קיר בטון, השליטה העצמית שלו יוצאת דופן. תמיד הקפיד להיות מעורב בכל פרט בקבוצות שאימן. הוא גיבש תקנון של קנסות על הפרת משמעת. איחור לאימון התבטא פעם ראשונה בקנס של דולר לדקה, פעם שנייה עשרה דולר, שלישית 100 דולר. איחור למשחק - מ-100 דולר לדקה. המפרט הזה הופיע בכל חוזי השחקנים כי ויינקרנץ שונא ועדות משמעת, דיונים ושיחות בטלות. המאחרים ידעו לבוא עם כסף מזומן ולהפקיד בכיס של המאמן ללא מלים. הכסף הוקדש לקופה קבוצתית.

קלמנוביץ

לפני חמש שנים הוא מאס בשיטה ובצורה בה מתנהל הכדורסל הישראלי. ל"פולני" שהיה המאמן היקר ביותר בישראל (גם כעוזרו של שרף במכבי, הוא השתכר יותר), נמאס לרדוף אחר שכרו בבתי משפט ובדיוני בוררות. הוא תלה את הנעליים. רק מהחובות שחייבים לו אפשר לפתור את בעיית הקצבאות של כל האמהות החד-הוריות בישראל לחצי שנה לפחות.

לפני שנתיים וחצי הוא חזר לקווים, הפעם בכדורסל נשים. אף מאמן בארץ ונדירים גם כאלה בעולם שסוגרים קריירה בכדורסל גברים ועוברים לנשים. המסלול ההפוך שכיח הרבה יותר. "הרבה אנשים בסביבה שלי הרימו גבה", שיחזר ויינקרנץ השבוע, "שאלו בשביל מה אתה צריך את זה".

גם אני שואל. בשביל מה היית צריך את זה?

"השתכנעתי שאפשר לתרום כאן משהו שלא קיים. היתה בי סקרנות כי זה היה זר לי, זה השתלט עלי, והאמת שאני לא מאוכזב, אני נהנה מכל רגע".

זה הסבר נחמד, אבל מתוק מדי. תן לי משהו נטול מתיקות.

"תראה, אני עשיתי כמעט הכל בכדורסל. נכון, לא הגעתי למכבי תל אביב כמאמן ראשי, על אף שמאוד רציתי. בירושלים ובהפועל תל אביב מסתדרים טוב בלעדי. מה אתה רוצה, שאסע לגליל לאמן בשביל אלף דולר נטו לחודש ואוציא על הגבייה עשרת אלפים דולר שכר טרחה של עורך דין? או שאעבוד בעירוני רמת גן בחצי חינם? אתה מכיר אותי, הפולני משתלם רק למי שמשלם טוב ובזמן. חשוב לי בזמן. מה לעשות זו השריטה בקופסה שלי".

ותראה לאן זה הביא אותך. לשבתאי קלמנוביץ. מה הוא עשה שם בכלל? איך הוא הגיע לארוחת ערב של הנבחרת?

"בסיום הטורניר המארחים הזמינו אותנו לארוחת ערב במסעדה שהיתה מרוחקת עשר דקות מהאולם. ישבנו בחדר סגור: המשלחת, המארחים ומאבטחים. בסוף הערב הצטרף שבתאי קלמנוביץ' עם אשתו, שהיא הרכזת של הקבוצה שלו ושל נבחרת רוסיה".

טענו שהוא היה מעורב בארגון ובמימון הטורניר.

"ככל הידוע לי הוא לא היה מעורב".

מדוע צריכה נבחרת לאומית של ישראל, לארח ו/או להתארח באירוע עם אדם שהורשע בריגול ונשפט בארץ לתשע שנות מאסר? עבריינים בדרגות חומרה פחותות מאלה הם לא אישיות רצויה ליד נבחרת לאומית.

אף אחד מהמשלחת הישראלית לא הזמין את קלמנוביץ' לאירוע. קלמנוביץ' הוא האיש החזק והקובע בכדורסל הנשים ברוסיה ובפיב"א אירופה. הקבוצה שבבעלותו היא אלופת רוסיה ואלופת אירופה לקבוצות. הוא היה אורח של נציגי ההתאחדות הרוסית והוועדה המארגנת של הטורניר. אף אחד לא ציפה לבואו, אף אחד לא ידע על בואו, זה היה המצב. אז אתה חושב שנסים רון (ראש המשלחת) ואני טעינו בשיקול דעת. בדיעבד אולי כולם צודקים. אבל כך זה תמיד בדיעבד".

אוקיי. האיש הגיע. כאשר לימור מזרחי ניגשה אליו והוא ביצע כלפיה תנועה מגונה, או פגע בה באמירה שמהוה הטרדה מינית, למה לא קמתם וביקשתם לעזוב את המקום?

לימור היא קפטן הנבחרת. היא נתנה שני דגלונים למארחים ודגלון לשבתאי קלמנוביץ'. אני לא שמעתי ממנה לפני ואו אחרי על התנהגות לא ראויה שלו כלפיה. היא לא אמרה לי כלום על התבטאות או תגונה מגונה".

הדיסטנס

איך נוולדה הטענה של שחקניות בנבחרת שכינית אותן זונות?

"איך נולדה איני יודע, אבל לבטח אין לה בסיס עובדתי. התחילו להריץ בדיחות. הבנות סיפרו בדיחות וביצעו חיקויים שונים. שבתאי סיפר בדיחות. באחת מהן הוא סיפר על עסקים וזונות. אני זוכר שגם אני סיפרתי משהו, אבל אני לא יכול לשחזר בדיוק מה, כפי שאיני זוכר מי בדיוק סיפרה בדיחה".

בדרך חזרה, שעתיים וחצי נסיעה, הבנות הביעו את מורת רוחן מההתבטאות שלך באמצעות שירה. את זה אתה זוכר?

זוכר שהיתה שירה, לא זוכר משהו שהופגן כלפי. לימור מזרחי ניגשה אלי באוטובוס ואמרה לי 'מוישל'ה, ירדנו קצת נמוך עם הבדיחות בארוחה'. עניתי לה שגם אני חושב כך. הגענו למלון, אספתי את הבנות נתתי להן לוח זמנים עתידי של אימונים לשבועיים וחצי עד האליפות. אמרתי להן - מה שהיה כאן נגמר גם אם ירדנו נמוך מדי. עכשיו אנחנו מתמקדים רק בהכנות לאליפות. אם הסיפור הזה לא היה עצוב, הוא גם לא היה מצחיק. אין ויכוח שזה היה, שבתאי היה, היו בדיחות, אבל הסיפור נגמר".

האם השחקניות הזכירו את העניין בתקופת ההכנות בארץ, או באליפות ביוון שבועיים לאחר מכן?

"שלילי".

אחת מהטענות של הבנות היתה שלא לקחת בחשבון את נוכחותן של שחקניות צעירות באירוע: מירב דורי וקטיה אברמסון, שתיהן בנות 17 וחצי.

"עכשיו אתה מתחיל להעליב אותי. אני בן 49, אני אב לנערה בת 17 וחצי. על מה אתה מדבר בדיוק? אני לקחתי את השתיים האלה לטורניר ההכנה כדי שיסתגלו לטורנירים בינלאומיים. אביה של מירב, גיורא דורי, שלח לי מכתב תמיכה בפקס, קח תקרא. על כל שטות שתעלה לשולחן אני אוציא מסמך מגבה. אתה מכיר אותי, אני פולני, אל תתחיל אתי".

אתה מאמן שמקפיד על דיסטנס. אתה לא איש של בדיחות. כשעברת לאמן נשים השתנית לנו פתאום?

"נכון שאני מקפיד על דיסטנס. אבל בניגוד לגברים, עם נשים אני הרבה יותר פתוח בקשר מאמן-שחקנית. יש הערכה הדדית. הן מספרות לי, מתייעצות אתי, גם בנושאים שאינם קשורים לכדורסל. במערכת יש הרבה יותר פתיחות. כשאימנתי גברים המבט שלי היה מספיק, אם הייתי צריך לדבר אחרי שהבטתי זה כבר עלה לשחקן כסף. בנבחרת הנשים אני יותר מרוכך".

מתי העניין הפך לפרשה?

"חודש אולי פחות אחרי אליפות אירופה, טילפן אלי עיתונאי מממקומון ברמת השרון וביקש תגובה על מימון הנסיעה לרוסיה. שבוע אחרי ביקשו ממני תגובה מערוץ הספורט".

לדעתך זה מקרי שהכל יצא מרמת השרון, מקום מושבה של ארנה אוסטפלד?

"אתה אמרת".

ומה אתה אומר?

"אני לא נכנס לזה. אל תכניס אותי לסצינה הזו. אני מאמן לאומי, אני חף מכל השתייכות לעסקונה זו או אחרת".

אבל שמעת את אורנה אוסטפלד מתבטאת בעניין. אתה זוכר מה היא אמרה?

"היא אמרה בערוץ הספורט שכאשר שמעה על העניין התכווץ לה הרחם. זה פגע בי מכמה טעמים: אנחנו קולגות ושנינו מאמנים ותיקים; היא חברת ועדת הנשים באיגוד הכדורסל; חברת הנהלת איגוד הכדורסל וחברת נשיאות. מה קרה? את לא יכולה לטלפן, לשמוע את גרסתי? ישר לרוץ לטלוויזיה עם רחם מכווץ? תאר לך שהיו מבקשים ממני תגובה על התבטאות של ארנה, ואגב לא חסרות כאלה, והייתי אומר שכאשר שמעתי את זה התכווצו לי האשכים. אתה והחברים שלך הייתם מקלפים לי את העור בלי הרדמה".

חוץ ממנה שמעת וקראת תגובות של יו"ר נעמ"ת וח"כים.

"אנשים שאני לא מכיר, שמעולם לא ראיתי ושמעתי עליהם - ויתכן שזה באמת נו"ן שלי - מגיבים עלי כאילו אני אוויר. הלו, תעצרו לרגע. אני כבר לא ילד, יש לי משפחה, אני 32 שנה מאמן כדורסל, אימנתי בכל המסגרות האפשריות, מעולם לא פוטרתי מקבוצה ואני המאמן היחיד בארץ שיכול לומר את זה על עצמו. אני לא מקלל, אני לא צועק, מעולם לא היו בקבוצות שאימנתי בעיות משמעת, אין אצלי דבר כזה נקודות חיכוך. מה קרה כאן?"

הכנסת

בשביל מה הלכת לוועדת הספורט בכנסת?

"שמעון מזרחי (יו"ר מכבי תל אביב והאיש החזק באיגוד הכדורסל) ויהודה שיקמה (מזכ"ל האיגוד), ביקשו שאלך אז הלכתי. ידעתי שיהיו שם עיתונאים ומצלמות והצגה גדולה".

כל מה שמבקשים ממך אתה עושה? אתה יודע שהח"כים מחפשים כותרות.

"תביט לי בעיניים ותגיד שאתה יכול להביט לשמעון מזרחי בעיניים ולומר לו 'לא בא לי ללכת'. אצל שמעון גם בקשה זו הוראה, הנחיה לביצוע, לא נקודה לויכוח. בנוסף הבנתי שאם לא אגיע זה יתבטא כאילו יש לי מה להסתיר וממש אין לי".

אז איך היה בכנסת?

"לא בדיוק מכובד. ענבל גבריאלי וגלעד ארדן היו דומיננטים. אבשלום וילן ואיתן כבל כל הזמן יצאו ונכנסו, כנראה שהיו להם עיסוקים. הם התמקדו בשני נושאים: אם שבתאי קלמנוביץ' מימן או לא מימן את נסיעת הנבחרת ואם אמרתי או לא אמרתי זונות. שחקניות אומרות שזה היה ערב פנימי ובואו נתקדם, אבל אצלנו הרי תמיד מתעסקים רק בשוליים. עזוב, בוא נדפדף".

גם אורנה אוסטפלד היתה והתפתח עימות בינכם.

"לא היה עימות. היא טענה שמגדפים ומקללים אותה במשחקים, ואף אחד לא מטפל בזה. הערתי לה שהיא לא מציגה את הדברים באופן מציאותי, כי אני כן התערבתי וזה לא הוגן. אחרי זה התחילו לצרוח, אתה יודע שמתחילים לצרוח אני מתחיל לחייך. ככה זה אצלי, בסוף הסיוט הסתיים".

*

לויינקרנץ יש שנתיים וחצי לסיים את הקדנציה. הוא רוצה להצליח, אבל לא בכל מחיר. אם מחר הוא מקבל הצעה מהפועל ירושלים או הפועל תל אביב עם הסכומים הנכונים כמו שהוא אוהב, הוא אפילו נושק לידה של אורנה אוסטפלד לפני שהוא עוזב. אבל התדמית הציבורית הנקייה, החפה מכל דופי, חשובה לו.

לפני שנפרדנו נזכרנו בסלוניקי, בלארי מקניל, בשמלוק ובכיפה האדומה. הוא הזכיר אגבית שמעולם לא ביקש ממני דבר על המחווה ההיא. אמרתי שאם היה כאן אירוע אמיתי ולא סתם בלון, בקשה לא היתה עוזרת. הוא חייך ואני שאלתי מתי הוא יספר לי את האמת, את כל מה שהוא יודע על אלו שמנהלים את כדורסל הנשים בארץ. "זה מותנה בהרבה גורמים", הוא אמר והמשיך לחייך.

שאלתי איזה גורמים, אם הוא מתכוון במקרה לשמעון מזרחי. הוא המשיך לחייך את החיוך הדק המוכר של הפולני - "אתה אמרת, אני לא אמרתי כלום". נפרדנו בידיעה שכאשר מזרחי יאשר לו לדבר, זה יוגש לציבור כמו משנה סדורה. מצד שני לך תדע, עוד לא נולד האיש ששמעון מזרחי התיר לו לדבר. *

ronk@haaretz.co.il



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו