אלמנת מרגל מצרי שפעל גם בישראל טוענת: בעלי הוא זה שחשף את אלי כהן - כללי - הארץ
המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שחזרו סיסמה

אלמנת מרגל מצרי שפעל גם בישראל טוענת: בעלי הוא זה שחשף את אלי כהן

רפעאת אל-גמאל, סוכן מודיעין מצרי שהכיר את אלי כהן, נתקל במקרה בתמונתו בעיתון - דבר שהביא למעצרו של כהן

המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים יקרא לאחד הבניינים במתחם שבו שוכן מטהו, על שמו של אלי כהן - סוכן המוסד שפעל בסוריה, נתפס, הורשע בריגול לישראל ונידון למוות בתלייה - במסגרת ציון 40 שנים למותו. אך גם לאחר ארבעה עשורים מאז נחשפה אחת מפרשות הריגול המסעירות של ישראל, נותרו שאלות רבות פתוחות, והמרכזית שבהן - איך המודיעין הסורי הצליח לחשוף את זהותו האמיתית של אלי כהן?

קהילת המודיעין בישראל שחקרה את הסוגיה, גיבשה שתי הערכות: הראשונה, המודיעין המצרי הוא זה שחשף את זהותו של כהן; השנייה, שנחשבה לסבירה יותר, טענה שבשל הדרישה הרבה למידע מצד מפעיליו של כהן בישראל, גברה תעבורת התקשורת, שאיפשרה למודיעין הסורי ליירט את השדרים שהעביר כהן ולחשוף את זהותו האמיתית. כהן נלכד בינואר 1965 במהלך שידור למטה המוסד בתל אביב.

ואולם, השבועון המצרי בשפה האנגלית "קיירו טיימס", פירסם אתמול ריאיון עם וולטרוד שפלט-ביטון, שמחזק דווקא את ההערכה הראשונה. לדברי שפלט-ביטון, רפעאת אל-גמאל, סוכן מודיעין מצרי שאף פעל שנים אחדות בישראל, הוא שחשף את זהותו האמיתית של כהן בפני הסורים. שפלט-ביטון, בת 63, אלמנתו של אל-גמאל, סיפרה בריאיון על זכרונות, וידויים ורשמים שכתב בעלה לפני מותו.

אל-גמאל נולד ב-1927 בעיר דמייט שבמצרים, ורכש בצעירותו שליטה באנגלית ובצרפתית. הוא חלם להיות שחקן קולנוע אבל הסתפק בתפקידי משנה של כלכל בצי הסוחר המצרי. בהפלגותיו הוא התגלגל לאירופה שם ביצע כמה מעשי הונאה וזיוף. בשובו ממסעותיו למצרים ב-1952, נעצר אל-גמאל על ידי המשטרה החשאית שהציעו לו עסקה - שיתוף פעולה עמם או כלא. אל-גמאל בחר בחופש והסכים לשמש סוכן של המודיעין המצרי. משימתו הראשונה היתה לחדור אל הקהילה היהודית באלכסנדריה ולספק למפעיליו מידע.

אל-גמאל התערה בקהילה היהודית, ואף הכיר את חברי רשת החבלה והריגול היהודית שהפעילה יחידת הסוכנים 131 של אמ"ן במצרים. שפלט-ביטון מספרת כי בזיכרונותיו כתב בעלה על חברותו עם מרסל ניניו, שנידונה על מעורבותה ברשת לארבע שנות מאסר, ולאלי כהן. על פי הזיכרונות, אל-גמאל וכהן נעצרו יחד ב-1954 ולאחר זמן מה שוחררו שניהם. אל-גמאל שוחרר כשהתברר שהוא סוכן של המודיעין המצרי וכהן שוחרר כשחוקריו שוכנעו שאינו קשור לרשת היהודית.

אחרי המעצר המשותף נפרדו דרכיהם. ב-1957 כהן עלה לישראל, ולאחר זמן מה גויס ליחידת הסוכנים של אמ"ן (שמאוחר יותר הפעלתה הועברה לידי המוסד). הוא נשלח לארגנטינה שם אימץ לעצמו את זהותו של אמין כאמל טאבת, איש עסקים ובן למשפחת מהגרים מסוריה. לאחר שביסס את זהותו, הוחדר כהן ל"ארץ היעד" - סוריה, ופעל שם בהצלחה מרבית במשך ארבע שנים, עד למעצרו.

אל-גמאל אימץ לעצמו, בשליחות המודיעין המצרי, זהות של יהודי בשם ז'אק ביטון, ובמסווה של עולה חדש הפליג דרך צרפת לישראל. על פי הנחיות מפעיליו הוא הקים לעצמו סוכנות נסיעות ברחוב ברנר בתל אביב, וקשר קשרים עם הצמרת המדינית של ישראל. ב-1963, במהלך נסיעה עסקית לגרמניה, הכיר את וולטרוד שפלט, אז בת 22, גרושה ואם לילד קטן, ונשא אותה לאשה. לבני הזוג ביטון נולד בן, דניאל, שחגיגת בר המצווה שלו נחגגה, אחרי מלחמת ששת הימים - בכותל. בשנות ה-70 עזבו בני הזוג את ישראל, השתקעו בגרמניה, וב-1982 אל-גמאל-ז'אק ביטון, מת ממחלה קשה.

שפלט-ביטון מספרת בריאיון כי אל-גמאל לא סיפר לה שאינו יהודי אלא מוסלמי. לדבריה, רק שנים לאחר מותו, בעקבות סדרת טלוויזיה ששודרה במצרים ב-1988, שתיארה את אל-גמאל כגיבור לאומי, נודע לה לראשונה שבעלה היה מרגל. לדבריה, מאחר והסדרה לא הציגה את סיפורו המלא של בעלה, היא החליטה להביא לידיעת הציבור את גרסתו, שנסמכת על זכרונות שרשם בחשאי, שהופקדו בידי עורך דינו.

על פי אותה גרסה, באחת מנסיעותיו עצר אל-גמאל בדוכן עיתונים בתחנת הרכבת של פרנקפורט. באותו דוכן עיתונים צדה את עינו תמונה בעיתון בערבית שבה נראה אמין כאמל טאבת בחברת קצינים סוריים בסיור בביצורים ברמת הגולן, לאורך הגבול עם ישראל. אל-גמאל מיהר לדווח למפעיליו במצרים כי אותו כמאל טאבת אינו אלא אלי כהן, היהודי מאלכסנדריה שנעצר אתו בחשד לקשר עם רשת החבלה היהודית. המודיעין המצרי העביר את המידע - שחשף את זהותו האמיתית של כהן - לעמיתיו הסורים, שעצרו את המרגל הישראלי.

גרסה זו, שקשה כמובן לאמתה, עומדת בסתירה לעובדה מרכזית אחת בסיפור - על פי פרסומים שונים, שירות הביטחון הכללי הצליח לעלות על עקבותיו של אל-גמאל-ז'אק ביטון, זמן קצר לאחר שהגיע לישראל, וחשף את זהותו האמיתית כמרגל מצרי שהושתל בישראל. חוקרי השב"כ הציעו לאל-גמאל-ביטון הצעה: במקום מאסר ממושך הוא ישתף עמם פעולה. ביטון הסכים להיות סוכן כפול וניתן לו הכינוי "יתד". לפי אותם פרסומים, המודיעין הישראלי הזין באמצעותו את המודיעין המצרי - במשך עשור לפחות - במידע כוזב, שסייע להצלחת צה"ל במלחת ששת הימים.

אם אכן אל-גמאל-ביטון היה סוכן כפול, ואחד מהמוצלחים, כפי שמתגאים בקהילת המודיעין בישראל, הרי קשה להאמין שהוא זה שחשף את אלי כהן. ואולם, ידוע כי הפעלת סוכן כפול היא מהמשימות המורכבות ביותר בעבודת המודיעין. יש בה סיכון משום שאולי בכל זאת נותרה בסוכן הכפול נאמנות למפעיליו המקוריים, והוא משטה באלה שכביכול הכפילו אותו.

מהמוסד נמסר בתגובה כי הוא אינו מוסר מידע על פעילויותיו



אלי כהן

הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת