בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כיוון שמדובר בחוק זמני, 13 השופטים יוכלו להתחמק מהכרעה

הפרקליטות ניסתה להצדיק שלשום, בדיון בבג"ץ, את התיקון לחוק שנועד למנוע התאזרחות ואיחוד משפחות מפלשתינאים, בטיעונים ביטחוניים בלבד. אבל למרבה המבוכה, בית המשפט התיר לעמותת "הרוב היהודי לישראל" ול"ארגון נפגעי הטרור הערבי" להשמיע טיעונים דמוגרפיים, והקל על העותרים לטעון שמדובר בחוק גזעני. השופט ברק הצביע על האפשרות שבג"ץ לא יתערב, אבל רק בגלל זמניות החוק

תגובות

הסדרנים בבית המשפט העליון צופפו שלשום בבוקר באולם ג', האולם המרווח ביותר בבית המשפט, את כל כיסאות השופטים שאפשר לדחוס מאחורי השולחן. האולם הזה, שבו מתקיימים תמיד הדיונים של הרכבים מורחבים של שופטים, אינו יכול להכיל יותר מ-13 שופטים בעת ובעונה אחת. גם מבחינת כוח האדם השיפוטי לא ניתן לקבוע הרכב רחב יותר, שכן בעליון מכהנים כיום 14 שופטים ובהרכבים יושב כידוע מספר אי-זוגי של שופטים. שלשום, באופן נדיר ביותר, התכנסו בו 13 שופטים, כדי לדון בעתירות הקוראות לבטל את התיקון לחוק האזרחות ולחוק הכניסה לישראל, המונע מפלשתינאים תושבי השטחים הליכי התאזרחות ואיחוד משפחות. רק השופטת אסתר חיות, שלא משתתפת בהליך הזה, עסקה באותו בוקר בעניינים אחרים.

שבע העתירות שבהן דנו השופטים עוסקות בתיקון שקיבלה הכנסת ביולי 2003 לחוק האזרחות, כהוראת שעה למשך שנה שעתידה לפוג בראשית אוגוסט 2004. התיקון, המנוסח באופן גורף, קובע כי "על אף האמור בכל דין, לרבות בחוק האזרחות, שר הפנים לא יעניק לתושב אזור (הכוונה לתושב השטחים, י"י) אזרחות לפי חוק האזרחות ולא ייתן לו רישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, ומפקד האזור לא ייתן לתושב היתר לשהייה בישראל לפי תחיקת הביטחון באזור". עם זאת, לשר הפנים ניתן שיקול דעת כלשהו להעניק מעמד תושבות למשך חצי שנה, אם למבקש יש בישראל ילדים בני פחות מ-12, או אם המבקש "שיתף פעולה" עם כוחות הביטחון והוא "מזדהה עם מדינת ישראל ויעדיה". העותרים טוענים כי התיקון לחוק נגוע בגזענות מובהקת, מאחר שהוא חל רק על התושבים הפלשתינאים בשטחים ומונע מהם הליכי התאזרחות בישראל, הפתוחים לפני תושבי כל מדינות העולם האחרות.

איפה המידתיות

התכונה המוגברת סביב העיסוק בנושא בבג"ץ נובעת הן מהפן החוקתי של העתירות - הנשיא אהרן ברק נוהג להרחיב אוטומטית כל הרכב הדן בעתירות לביטולה של חקיקה ראשית של הכנסת, אם כי לעתים נדירות בלבד למספר כה רב של שופטים - והן מהנגיעה הישירה שמתבקש בית המשפט לגעת בנושאים ביטחוניים "חמים". שכן לטענת המדינה, הרציונל הביטחוני הוא הנימוק היחיד לחקיקת התיקון לחוק, בתקופה של "עימות מזוין" עם "ישות אויב". נימוקים דמוגרפיים שעשויים לעמוד מאחורי הקפאת הליכי איחוד המשפחות - הס מלהזכיר.

זה, לפחות, מה שחשבה פרקליטות המדינה. אולם בית המשפט הפתיע בדיון כשהחליט לצרף כמשיבות נוספות לעתירה את עמותת "הרוב היהודי לישראל" ואת "ארגון נפגעי הטרור הערבי", שניסו לסייע למדינה, כל אחד בטיעוניו הוא, בהבעת עמדתה נגד ביטול התיקון לחוק. לאחר שעו"ד יוכי גנסין, באת-כוח המדינה, סיימה להציג לפני בית המשפט את חוות הדעת שנתן ראש השב"כ הן בישיבת הממשלה והן בישיבת ועדת הפנים של הכנסת לפני חקיקת החוק, שעמדה על הסכנה הביטחונית הגדולה הנובעת ממתן מעמד בישראל לתושבי שטחים מכוח איחוד משפחות, קם זאב פרבר, נציג "הרוב היהודי", ואמר: "גם אם נקבל שהחוק לא התקבל בגלל הנימוק הדמוגרפי, יש לחוק גם הצדקה דמוגרפית ואסור להתעלם ממנה בעת דיון בביטולו".

למרבה המבוכה, בטיעוניו הסתמך פרבר דווקא על נתונים שהביאה המדינה עצמה, והצדיק בעזרתם את עמדתו. היתה זו המדינה, בסיכומים שהגישה לבג"ץ, שטענה כי החל משנת 1994, אחרי חתימת הסכם אוסלו וכינון הרשות הפלשתינית, גדל "באופן דרמטי" מספר הבקשות שהגישו פלשתינאים למשרד הפנים לקבלת מעמד בישראל בשל קשרי נישואים לאזרח ישראלי. עד שנה זו הוגשו "מאות בודדות" של בקשות בכל שנה, אך ממנה ואילך עלה המספר לאלפים והוא מוסיף ועולה. לדברי המדינה, העלייה במספר הבקשות היא זו שגרמה ליצירת "ההליך המדורג" שעליו הוחלט ב-1996 ושהופעל עד כניסת התיקון לתוקף לפני כחצי שנה. לפי הליך זה מקבל המבקש אשרת שהייה ולאחר מכן, בהדרגה, עובר למעמד של תושב זמני. אחר כך הוא מקבל מעמד של תושב קבע ולבסוף אזרחות. בין שלב לשלב נקבעו פרקי המתנה משמעותיים, כדי לאפשר לכוחות הביטחון לבדוק אם ייאסף עליו מידע שימנע את קידומו בתהליך.

לפי נתון נוסף שעליו נסמכה המדינה, מאז תחילת האינתיפאדה נתפסו 23 פלשתינאים שקיבלו מעמד בישראל מכוח איחוד משפחות, שהיו מעורבים בפיגועי טרור כמבצעים וכמסייעים. "מדינת ישראל נכשלה בניסיונה לצפות ולנבא את מידת המעורבות של אנשים כאלה בפיגועי הטרור", אמרה עו"ד גנסין. "כל אותם 23 איש שהיו מעורבים בטרור, בקשתם לאיחוד משפחות ולקבלת מעמד בישראל אושרה על ידינו". לדבריה, 92% מהבקשות לאיחוד משפחות אושרו ורק 8% נדחו על בסיס "חומר ביטחוני שלילי". העותרים טוענים כי מדובר בפרומיל מכלל מבקשי המעמד בישראל, וכי אין הצדקה חוקתית לקיפוח הכלל בשל אותם מפגעים בודדים. גם ברק נתן לכך ביטוי, כששאל את באת-כוח המדינה "האם מדובר בצעד מידתי, למנוע מאותם 92% להיכנס לישראל בגלל חטאם של אותם 23 איש".

גזענות? זו דמגוגיה

לדברי פרבר, יותר מ-120 אלף פלשתינאים, שהם 2% מאוכלוסיית ישראל, נכנסו בשמונה השנים האחרונות למדינה תוך שימוש בהליך איחוד המשפחות. "אם מדברים על ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, יש למספר הזה פנים שונים, ועל מנת להשאיר את האופי היהודי של מדינת ישראל צריך שיהיה כאן רוב יהודי, ולא רוב של 51% אלא רוב מוצק של 80%. בשנים האחרונות", אמר פרבר, "הידרדר הרוב היהודי מ-80% ל-77%, והתיקון לחוק האזרחות עוזר במשהו למנוע את המשך ההידרדרות". בפניו של השופט סלים ג'ובראן, שישב בהרכב השופטים, לא זע שריר.

ברוך בן-יוסף מארגון נפגעי הטרור, לעומתו, תקף את הטענה כי התיקון לחוק נגוע בגזענות. "הטענות האלה הן דמגוגיה", אמר בן-יוסף לשופטים. "לא ייתכן שאחרי שלוש שנות מלחמה, כשסוף סוף הכנסת והממשלה עושות משהו כדי להגן על שלומם וגופם של אזרחי ישראל, יבואו לכאן כמה עורכי דין ויטענו טענות על גזענות. מדובר באנשים מיש"ע המסתננים לתוך ישראל בדרך זו או אחרת, כולל בדרך הזאת של איחוד משפחות, ואם החוק הזה ימנע אפילו פיגוע אחד, אפילו הרוג אחד - אסור לבית המשפט הזה להתערב בו".

בשלב מסוים בדיון הצביעו השופטים על כך שמדובר בהוראת שעה, כלומר חוק זמני שתוקפו לשנה אחת בלבד, ושללא מעשה חקיקה נוסף מצד הכנסת דינו להתבטל בעוד כחצי שנה. לכאורה, עניין זה מאפשר לבית המשפט מוצא פשוט: נוכח נטייתם של השופטים להשתמש בכלי של ביטול חוק רק כמוצא אחרון ובאין פתרון אחר, הציע השופט ברק לעותרים כי בית המשפט אמנם לא יכשיר את החוק ולא יקבע כי מדובר בחוק חוקתי, אולם יפסוק כי הוא נמנע מלהתערב בו בשל זמניותו. בכך "יחשק" בית המשפט את הכנסת וימנע ממנה למעשה את הארכתו לתקופה נוספת.

עו"ד חסן ג'בארין מ"עדאלה", המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, לא קנה את העסקה. "אפילו החוק הזה היה נחקק רק לחודש אחד, בגלל הגזענות הבוטה שלו אסור לו לעמוד ואסור לבית המשפט לתת לו להתקיים. אם בית המשפט יאפשר לחוק הזה לעמוד, כל החכמים בכנסת יבינו שמותר להם לחוקק חוקים גזעניים ולא חוקתיים ככל העולה על רוחם, ובלבד שהם יהיו חוקים זמניים לחצי שנה או שנה. המסר השלילי של החוק הזה", אמר ג'בארין, "מחייב את בית המשפט לתת פסיקה, ולקבוע אם מדובר בתקדים מותר או בתקדים אסור".

האהבה אינה מכירה בגבולות

נושאו של החוק המדובר בעתירה הזאת, קבלת מעמד שהייה מכוח קשר נישואים, העלה אצל אחדים מהעותרים והעוסקים בנושא נטיות פואטיות-משהו, בניסיון לצקת רגשות אנושיים בסיסיים לתוך הדיון המשפטי הקר והאנליטי בנושאים ביטחוניים וחוקתיים. כך, למשל, נפתחת עתירת "עדאלה" בציטוט מתוך שירו של ג'ובראן חליל ג'ובראן, "הנביא": "ואז דיברה אלמטירה שוב/ ומה דברך על הנישואין, הנביא?/ ויען ויאמר/ יחדיו נולדתם ויחדיו תחיו לעד/ יחדיו, עת כנפי המוות הלבנות/ יפיצו ימיכם אל דממת הנצח של האלוהים".

"החירות האישית", נטען בעתירת "עדאלה", "נוגעת לצורך האנושי הבסיסי ביותר: לאהוב. לאהוב ולהתאהב בבן או בבת זוג, לשאוף להקים בית וחיים משותפים, ללא מכשולים מוסדיים. החוק הנדון הוא בבחינת תקנה שהציבור אינו יכול לעמוד בה, כי האהבה בין הבריות אינה מכירה בגבולות אתניים".

העותרים אף מצטטים מתוך פסק הדין בפרשת סטמקה, שניתן ב-1999 על ידי השופטים חשין, דורנר ובייניש. בפרשה, שאיחדה 28 עתירות ועסקה במתן מעמד בישראל לתושבי חוץ מכוח נישואים, הרחיק השופט חשין עד לשייקספיר כדי לתאר את מגבלות המשפט בבואו לצוות על עניינים שבלב: "הפגיעה בכבודם של בני הזוג ובאחדות המשפחה לא יהיה זה ראוי כי נקל בה ראש. פרידת האוהבים, כיצד תקל זו בעינינו", כתב חשין, "השכחנו את כאבה של דסדמונה שעה שהדוכס ציווה את אותלו לצאת וללחום בקפריסין: 'דסדמונה: את הכושי אהבתי; מרדנותי וטלטלת חיי בישרו לכל כי בצלו חמדתי לחיות... על כן, רוזני היקרים, אם אשאר פה בחיבוק ידיים והוא ייצא למלחמה - חסדי האהבה שכה יקרו לי יישללו ממני, וחסרונו יהיה כבד מנשוא'".



הדיון בבג"ץ, שלשום. עו"ד ג'בארין אמר: "אפילו החוק הזה היה נחקק רק לחודש אחד, בגלל הגזענות הבוטה שלו אסור לו לעמוד"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו