בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בציונות הדתית מבולבלים: האם הרב אליהו מתיר תרומות מנוצרים?

הרב פסק כי אסור לקבל תרומות מ"קרן הידידות" - אך עמותות מקורבות אליו המשיכו בכך

תגובות

הרב מרדכי אליהו, אחד משני הפוסקים הנחשבים ביותר במחנה הדתי-לאומי, פירסם ביום ראשון לפני שבועיים מכתב, שבו חזר בו מקביעתו לפיה מותר ליהנות מכספי "הקרן לידידות" - קרן המעבירה לישראל מיליוני דולרים שנתרמו על ידי נוצרים ידידי ישראל מרחבי העולם. אלא שבינתיים מתברר, שפסיקתו החדשה של אליהו אינה סוף פסוק - ומקורות שונים מדווחים כי הרב מתיר בכל זאת לקבל כספים מהקרן.

במכתבו מלפני שבועיים הודיע אליהו, אחד משני הפוסקים הנחשבים ביותר במחנה הדתי-לאומי, (לצדו של הרב אברהם שפירא; השניים כיהנו יחד כרבנים ראשיים לישראל בשנים 1993-1983), כי "אני מצטרף למה שכתב הרב הגדול, הגאון ר' אברהם שפירא (...) ולפיכך דברי או כתבי מלפני מכתבי זה, הכל בטל ומבוטל, ואני מצטרף לאיסור".

אולם, דבורה גנני, מנכ"לית "הקרן לידידות", סיפרה כי לאחר שהתבררה לאנשי הקרן הפסיקה החדשה, טילפנה למזכירו של אליהו, הרב שמואל זעפרני: "רבים ממוסדות החסד שהרב אליהו עומד בראשם נהנים מכספי הקרן שלנו. שאלתי אפוא את זעפרני האם עלינו להפסיק את העברת הכספים למוסדות האלה. הוא אמר לי שלא, והסביר שהרב אליהו חתם על המכתב רק מתוך כניעה ללחץ כבד שהפעיל עליו הרב שמחה הכהן קוק". לדבריה, "לכל מי שמתקשר אליו ושואל כיצד לנהוג בפועל, הוא משיב שאפשר להמשיך ולקבל את הכספים".

גנני סיפרה גם על מקרה ספציפי, של העמותה "אור לאה": "כשנודע על הפסיקה של אליהו, בדיוק נמצא אצלנו על השולחן צ'ק של 50 אלף שקל לפקודתם. יו"ר העמותה, אליהו כהן, טילפן לרב אליהו כדי לשאול מה לעשות ולדבריו, קיבל את התשובה שהוא יכול לקחת את הצ'ק". וכך, בעיצומה של הסערה סביב מכתב "החרם" של אליהו, קיבלה "הקרן לידידות" מכתב תודה מכהן, המקורב לאליהו: "באנו בשורות אלו להביע את תודתנו על תרומתכם ועזרתכם המיוחדת והמסורה במינה (...) ויהי רצון שימלא ה' יתברך כל משאלות לבכם לטובה ולברכה".

כהן סירב בתוקף להשיב לשאלות "הארץ" בנושא, והפנה את העיתון למזכירו של אליהו, שמואל זעפרני. אבל גם זעפרני לא השיב עד להורדת הכתבה לדפוס לפניות המרובות אליו. בינתיים, גורם הבלבול סביב עמדתו של אליהו גם לאי הבנות בעיתון "הצופה", עיתונה של המפד"ל: ביום ששי האחרון פירסם העיתון ידיעה המבשרת על פסק האיסור של אליהו, אבל ביום ראשון כבר פירסם העיתון "הבהרה", לפיה אליהו אינו אוסר את קבלת כספי הקרן. כתבת "הצופה" יפה גולדשטיין, שהצליחה לדבר אתמול עם זעפרני, אמרה ל"הארץ", כי זעפרני אמר לה ש"הרב אליהו אכן מתיר לאנשים לקבל את כספי הקרן, אבל בתנאי שלא יפרסמו זאת". את המכתב הנגדי של הרב, זעפרני הסביר בכך, ש"לרב היה מאוד לא נוח לצאת נגד עמדת השר שפירא, מכיוון ששניהם מתואמים בדרך כלל".

את הקמפיין נגד "הקרן לידידות" מובילה מזה כמה שנים אשה אחת - מינה פנטון, חברת מועצת עיריית ירושלים מטעם המפד"ל. פנטון מנמקת את "מסע הצלב" שלה כנגד הקרן בטענה שהקרן נשענת על כספים של נוצרים המעוניינים, בסופו של דבר, להמיר את דתם של היהודים.

כך או כך, מוטבים דתיים של "הקרן לידידות" אינם מתכוונים להפסיק את קבלת הכספים, גם אם יתברר שאליהו אכן התכוון לאסור זאת. כך, למשל, העיתונאי החרדי דודי זילברשלג, המפעיל את רשת בתי התמחוי "מאיר פנים" ואת עמותת החסד "כח לתת" - שתיהן נהנות מתקציבים מרובים של הקרן - אמר ש"הרב אלישיב, ועוד גדולי תורה אחרים, פסקו שמותר לקבל את כספי הקרן אם לא מדובר במוסדות חינוך". למעשה, יש מוסדות חינוך, כמו אלו של הרב יצחק גרוסמןממגדל העמק, הנהנים מכספי הקרן, אלא שההגדרה הרשמית קובעת שהתרומות ניתנות לפעילות הרווחה של המוסדות ולא לפעילותם החינוכית.

גם יהודה משי-זהב, יו"ר זק"א, הנהנה גם הוא מתרומותיו של אקשטיין, ציין ש"הרב אלישיב התיר לנו לקחת את הכסף, מפני שאנחנו לא מוסד תורני, אלא ארגון הומניסטי".

לפני כשנה וחצי החליטה מועצת הרבנות הראשית על הקמת ועדת בדיקה בסוגיית "הקרן לידידות", אלא שהוועדה מעולם לא התכנסה, וממילא גם לא הגיעה להחלטה. יו"ר הוועדה, הרב שמחה קוק מרחובות, אחד מראשי המתנגדים לקבלת כספי הקרן, טען שהסיבה לכך היא, ש"אין צורך בדיונים שלנו, כאשר הרבנים שפירא ואליהו קובעים איסור כל כך מפורש". אבל גם הוא לא מתכחש לאפשרות שמסמוס עבודת הוועדה קשור גם לעובדה, שלרבים מחברי מועצת הרבנות הראשית עצמה יש קשר, לעתים ישיר מאוד, למוסדות הנתמכים על ידי הקרן לידידות: "אתה עיתונאי, אז תסיק בעצמך את המסקנות", אמר בתשובה לשאלה בעניין זה.

יאיר שלג



אליהו. סירב להגיב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו