טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השופט ברק מגן על אשתו

תגובות

לכבוד נשיא ביהמ"ש העליון, פרופ' אהרן ברק, היו דברים קשים לומר על משרד האוצר. ברק הופיע בפני ועדת זמיר לבחינת מעמדם של בתי הדין בישראל, ופרש בפניה את עמדת ביהמ"ש העליון בעניין. ועדת זמיר הוקמה על רקע דרישת האוצר לבטל את בתי הדין לעבודה ולשלבם כמדור בתוך בתי המשפט השלום. זאת, בטענה כי בתי הדין לעבודה הם בזבזניים, איטיים ואינם נחוצים כמערכת נפרדת.

ברק תקף עמדה זו של האוצר במלים חריפות. לדבריו, האמירות של האוצר, "לפיהן, בתי הדין לעבודה עוסקים בפישור ולא בשיפוט, הן פופוליסטיות וריקות מתוכן". הוא הזהיר כי שילוב בתי הדין לעבודה בתוך בתי משפט השלום יביא לפגיעה קשה בפיתוח דיני העבודה, והוא גם שלל את הטענות התקציביות שהיו לאוצר נגד בתי הדין. לדבריו, אף שהמודל של בתי הדין לעבודה אינו הרציונלי ביותר, הרי שהוא עובד בצורה טובה, וכי "הקשיים של מערכת בתי הדין נובעים בעיקר מריבוי תביעות והיעדר כוח אדם".

אכן, דברים כדורבנות - אלא שיש בעיה אחת קלה איתם. אשתו של הנשיא ברק, השופטת אלישבע ברק, היא המשנה לנשיא בית הדין הארצי לעבודה. השופטת ברק, כמו גם נשיא בית הדין הארצי לעבודה, סטיב אדלר, סובלת ממוניטין ירודים בכל הקשור ליעילות העבודה שלה. ברק ידועה כשופטת אטית, שמאחרת לעתים קרובות בפרסום פסקי הדין שלה. ציוניה במשוב השופטים היו בהתאם; בסעיף "ניהול הדיון ביעילות", קיבלה ברק ציון של 2.3 מתוך 5 - הציון השני הנמוך ביותר בסעיף זה מבין כל עשרות השופטים של בית הדין לעבודה. גם ציון היעילות של אדלר נמוך מאד - 2.4, והוא מדורג שלישי בחוסר יעילותו מיד אחרי ברק.

חוסר היעילות של ברק ואדלר אינו מוכיח בהכרח את טענות האוצר בנוגע לחוסר היעילות של בתי הדין לעבודה. בבתי הדין לעבודה משרתים הרי עשרות שופטים. למעשה, אפילו חוסר היעילות הממוצע של שופטי בתי הדין לעבודה כולם - ציון ממוצע של 3.3 לעומת 3.5 אצל שאר שופטי ישראל - אינו בהכרח מוכיח את טענות האוצר. עם זאת, הוא בוודאי מטיל צל כבד על הטענה של הנשיא ברק לפיה, בית הדין לעבודה מתפקד היטב, וכי כל בעיותיו נובעות ממחסור בכוח אדם. באמירה זו ברק ניקה למעשה את בית הדין מאחריות לתפקוד לא יעיל שלו - ולמעשה, פסק כי אשתו והבוס שלה הם שופטים מצוינים שאינם לוקים בחוסר יעילות.

ספק אם תפקידו של נשיא ביהמ"ש העליון להשתמש בסמכותו כדי לנקות ציבורית את אשתו מאחריות. אם הוא עושה כן, הרי שהוא מחשיד את עצמו בניגודי עניינים - ונשיא ביהמ"ש העליון אינו יכול להרשות לעצמו לשגות בניגודי עניינים. הדוגמה שהוא משדר בכך למערכת המשפט הישראלית, שאמורה להיות סרגל המידות של המדינה כולה, היא בעייתית.וריבוי המקרים של בכירים בעולם המשפט שאמורים להטיל פיקוח אפקטיווי על בני משפחותיהם - כמו היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, שאשתו היא משפטנית בכירה במשטרה או היועץ הקודם רובינשטיין, שאשתו היא בכירה בפרקליטות - מעלים חשש כי זרעי הבעיה כבר נבטו.

תגובת דובר בתי המשפט: הנשיא ברק הדגיש כי אין בעיה של ניגודי עניינים, שכן גם אם יהיו שינויים (בבית הדין. מ.א.) הם יחולו אחרי שהנשיא ברק והשופטת ברק יפרשו מתפקידם - ולכן, כל שינוי לא יהיה רלוונטי ולא תהיה לו השפעה על השופטת ברק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות