נקמת הג'ובניקים - כללי - הארץ
המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שכחתי סיסמה

נקמת הג'ובניקים

דורון צור וירון ניסקי, שנפגשו ביחידת הטקסים של צה"ל, יצרו את "מ"ק 22", סדרת אנימציה סאטירית חריפה על בסיס צבאי בדרום הארץ, שעולה בערוץ ביפ. "הצבא הוא דרך לדבר על החברה בכלל", אומר צור

שמש מרובעת מאירה את השבילים הבוהקים של מ"ק 22, בסיס הצבא בסדרת האנימציה הסאטירית הראשונה בישראל, העולה ביום ראשון בערוץ ביפ. לא רק השמש מרובעת. הכל נראה זוויתי בסדרה שחושפת באור סנוורים את כל המעוות, הדוחה, הגזעני והמגוחך בצבא, כמיקרוקוסמוס של המדינה כולה. כמו שאומרת סיסמת הפרומו: "הסדרה שתעשה לצבא מה שהצבא עשה לנו".

מתוך צפייה בשני הפרקים הראשונים שלה ("מים כבדים" ו"שבת בבסיס") ברור לכל ג'ובניק כי יוצרי הסדרה דורון צור וירון ניסקי מכירים היטב את אורחות הבסיס הלא-קרבי הצה"לי, על כל מלכודי 22 שלו. מה יותר קיצוני מבסיס שהרס"רים בו הזמינו נערות ליווי ביום הזיכרון - כפי שצור מספר על הבסיס שלו. במחשבה שנייה, אולי "מ"ק 22" היא סדרת תעודה.

הכור דולף

השניים, בני 27, נפגשו ביחידת הטקסים של צה"ל. בזמן השירות בילו שבועות שלמים בעבודות רס"ר יזומות, ופעם בשבוע היו ניצבים זקופים ומעומלנים לטקסים בנמל התעופה או בבית הנשיא. "היה קל לנו לאתר זה את זה", אומר צור, "בלטנו על רקע פעילות אינטלקטואלית של תחרויות זריקת בורקסים. זאת יחידה שלקחו אליה את כל החלכאים והנדכאים וחולי הנפש מהביבים הכי עמוקים, כדי לייצג את צה"ל בבית הנשיא. רוב הזמן נתנו לנו לעבוד בעבודות הכי בזויות, עד שהיו צריכים אותנו לטקסים, והיו מוציאים אותנו מהמחסן ומביאים אותנו לשם".

מדוע שיבצו אתכם שם? מה היתה המוגבלות שלכם?

צור: "מחלות נפש, חוסר הרצון לפגוע בחפים מפשע".

חוסר הרצון הזה לפגוע, אני מבינה שהוא עבר לכם.

צור: "כן, אבל אנחנו לא מאמינים באלימות פיסית. אנחנו אנשים מאוד לא פיסיים".

ניסקי: "אנחנו חכמים על חזקים. בעצם גם על חלשים. טוב, בעצם על כולם".

קל מאוד לאסוף סיפורים על הצבא, כל אחד רוצה לספר.

צור: "בהתחלה לפני שהגיע אסף הראל, הבמאי, שהוא גאון טלוויזיוני, החלפנו בינינו סיפורים לא מרוסנים על הצבא, בדיחות שואה ושכול לכל עבר. הוא עזר לנו לכתוב את הסיפור, לתת לבדיחות מסגרת. זה היה תהליך מאוד מהנה. כן, יש הרבה סיפורים. הצבא הוא מרכיב גדול בחיים של אנשים כאן".

עוד מעט תגיד שהצבא הוא כור היתוך.

צור: "אולי כור דולף וישן מערבות אוקראינה. הצבא אצל הישראלי הוא מרכזי. הצבא בסדרה הוא דרך לדבר על החברה בכלל".

"מ"ק 22" (מחנה קבע, למי ששכח) היא סאטירה ראויה לשמה. היחס שלה לצבא לא נגוע בשמץ נוסטלגיה. אין בה החיבה הגלויה לצבא כמו ב"גבעת חלפון", ובוודאי לא נימת ההרואיות של הסדרה "טירונות".

"זאת הנקמה המתוקה שלנו", אומר ניסקי. "אחרי שבמשך שלוש שנים ישבנו במחסן מוקפים בארגזים של מהדקים וטושים זוהרים, אנחנו מחזירים מלחמה לכל המערכת המטומטמת הזאת שהיינו בתוכה שלוש שנים".

בעצם רצינו להעליב את כולם

נדמה שאין כמעט פלח בחברה שלא זוכה לייצוג (שלילי, מן הסתם) בסדרה. כאשר האסטרונאוטית הישראלית מתראיינת לטלוויזיה ומדברת בשבחי היכולת הנשית, נראית מאחוריה במגרש החניה אשה שלא מצליחה להחנות מכונית. ההורים של חיילת מתנדבת נכה אומרים לה שהם אוהבים יותר (אבל רק בקצת) את אחותה הדוגמנית. יש בסדרה רופא רוסי מצ'רנוביל המציע ליישם שיטות שלמד שם, פועלים תאילנדים שחושדים בבני המיעוט הבא כי הם רוצים לגזול את פרנסתם, מפקד צה"לי אדנותי ובדואי כנוע וחנפן, המנהל בנבכי האוהל שלו חמ"ל חדשני, וטס בעזרת כבשה רובוטית על רקע צלילי פסקול הסרט "אי-טי".

צור: "רצינו להבהיר שהבדואי הוא בעצם חמאסניק. התכוונו להעליב את כל הערבים באופן כללי, ולאו דווקא את הבדואים בפרט".

ההשוואה לסדרות אנימציה סאטיריות אמריקאיות כמו "סאותפרק" ו"משפחת סימפסון" היא בלתי נמנעת. "אנחנו מושפעים גם מ'פיוטראמה' ו'קייבל גאי'", אומר צור, "ורוצים להרוג את הכותבים המקוריים שלא יגידו שהעתקנו מהם. אבל אנחנו מושפעים לא רק מאנימציות אלא מסדרות טלוויזיה וסרטים בכלל".

איזו פרה היתה קשה יותר לשחיטה - האסטרונאוטית שרוצה להיות הישראלית הראשונה שגם תחזור מהחלל, שעל שרוול חולצתה טלאי צהוב, או הטייס א', בחור טוב שמפציץ בית יתומים על שם עמירה הס בעזה?

צור: "בשני המקרים לא היה שום קושי. כל כך ניפחו את כל המיתוסים האלה של אילן רמון וחיל האוויר ירום הודו, שהן היו שחוטות הרבה לפני שנגענו בהן".

ניסקי: "אגיד לך את האמת, כתבנו את הקטע על האסטרונאוטית לפני שקרה האסון של אילן רמון. המציאות כל פעם משחקת לידינו. באופן פרטי אירע לאילן רמון ולמשפחתו אסון נוראי, אבל הציגו את כל הטיסה שלו לחלל כמסע צלב להצלת העם היהודי. לזה התייחסנו בדמות האסטרונאוטית שלנו. ובעניין בתי היתומים, מפקד רצועת עזה בטח היה אומר על הפצצה כזאת שזה היה ניצחון של ישראל".

איפה ראש הממשלה בסדרה?

צור: "אם אני לא טועה, הוא לא יהיה באף אחד מעשרת פרקי העונה הזאת. לא נגיד שאנחנו נגדו רק מפני שזה יוצא דופן להגיד את זה. האמירה חייבת גם להצחיק. הדבר הכי חשוב לנו הוא לעשות מוצר טוב, מוצר שאנחנו רוצים לראות".

יאיר לפיד מחכה

דמות נוספת בבסיס הסודי בדרום הארץ היא הש"ג אדיסו, שמשפחתו באה ברגל לבקר אותו בשבת, בדרך מזמרת את "אור ירח" של שלמה גרוניך, העוקף אותם במכוניתו, מתחרה בעידן רייכל המקשיב לשירו שלו במכונית ליד, ודורס את המשפחה החוצה במעבר חציה (אל דאגה, קבלן ישראלי גס רוח אוסף אותם מהכביש למכוניתו ולוקח אותם יחד עם כמה פועלים תאילנדים ממורמרים לאתר עבודה). משרתים שם גם איתי שולמן, יורם תל-אביבי עם זקן תיש מעוצב, וחנוכה, אפסנאי טיפוסי עם חולצה פתוחה, שאמו מוסתרת תמיד מאחורי חבילות אוכל שהיא מביאה לבסיס, ואביו הוא מין מאפיוזו צעצוע. עליהם מפקד שוקרון, רס"ר טיפוסי.

צור, שמתרברב באמירות כמו "מה שאת רואה כפרות קדושות, אני אוכל לארוחת בוקר", נשמע לפעמים כמו שוקרון או חנוכה. אבל כפי שאומר שותפו ליצירה ירון ניסקי - הדיפלומט מבין שני היוצרים - הם הרבה יותר שולמן.

אומרים שלעשות אנימציה זאת התאבדות כלכלית.

צור: "Shortcut, האולפן שאנחנו עובדים אתו, אמיצים מאוד, והחליטו לעשות את הסדרה. דרושה הרבה מאוד השקעה, על האנימציה, העיצוב, משמרות שלמות על כל פריים וכל סצינה".

תהליך העבודה החל עוד לפני שצויר ריבוע חאקי אחד. שני החברים כתבו וערכו אחרי הצבא את עיתון הקומיקס "סטיות של פינגווינים" וטור ב"זמן תל אביב", ובתקופת ההיי-טק יצרו משחקי מחשב. לקראת יצירת הסדרה הם התיישבו לכתוב יחד מחוויותיהם המשותפות.

צור: "אחרי שנה שהתברברנו, הצטרף הבמאי אסף הראל, חבר של מולי שגב (אחד המפיקים הראשיים), והתחלנו לעבוד. אסף ראה את התסריטים הראשונים, שהיו מופרעים ברמות על".

ניסקי: "אחרי שכותבים את התסריט, הוא משתנה בהתאמה לאיורים, ובהקלטות שוב משתנה". לסגנון החזותי של הסדרה אחראי אוהד אלימלך, שיצר את המראה המרובע-הזוויתי, הצבאי כל כך, והמצחיק כשלעצמו, עוד לפני שקרא את התסריטים. "אחרי שמשלבים את התסריט עם האיורים, יוצרים וידיאו-בורד, עם כל הרקעים והדמויות, בתהליכים נפרדים, בתלת ממד ודו-ממד, ומשלבים יחד", מסביר צור. "העורך שי אפלברג נכנס לעריכה ומשנה הכל, ואחרי כל זה עושים אנימציה".

ניסקי: "כל העונה הראשונה של הסדרה שלנו לא עלתה כמו תקציב הדיבוב של פרק אחד של הסימפסונים. כאן מצאו פתרונות זולים. נקווה שבעונה השנייה יתנו לנו עוד כסף".

המדבבים של הסדרה הישראלית הזאת, אגב, הם אלברט אילוז, דני שטג, חיים יפים ברבלט, אדיב ג'האשאן, ענבל לורי, דני סירקין, לוסי דובינצ'ק ועוד רבים אחרים.

אחרי שהסדרה תרוץ בערוץ הצחוק ביפ, שנקלט אצל מנויי הכבלים הדיגיטליים, תשודר הסדרה בערוץ 2 אצל שידורי קשת. קהל הצופים של ערוץ 2 יקבל בפרק האחרון את יאיר לפיד האהוב עליו, דמות הנושאת על כתפיה את "כל מה שישראלי", כפי שתיאר אותו אביו. האם לדעת היוצרים הקהל של ערוץ 2 מוכן לסדרה כמו שלהם?

ניסקי סבור שכן. האופטימיות שלו מפתיעה, במיוחד בהתחשב באופיה של סדרת האנימציה שלו. "אני מאמין שהצופים יתבוננו מהצד ויבינו שאנחנו חיים במקום לא שפוי. רוב האנשים חשים אי נוחות מהמצב, מכל כתבי האישום שלא מוגשים, מהעשירים שמתעשרים בצורה לא מובנת. מהפך מחשבתי לא יהיה כאן. אבל אולי יקבלו איזו זאפטה".



מתוך "מ"ק 22". ירון ניסקי: "אנחנו מחזירים מלחמה לכל המערכת המטומטמת הזאת שהיינו בתוכה שלוש שנים"




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
פרוייקטים מיוחדים