בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אריק כרמון עוזר לחברי הכנסת לקבל החלטות

כנס קיסריה, מתברר, אינו גולת הכותרת של פעילות המכון הישראלי לדמוקרטיה שבהנהלת פרופ' אריק כרמון. מאחורי הקלעים, כרמון הוא אחד המשפיעים ביותר על עיצוב פעילותה של הכנסת, ומעמיד את תקציבי המחקר של המכון לרשותה. מטיוטת החוקה לישראל ועד להצעות לרפורמה בשוק ההון - הכל מבית היוצר של המכון הישראלי לדמוקרטיה

תגובות

חברי הנהלת המכון הישראלי לדמוקרטיה

"כולם אמרו לי שישראל זקוקה למכון שיעזור לחברי הכנסת להגיע להחלטות", אמר ב-2001 בראיון ל"הארץ" מייסד המכון לדמוקרטיה ברנרד מרכוס, שהוא גם המייסד והיו"ר של הום דיפו, רשת חנויות לכלי עבודה וציוד לגן בארה"ב.

מרכוס עומד בראש אגודת הידידים של המכון, המגייסת 90% מתקציבו באמצעות תרומות - מרביתן מחו"ל - מתורמים שמרביתם אינם מוכרים לחברי הכנסת, ומפת האינטרסים שלהם אינה ידועה. מרכוס הקים לפני כמה שנים את בניין המכון בשכונת טלביה בירושלים בהשקעה הנאמדת ב-5 מיליון דולר. תקציב המכון ל-2004 מסתכם ב-5.2 מיליון דולר (כ-23.5 מיליון שקל).

ואכן, המכון לדמוקרטיה בראשות הנשיא, פרופ' אריק כרמון, עוזר לחברי הכנסת לקבל החלטות. המכון מעורב באופן ישיר או עקיף בכמה ממהלכי החקיקה המרכזיים בתחומים הכלכליים והפוליטיים: צוות שוק ההון שמינה המכון בשיתוף יו"ר ועדת הכספים, ח"כ אברהם הירשזון (ליכוד), יציג ב"כנס קיסריה", שיתקיים בשבוע הבא, המלצות להנהגת רפורמה בשוק ההון ובמערכת הבנקאות, ובכך ינסה להוות משקל נגד לוועדת בכר, בראשות מנכ"ל האוצר יוסי בכר.

במקביל, נציגי המכון משתתפים בקביעות בחודשים האחרונים בדיוניה של ועדת חוקה חוק ומשפט על חקיקת "חוקה בהסכמה". המכון מוציא כ-3.55 מיליון שקל ב-2004, המהווים 15% מתקציב הוצאותיו הכולל, לנושא הנהגת "חוקה בהסכמה"; חלק גדול מהסכום מיועד להגברת לימודי הדמוקרטיה והאזרחות בבתי הספר, ועקרונות החוקה הן חלק מרכזי בלימודים אלה.

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ מיכאל איתן (ליכוד), מרוצה ממעורבות המכון בחקיקת "חוקה בהסכמה": "אני מאוד נהנה מהסיוע שמעניקים לוועדה שני רפרנטים של המכון בנושא החוקה. נציגיהם פעילים מאוד בדיונים, ותרומתם רבה. הם ערכו במשך שנים מחקרים בנושא זה, והם מעשירים את הוועדה. עבודתם מבורכת. אני לא מזהה פה איזשהו אינטרס מצידם, למעט תמיכתם ב'חוקה בהסכמה'. הם עוזרים מאוד לכנסת ולוועדת החוקה, כמו שאנו נעזרים גם בגופי מחקר אחרים".

פרופ' כרמון מרבה לשתף חברי כנסת בימי העיון המתקיימים במכון. לפני כחודשיים התקיים במכון "שולחן עגול" על מימון המפלגות בהשתתפות שבעה חברי כנסת. כמו כן כמה מהכנסים שמארגן המכון לדמוקרטיה משודרים ב"ערוץ הכנסת". בעבר מימן המכון עוזרי מחקר ליושבי ראש של ועדות בכנסת ואף פעל נמרצות לביטול חקיקת חוק הבחירה הישירה לראשות הממשלה.

מבין מכוני המחקר הפועלים בישראל, דומה שהמכון לדמוקרטיה ופרופ' כרמון הם המשפיעים ביותר על חברי הכנסת. ואולם בכנסת אומרים כי אף שפעילותם האינטנסיווית של פרופ' כרמון והמכון לגיטימית, דריסת הרגל של המכון בבית המחוקקים עשויה להיחשב לגדולה מדי. ביקורת זו גוברת לנוכח העובדה שהמכון ממומן ברובו על ידי תורמים מחו"ל, אשר מרביתם אף אינם מוכרים למחוקק הישראלי הנתון להשפעת המכון. בכנסת אף תוהים, אם מישהו מחברי הכנסת יודע מה הם האינטרסים של התורמים למכון?

ביקורת נוספת מושמעת על העובדה שחברי הנהלת המכון הם אנשי משק בכירים; לנציגי ארגונים חברתיים, דוגמת הקשת המזרחית, אין ייצוג בהנהלה. חברי ההנהלה הם אלי יונס מנכ"ל בנק המזרחי, משה גביש לשעבר מנכ"ל בנק מרכנתיל דיסקונט, אלי הורביץ יו"ר טבע, איש העסקים אהרון דברת, ד"ר יורם טורבוביץ לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים וכיום איש עסקים (פעילותו הבולטת האחרונה היתה כיועץ משפטי למנכ"ל בנק הפועלים דאז, אלי יונס, בעניין פיטורי 900 עובדי הבנק), יוסי קוצ'יק לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה וכיום יו"ר מנפאואר ישראל, פרופ' גבריאלה שלו, שירה הרצוג, פרופ' משה הלברטל וד"ר רמזי חלבי.

אחת השאלות העולות היא לשם מה זקוקה הכנסת למכון לדמוקרטיה, בשעה שהיא מפעילה מרכז מידע ומחקר משל עצמה המעסיק עשרות חוקרים. במכון לדמוקרטיה, אגב, משיבים על כך באומרם שתקציבי מכון המחקר של הכנסת מועטים, ולכן המכון מעמיד את משאביו הגדולים כדי לתמוך עוד בעבודת הכנסת.

ח"כ איתן כבל (עבודה) מציין במכתב ליו"ר הכנסת: "אם הכנסת רוצה לבצע התקשרות כלשהי עם מכון מחקר, עליה לפרסם מכרז ולהציע למגוון גופים להתמודד בו". ח"כ כבל ביקש לקבוע כללים בכל הנוגע להצעות בדבר מתן שירותים מכל סוג שהוא לכנסת.

נשיא המכון לדמוקרטיה, פרופ' כרמון, דוחה את הביקורת בעניין השפעתו הגוברת על כנסת: "אנו עושים עבודות שהכנסת לא היתה עושה בעצמה. אנו עוסקים בנושאים שמצויים על סדר היום הפוליטי. כשחבר כנסת רוצה להרחיב בנושא מסוים, אנו עוזרים לו בכך.

"המכון אינו מעורב בפעילות הכנסת ואינו פועל כשדולה, אלא מסייע לבית המחוקקים כגורם מחקרי. תפקידנו להניע את השיח והדיון הציבורי. אנו עושים זאת בשיא הזהירות, והדגש הוא על הצד המקצועי. אנו נזהרים שלא להגיע לעניין המפלגתי".

פרופ' כרמון אף דוחה את הטענה על אי שיתופם של נציגים חברתיים בהנהלת המכון, באומרו: "הנושאים החברתיים שזורים בעבודת המכון, וב'כנס קיסריה' הקרוב יידונו כנושאים מרכזיים 'המתח שבין צמיחה ועוני', יחסי עבודה, שלטון מקומי ועוד. העובדה ש'כנס קיסריה' במקורו זימן אנשי משק, יצרה סטיגמה. אנשים מכל השכבות מיוצגים בכנס, ובהם גם מההסתדרות".

יו"ר הכנסת ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד), אומר: "הכנסת משתפת פעולה עם כל מי שמשתלב בעבודתה. המכון לדמוקרטיה פועל בנושאים משיקים ומקבילים לעבודת הכנסת. הכנסת נזקקת להעשרה מהאוניברסיטה וממוסדות אקדמיים שונים. אנו מקיימים דיאלוג עם בית המשפט העליון ומשתפים פעולה עם מוסדות שונים, כמו המרכז הבינתחומי בהרצליה. אין פה עניין של השפעת בעלי ההון על השלטון, אלא בבחינת 'קנאת סופרים מרבה חוכמה'".

המדינה תממן רכישת מבנה הכנסת הישן, המכון לדמוקרטיה ישתמש בו

המכון לדמוקרטיה מעוניין להפעיל במבנה הכנסת הישן מרכז חינוך ללימוד ערכי הדמוקרטיה. הכנסת מבקשת לרכוש את מבנה הכנסת הישן ("בית פרומין") בירושלים, אשר בו שכנה מאז קום המדינה ועד לתחילת שנות ה-60, עת עברה למשכן הנוכחי. המבנה ששימש מאז את משרד התיירות, נמכר לפני יותר משנה ליזם פרטי.

אם העסקה תצא לפועל, תפעיל הכנסת במקום מרכז חינוך ללימוד ערכי הדמוקרטיה. המרכז יופעל על ידי גוף אחד או יותר העוסקים בחינוך לדמוקרטיה. המכון לדמוקרטיה הוא אחד הגופים שאליהם פנתה הכנסת בבקשה שיגישו הצעות בעניין.

בפגישה שהתקיימה שלשום בין יו"ר ועדת הפנים, ח"כ יורי שטרן (האיחוד הלאומי), המטפל בעניין מטעם הכנסת, לבין ראשי המכון הועלה העניין; המכון עשוי להציע הפעלת תוכנית לחינוך לדמוקרטיה וקשר עם התפוצות. שטרן אמר אתמול כי הדבר יתבצע, אם היזם שרכש את המבנה ממינהל הדיור הממשלתי, יסכים למכור אותו.

חברו להירשזון ולאלי יונס

"זכותו של יו"ר ועדת הכספים, ח"כ אברהם הירשזון (ליכוד), למנות לעצמו יועצים, אך אין הם מחייבים את ועדת הכספים" - כך אומר חבר ועדת הכספים ח"כ אהוד רצאבי (שינוי) בהתייחסו לצוות שוק ההון הפועל לגיבוש המלצות לרפורמה בשוק ההון ובמערכת הבנקאות באמצעות המכון לדמוקרטיה

ח"כ אחר, אשר ביקש להישאר בעילום שם, אומר: "אם ועדת הכספים רוצה להעשיר את חבריה במידע על הרפורמות הדרושות בשוק ההון, מן הראוי שתזמן את כל המומחים לשניים-שלושה ימי דיונים בכנסת. אין היא זקוקה לפלטפורמה של מכון חיצוני שאינו חף מאינטרסים. ועדת הכספים אינה זקוקה להילה של 'כנס קיסריה' שמארגן המכון לדמוקרטיה, ואשר בו יוצגו המלצות צוות שוק ההון".

הביקורת שמותחים חברי הכנסת על עבודתו של צוות שוק ההון מתמקדת גם בהרכב חברי הצוות, הכולל, בין היתר, בנקאים ונציגה של בנק ישראל.

הצוות הוקם על ידי אלי יונס, שעמד בראש הצוות לפני כשמונה חודשים והתפטר עם מינויו למנכ"ל בנק המזרחי. חברים נוספים בצוות הם דוד גרנות, מנכ"ל הבנק הבינלאומי, וד"ר חדוה בר מבנק ישראל.

בכנסת שואלים כיצד ייתכן מצב שוועדת הכספים, או העומד בראשה, קשורים באישים ממערכת הבנקאות ומבנק ישראל, בשעה שנציגיהם מופיעים דרך קבע בוועדה ומנסים להשפיע על חברי הכנסת בחקיקת חוקים אחרים.

ח"כ הירשזון אומר כי אינו רואה פסול בכך שנציגי בנקים ובנק ישראל חברים בצוות שוק ההון. לדבריו, מדובר בצוות מייעץ ליו"ר ועדת הכספים, והמלצותיו יובאו לדיון בוועדה. "רק המלצות שמתקבלות על דעת ועדת הכספים", אומר ח"כ הירשזון, "מחייבות אותה".

נשיא המכון לדמוקרטיה, פרופ' אריק כרמון, אומר: "הקמת הצוות היא חלק מהתפישה של המכון. אנו מזמינים אנשים המייצגים אינטרסים שונים במגזר העסקי כדי ללבן מנקודות מבט שונות אילו המלצות אפשר לגבש לטובת הכלכלה והמשק. במקרים שבהם אין אנו מצליחים להגיע למכנה משותף, אנו מפרסמים שתי דעות".



אריק כרמון: "אנו עושים עבודות שהכנסת לא היתה עושה בעצמה"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו