בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אתגר הביצית המזדקנת

מדע הרפואה מתמודד במרץ עם המשימה שמציבות לו נשים, המעדיפות יותר ויותר לדחות את הריונן הראשון לגיל מאוחר יחסית

תגובות

המידע החדש ביותר בתחום רפואת הפריון הוא שהמידע הישן ביותר עדיין בתוקף - גיל האשה המתכוונת להרות הוא עדיין הגורם המכריע המשפיע על סיכוייה.

לרופאים העוסקים בתחום הפריון, בעיית הגיל המאוחר של הניסיונות להרות מציבה את האתגר הגדול ביותר; שכן, שכיחותה עולה בהתמדה והפתרונות לה הם המאכזבים ביותר. כך אומר ד"ר יעקב פרחי, רופא בכיר ביחידה להפריית מבחנה בבית החולים וולפסון.

נשים המנסות ללא הצלחה להיכנס להריון כשהן בנות 40 ומעלה לא חשבו, בדרך כלל, שהחלק הקשה של "להשיג את הכל" יהיה דווקא החלק של ההתעברות. לימודים באוניברסיטה, התבססות כלכלית, התבססות מקצועית, אלו נחשבים תחומים שבהם האשה צריכה להתאמץ ולהוכיח את עצמה. לעומתם, היכולת להרות נתפשת כיכולת טבעית, כאפשרות זמינה, וזו אחת הסיבות לכך שעולה בהתמדה הגיל שבו נשים מחליטות להרות לראשונה.

בישראל עלה מאוד גילן של הנשים היולדות בפעם הראשונה. רובן אמנם יולדות בין גיל 25 ל-34, אולם כ-17% יולדות לראשונה לאחר גיל 35. לפי נתונים אמריקאיים משנת 2000, ל-20% מהנשים האמריקאיות בנות 40 ומעלה אין ילדים, ו-42% מכלל הנשים בגיל הפוריות היו ללא ילדים.

"נשים מודעות לכך שפוריותן פוחתת עם הגיל - הן פשוט לא מודעות לקצב הירידה בפוריות ולחדות הירידה. כשאשה מגיעה לגיל 40, המבנה הכרומוזומלי של מחצית מהביציות העוברות תהליך של ביוץ אינו נורמלי. בגיל 42 שיעור הפגמים הכרומוזומליים הוא מעל 70%", אומר פרופ' נרי לאופר, מנהל המערך הגינקולוגי בהדסה.

הכלכלנית האמריקאית סילוויה אן היולט מצאה במחקר שפירסמה, כי תשע מתוך 10 נשים צעירות משוכנעות שיוכלו להרות כשיהיו בנות 40. האגודה האמריקאית לפוריות בדקה בקרב 12,524 נשים את מידת הידע שלהן על הפוריות. רק 13% ידעו שרמת הפוריות מתחילה לרדת החל בגיל 35 בממוצע; 39% השיבו שגיל התחלת הירידה בפוריות הוא 40.

אחת הסיבות לחוסר הידע הזה היא שחוסר יכולת להרות הוא צער פרטי, ואילו תינוק שנולד "כנגד כל הסיכויים" הוא עניין ציבורי, מה שעשוי לגרום לנשים לראות תמונה שאינה משקפת את המציאות. חלק נוסף ביצירת תמונה זו יש לדימוי שמייצרת תעשיית טיפולי הפוריות - תעשייה שמקיימת רופאים, מכוני פריון, יצרניות תרופות ובתי חולים, המבליטה הצלחות ואינה נותנת ביטוי לכישלונות.

ספרה של היולט, "Creating a Life", עורר סערה כשיצא לאור ב-2002 בארצות הברית. שכן, הוא הציב את הבחירה בהולדה אל מול הבחירה בקריירה והעלה את השאלה אם המחיר שנשות קריירה משלמות על דחיית ההריון הראשון אינו גבוה מדי. מסר חברתי זה לא נדון על ידי הממסד הרפואי. הממסד הזה עוסק בפן הרפואי בלבד: מה הן מגבלות היכולת הטבעית להרות בגיל מאוחר, מה מגבלות המדע והרפואה בסיוע לנשים מבוגרות ללדת ומהם הכיוונים הטיפוליים החדשים.

כנס בינלאומי שכותרתו "פוריות בגיל מבוגר", שהתקיים לפני כחודש בספרד, הניב בשורות מתונות בנוגע לאפשרויות לצמצם את השפעת הגיל על יכולת הפוריות. יו"ר הכנס ומי שאירגן אותו הוא פרופ' נרי לאופר מהדסה.

הכנס התמקד בשני נושאים מרכזיים: הראשון, קליני - בחינת טיפולי הפריון הקיימים היום ויעילותם בקבוצת בנות 40 ומעלה, אפשרויות ההערכה והחיזוי של פוריותן של מטופלות מבוגרות; והשני - בחינה והצגה של כיווני

מחקר חדשים, אפיון המנגנונים הפיסיולוגיים והמולקולריים שקשורים בתהליכי ההזדקנות של השחלה והביצית, הגורמים לירידה בפוריות. הבנת תהליכים אלה תאפשר מציאת פתרונות הולמים יותר לירידה בפוריות בגיל מבוגר.

המשתתפים בכנס הגדירו את קבוצת הגיל 35-20 כגיל הפריון המרבי, גיל 40-35 כקו שני שבו הפוריות במגמת ירידה מתמשכת, גיל 45-40 כקו שלישי, שבו יכולת הפוריות צונחת. מעל גיל 45 הסיכוי להריונות ספונטניים הוא אפסי.

גיל האשה, כגורם יחיד, הוא בעל ההשפעה המשמעותית ביותר על הסיכוי להרות, יותר מכפי שמשפיעים גורמים יחידים אחרים, הסכימו החוקרים שהציגו את עבודותיהם בכנס. אמנם מומחי פריון יכולים להסתייע בהפריה חוץ-גופית כדי לסייע לאשה צעירה שהחצוצרות שלה סתומות, לאשה בעלת ליקויים במבנה הרחם, או לאשה עם בעיות הורמונליות (למשל, שבלוטת יותרת המוח שלה אינה מתפקדת). "אולם אין כל פתרון משמעותי ויעיל לירידה בפוריות הנובעת מגיל האשה", אמר פרופ' לאופר.

עם זאת, הוסיף, "הבשורות הן שיש מאמץ מחקרי אינטנסיווי - גם מחקר בסיסי וגם מחקר קליני. יש השקעה רבה בניסיון להבין את התהליכים ובניסיון למתן אותם או להתגבר עליהם; יש ניסיון ללמוד איך לאתר מראש נשים שעלולות לסבול מקשיים באפשרות להרות ולכוון אותן לפעול בהתאם".

פוריות מזדקנת

החוקרים הסכימו שיש להסב תשומת לב מחקרית לשני אפיקים - שימור יכולתה של המיטוכונדריה, וצמצום תהליך הפגיעה במטען הגנטי של הביציות.

להזדקנות התאים - וליתר דיוק, להזדקנות המיטוכונדריה של התא - יש תפקיד מכריע בהשפעה על יכולת הפריון. כך אומר ד"ר יעקב פרחי, רופא בכיר ביחידה להפריית מבחנה בבית החולים וולפסון, שהיה בין הנציגים הישראלים בכנס. המיטוכונדריה משמשת ספק אנרגיה לתאים, בעזרת חמצן וחומרים מזינים אחרים, וכן להעברת דנ"א מיטוכונדרי לצאצאים (היא עוברת רק מצד האם אל ילדיה, בנים ובנות, והבנות מעבירות את הדנ"א המיטוכונדרי לילדיהן).

תהליך הזדקנות הביציות מתבטא בליקויים מצטברים במבנה הגנטי. הגורם העיקרי שאחראי לתחזוקת הביציות הוא המיטוכונדריה, אולם עם השנים המיטוכונדריה מתנוונת ומזדקנת, יכולת ההגנה שלה על הביציות פוחתת, ולכן מנגנון החלוקה של הביציות, והדנ"א שבתוכן, נפגעים.

בגוף מתחולל הרס מתמיד בתאים, שאותו מאזנים מנגנוני תיקון. איזון בין מנגנוני ההרס למנגנוני התיקון מאפשר את הפעילות הביולוגית של התא. אולם יכולת התיקון הולכת ופוחתת עם הגיל. קיימת השערה כי התפקיד של מנגנון ההרס של הביצית הוא לקדם את השימוש בביצית בעלת מנגנון התיקון והשימור הטובים יותר - זאת כדי להעביר לצאצאים תורשה של יכולת גנטית טובה.

לדברי ד"ר פרחי, אחד הביטויים לליקוי במטען הגנטי ביחס לגיל הוא שככל שגיל האשה עולה, יש יותר ליקויים במהלך החלוקה הגנטית של התאים. בגיל 20, כ-20% מהביציות הנוצרות אינן תקינות גנטית. להשוואה, בגיל 40 שיעור הביציות בעלות ליקוי גנטי הוא 70%. רק כשליש מהביציות שניתן להפיק בטיפול הפריית מבחנה בגיל זה הן תקינות. "מאחר שבתהליך הפריה חוץ-גופית יורד מספר הביציות שניתן להפיק, ולא יודעים לברור את התקינות מבין הביציות, ומאחר שבממוצע שואבים עד חמש ביציות, הסיכוי להשיג ביצית תקינה יורד באופן סטטיסטי וכתוצאה מכך הסיכוי להפריה והריון תקין הוא נמוך", אומר ד"ר פרחי.

בכנס הוצגו מחקרים שמצאו כי יש קשר בין שיעור גבוה של פגמים כרומוזומליים, וקצב גדילה ירוד של ביציות של נשים מבוגרות - לבין הירידה בתפקוד המיטוכונדריה. כדי להאריך את משך הפוריות יש לשמר את יכולתה של המיטוכונדריה להגן על המטען הגנטי וכך להפחית או להאט את תהליך ניוון הביציות - והכלים לעשות זאת עדיין אינם מצויים.

הסבר לליקוי הגנטי, המתפתח עם הגיל והמוביל לירידה ביכולת הפריון בגיל מבוגר, טמון בהתקצרותם של הטלומרים בכרומוזומים של הביצית. תפקידם של הטלומרים לאזן את הכרומוזומים בשלב חלוקת התא, והתקצרותם קשורה גם היא לפעילותה הפוחתת של המיטוכונדריה.

תאי האדם מתחלקים ליצירת תאים-בנים כ-70 פעם במשך החיים; בכל פעם מתקצר הטלומר ובסופו של דבר מאבד את יכולתו לשמור על הכרומוזומים. בעקבות כך מפסיק התא להתפצל והוא מת (כך שלמעשה פועל הטלומר כשעון ביולוגי שמפסיק את התפצלות התא ומביא למותו). הטלומרים מתקצרים מהר יותר ככל שהם מוגנים פחות על ידי המיטוכונדריה.

נמצא כי הטלומרים בביציות שנשאבו ממבוגרות הם קצרים מהטלומרים שנמצאו בביציות של צעירות. מאחר שלטלומר תפקיד חשוב בהגנה על הכרומוזומים, התקצרותו מאפשרת פגיעה בהם וכפי הנראה גם ביכולת הפוריות.

תחזית על הצלחת הטיפול

מחקר המציג אפשרות לנבא הצלחה של טיפולי פריון (אך לא להשפיע עליהם) הוא זה של החוקר האמריקאי דייוויד קיף. הוא מצא, שאצל נשים שלביציותיהן טלומרים ארוכים יחסית, יש סיכויים משופרים יחסית בטיפולי הפריה חוץ-גופית. לדבריו, אורך הטלומרים היה גורם מנבא טוב יותר מאשר גיל האשה או פרמטרים קליניים אחרים, ואם יימצאו דרכים לבדוק את אורכם גם בביציות מופרות ובעוברים המיועדים להחזרה לרחם - יהיה בידי נשים עוד כלי שיסייע בהחלטה אם להמשיך בהפריה או לעבור לנתיב של אימוץ או תרומת ביציות. אולם אין דרך להשפיע, טיפולית, על אורך הטלומרים - רק להשתמש בידע עליהם לשם חיזוי.

מחקר של קבוצה ספרדית שבו נסקרו מחקרים רבים קודמים, שכתבו פדרו בארי ושותפיו למכון המחקר באוניברסיטת ברצלונה, מציג גם הוא אפשרות לנבא הצלחה של טיפולי פוריות בגיל המבוגר. בניסיון לבדוק אם יש קשר בין מספר העוברים שמניב מחזור טיפול הפריה לבין סיכויי הצלחת הטיפול, נמצא שתגובה ירודה לטיפול יכולה לנבא שיעורי הצלחה פחותים לאחר השתלת העוברים ברחם.

לפי מחקרים נוספים שהוצגו בכינוס, נשים מבוגרות מתאפיינות ביכולת תגובה נמוכה - בתגובה ההורמונלית, בשיעורי ההפריה המוצלחת, בשיעורי השרשת עוברים. החוקרים, שהשוו בין סוגים, הליכים ומינונים של טיפולי פוריות - מצאו שגם הטיפולים החדשים יועילו יותר, כפי הנראה, לצעירות הסובלות מבעיית פוריות מאשר למבוגרות הסובלות מאותן בעיות. לדברי ד"ר פרחי, אשה צעירה אשר לה תגובה נמוכה לטיפול תהיה בעלת פוטנציאל פוריות טוב יותר מאשה מבוגרת המגיבה כמוה: אשה מתחת לגיל 37 שמצליחים להפיק משחלותיה חמש ביציות, הסיכוי שלה להרות בכל מחזור הוא 38%, ומעל גיל 37 הסיכוי יורד ל-26%. אם משיגים יותר מחמש ביציות, לאשה מתחת גיל 37 יש 43% סיכוי להרות לעומת 29% מעל גיל 37. גם נתונים אלו מעידים שהגיל הוא אלמנט חזק יותר ממספר הביציות שאפשר להפיק בטיפולי הפריית המבחנה.

ומה בעתיד

מחקר שהראה סיכוי עתידי כלשהו לשיפור סיכויי ההריון בגיל מבוגר הציגו החוקרים פרופ' גלוריה פרז ופרופ' ג'ונתן טילי מבית החולים האוניברסיטאי של אוניברסיטת הרווארד. הם הראו כי אפשר לשמר יכולת פוריות בשחלות, גם כשהן מבוגרות.

השחלות מפסיקות לתפקד מבחינה הורמונלית כאשר מלאי הביציות כמעט שאוזל מגוף האשה, בדרך כלל בסביבת הפסקת הווסת. הירידה ביכולת הפוריות מתחילה זמן רב לפני כן. פרז ועמיתיה הציגו חומר - שטיבו לא נחקר עדיין עד תום והשפעתו בבני אדם עדיין לא ידועה - המעכב תהליכי הזדקנות תאים והיעלמות רקמות בשחלה אצל עכברות.

בקבוצת העכברות, שהזדקנות שחלותיהן נדחתה בהתערבות החוקרים, התגלו מחלות וסימפטומים האופייניים לגיל מבוגר (קטרקט, אוסטאופורוזיס, ירידה במאסת הרקמות ועוד), אך למרות ההזדקנות הכללית שחלותיהן שימרו את תפקודן. לדברי פרופ' פרז, האתגר הבא יהיה למצוא טיפול בבני אדם שישפיע בדומה לזה ששימש להארכת משך תפקוד השחלות בעכברות, ולאפשר את שימור הפוריות בעזרת טכנולוגיות אלה אצל נשים.

לדברי פרופ' לאופר, בכנס נבחנו מגוון המנגנונים של הפוריות - כדי להבין את השפעתם ההדדית ולהתאים לידע הזה שינויים בפרוטוקולים של טיפולי הפוריות. אספקת הדם לשחלה פוחתת ככל שהגיל עולה (ומשום כך חלה ירידה בפעילות השחלתית); הפרשת ההורמונים בתאים שבתוך הזקיקים פוחתת עם עליית הגיל (ומשום כך יש להגדיל את מינוני ההורמונים הניתנים בטיפול); כמות חומרי ההזנה והגדילה בזקיק שבו שורה הביצית פוחתת עם הגיל (ומשום כך יש להשרות יותר הורמונים לזקיק).

נבחנה האפשרות להגדיל, אצל מטופלות מבוגרות, את רמת ההורמון LH רקומביננטי שניתן בטיפולי פוריות, משום שבגיל המבוגר צריך יותר גורמי ביוץ מכפי שניתנים בטיפולים הסטנדרטיים; וכן האפשרות להפחית, בטיפולי IVF (הפריה חוץ-גופית) את כמות החומרים שמונעים ביוץ מוקדם. החומרים הללו, שתפקידם הגנה על השחלות מפעילות יתר, מועילים למניעת ביוץ מוקדם אצל צעירות, אולם אצל מבוגרות התברר שהתוצאות טובות יותר אם מפחיתים את מינוני החומרים מדכאי הפעילות השחלתית.

ד"ר פרחי אומר, כי הכיוונים החדשים למחקר וניסוי בתחום הפריית מבחנה הם שיפור גרימת הביוץ ושיפור ההשרשה ברחם. טכניקות שונות לשיפור התוצאות בגיל המבוגר הוצגו בכנס: קבוצת חוקרים הציגה אפשרות ליצור חור במעטפת הביצית כדי לאפשר לה בקיעה קלה יותר, מתוך מחשבה שעם הגיל מעטפת הביצית מתקשחת ומונעת בקיעת העובר; קבוצה אחרת הראתה אפשרות להוסיף חומרי גידול לביציות בעודן במבחנה; והוצג גם ניסיון לייצר חומרים להעלאת יכולת ההידבקות של העוברים המופרים, כדי להקל על השרשתם כשהם מוחזרים לרחם.

הכיוונים העתידניים ממש, אלו שרק תוצאות ראשוניות שלהם הוצגו, הם למשל השתלת גרעין של ביצית מבוגרת בתוך ציטופלזמה של ביצית צעירה שהוציאו ממנה את הגרעין; או יצירת ביציות על ידי שימוש בתאי גוף (כלומר השתלת תא מגוף של אשה שאין לה ביציות לתוך ביצית מתורמת, כך שזו תתפתח בשלבי החלוקה לכדי תאי ביצית).

עדיין אי אפשר להעריך מבחינה קלינית את שיפור התוצאות בגיל המבוגר, אומר ד"ר פרחי. מאחר שהבעיה העיקרית של הביציות בגיל המבוגר היא הליקוי במטען הגנטי, הקושי בטיפול בקבוצת גיל זו נובע מחוסר היכולת לתקן מטען גנטי - כגון את הפגיעה בטלומרים. העברת מטען גנטי "בעייתי" לביצית צעירה אינה פותרת בעיה זו.

מידע שיש בו מידה של אופטימיות הציגו פרופ' לאופר ועמיתיו, שבדקו קבוצות גדולות של נשים יהודיות. הם מצאו שיש קבוצה ייחודית של נשים שיכולות להרות באופן טבעי גם מעל גיל 45. לדברי פרופ' לאופר, הנשים הללו מאופיינות בכך שיש להן הרבה ילדים (בדרך כלל יותר משישה) והוא משער שהן נושאות גן מיוחד. "ייתכן שנשים אלו מתחמקות מהשפעתו של הגיל על מערכת הפוריות כי המערכת שלהן מצויה ב'תרגולת גבוהה'", אומר פרופ' לאופר, וייתכן שהשנים הרבות שבהן האשה היתה בהריון איפשרו מנוחה לשחלות, שלא הפיקו ביוצים, וכך הן נשמרו 'צעירות'. או, אפשרות מסעירה יותר - שלנשים הללו יש תכונה גנטית מיוחדת, המאפשרת להן להמשיך ולהרות גם בגיל מתקדם". אפשרות זו נבדקת על ידי צוות רופאים וחוקרים מבית החולים הדסה בירושלים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו