בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ראשי רשויות יהודים וערבים מבקשים אזור תעשייה משותף

תגובות

"יש לאנשים האלה אומץ שראוי להערכה רבה", כך אומר שולי דיכטר, מנכ"ל שותף של עמותת "סיכוי", על פעילותם של ארבעה ראשי רשויות יהודים וערבים מאזור ואדי ערה, שמתכננים אזור תעשייה משותף. הארבעה, האשם מחאג'נה ראש עיריית אום אל-פחם, אילן שדה ראש המועצה האזורית מנשה, זוהרי יחיא ראש מועצת כפר קרע ויעקב אמור ראש מועצת קציר-חריש, חתמו השבוע על מסמך שכותרתו - "מתווה רעיוני להקמת אזור תעשייה ותעסוקה מרחבי משותף באזור ואדי ערה".

"ללא ספק מדובר בארבעה אנשים ששוחים נגד הזרם מול הקהילות שלהם, מול הממשלה ומול זרם של שישים שנה", סבור דיכטר. "הם ראויים להערכה ומעל הכל לעזרה". ברקע פרויקט אזור התעשייה המשותף ניצבים נתק ארוך שנים בין יהודים וערבים באזור, מצוקה כלכלית בהן מצויות הרשויות בוואדי ערה, מחסור חריף באזורי תעשייה ותעסוקה, והתדמית "המפלצתית" של האזור, כפי שהגדיר זאת נאיף אבו-שרקיה, מנהל הפרוייקט מטעם "סיכוי", מתכנן ערים ויועץ ארגוני במקצועו. אבו-שרקיה סבור כי "קרבתה של אום אל-פחם לשטחים חיזקה את העליהום על העיר. התקשורת ליבתה את האש והמצב היום הוא שיהודי רק חושב איך לחצות את ואדי ערה במהירות הגבוהה ביותר. במצב כזה אנשים לא מסוגלים להבין איזה פוטנציאל לא מנוצל גלום באזור הזה, כמה הוא אטרקטיווי".

המצוקה בה נתונים אנשי עסקים ויזמים באום אל-פחם וביישובי הסביבה בלט מאוד בשבוע שעבר, בעת סיור שערך שר התמ"ת אהוד אולמרט בעיר. אנשי עסקים שהגיעו למפגש עם השר התחננו שתשתנה התדמית הקשה שדבקה בה וזאת עוד לפני בקשתם להקמת אזור תעשייה שיסייע בהוצאת בתי המלאכה מחצרות הבתים. "כל שיפור בתשתית פיזית, חברתית וכלכלית הוא שיפור מעמדו של האדם", אומר ראש העיר, השייח האשם מחאג'נה, "ברור שלדבר הזה יהיו השלכות, כמו שלמצב ההפוך, לגריעה בזכויות, יש השלכות. לבן אדם שמעמדו משתפר יש אינטרס ליצור כאן מערכת יחסים משותפת".

דיכטר אומר שהרגע בו נולד רעיון אזור התעשייה היה תשובתו של מזכיר קיבוץ באזור לשאלת מבקרים מארה"ב על טיב הקשרים הכלכליים בין יהודים וערבים בואדי ערה. "האמת היא שמבחינה כלכלית אנחנו קשורים למרכז הארץ", השיב המזכיר. "זה גרם לי לשוק", אומר דיכטר, "התברר לי שהתפר הגס שנתפר פה עדיין לא נמס".

נקודת המוצא של הרעיון היתה סוגיית אזורי תעשייה ביישובים הערביים והפערים שנוצרים בעקבות היעדר הכנסות ארנונה ממסחר. הנחת היסוד היתה שיש אפליה בין רשויות, וכי החלשת החלשים פוגעת גם בחזקים לכן השיתוף על בסיס קהילתי הוא אינטרס הדדי.

לדברי אבו-שרקיה, עכשיו נפתח חלון הזדמנויות שאסור להחמיץ. יש שילוב תהליכים שמאפשרים זאת: מנהיגות מקומית שמעוניינת לקדם תהליך ופקידים במשרדי הממשלה שמוכנים לסייע. התפנית שחולל השייח האשם מחאג'נה ביחסים בין אום אל-פחם לסביבתה היהודית היא כנראה המוחשית ביותר.

עם סיום החלק הראשון, המתווה הרעיוני, צפוי להתחיל השלב השני, שלב השותפות, "שלב קשה שידרוש גישור וליווי מקצועי. זה ידרוש תמריצים ממשלתיים". אולמרט אמר בביקורו כי עבורו "אום אל-פחם היא אתגר מיוחד, על רקע הדוגמה שנותן השייח האשם לשיתוף פעולה, יש בסיס לשיפור". כעת מצפים בוואדי ערה שהממשלה תפרע את ההבטחה כדי שאזור התעשייה יהפוך ל"גולת הכותרת של השיתוף המוניציפלי", כפי שכתוב בהסכם ראשי הרשויות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו