בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ממש כמו אורי אור

ערד ודימונה כמרקחה, בעקבות "אוי לא, ממש כמו דימונה" (מוסף "הארץ" 30.7)

תגובות

ביום שלישי השבוע, בשובו מביקור בחו"ל, מצא ראש העיר ערד, הד"ר מוטי בריל, על שולחנו תביעה להדחתו. במכתב מפורט בן תשעה עמודים קרא עורך הדין משה טובולסקי מתל אביב לחברי מועצת העיר ערד להדיח את בריל בעקבות מה שהגדיר "הסתה לגזענות".

בפנייתו לראש העיר ולחברי מועצת העיר, כתב טובולסקי שדבריו של ראש העיר נגד העולים מחבר העמים תושבי עירו ונגד תושבי דימונה, כפי שהובאו בכתבה "אוי לא, ממש כמו דימונה" (מוסף "הארץ" 30.7), מהווים עבירה על חוק הגזענות שחוקקה הכנסת ב-1986. "במקרה שלנו", כתב טובולסקי, "מדובר בראיון עם ראש עיר מכהן שמתאר תהליכים אורבניים שאירעו בעירו ובערים סמוכות במשך תקופה של עשרות שנים, כאשר מהותם של התיאורים האלה, רובם ככולם, היא גזענית טהורה והם מכוונים בין היתר ליוצאי חבר העמים בעיר... אין מנוס מהמסקנה כי לא ניתן לראות בדברים משום הבעת דעה אינטלקטואלית מנותקת מהמציאות, אלא הסתה בוטה לגזענות".

עוד הוסיף טובולסקי כי בלי קשר לשאלה אם ייפתח הליך פלילי נגד בריל, מן הדין ומן הראוי שהוא יסיים, ללא דיחוי, את תפקידו. "התפטרותו של הד"ר בריל תהווה מסר ברור הן לציבור המוסת והן לציבור קורבן ההסתה... אם התוצאה הנ"ל לא תושג, מתבקשים חברי מועצת העיר ערד להעביר את ראש העיר מכהונתו מחמת התנהגות שאינה הולמת את מעמדו של ראש רשות". מעיריית ערד נמסר בתגובה כי ראשי היישוב, ובהם ראש העיר, "עוסקים יום ולילה בניסיון להרגיע את הרוחות".

וזו לא משימה קלה. מרגע פרסום הכתבה סערו הרוחות בדימונה ובערד. תושבי דימונה נעלבו מדברי ראש העיר ערד עליהם. במיוחד זעמו על הנימה המתנשאת שהביאה אותו לתאר את שני היישובים כנבדלים זה מזה בגלל מנטליות שונה. דבריו הבוטים החזירו אותם 50 שנים לאחור, לתקופה שכה רצו לשכוח. "בטח שיש הבדל בינינו ובינם", אמר בריל בראיון, "אותם שפכו ממשאיות על חולות דימונה ואותנו בחרו בקפידה... אצלנו בערד היו ועדות מיון ולא כל אחד היה יכול להתקבל".

גם תושבי ערד נעלבו, ותיקים ועולים כאחד. הוותיקים נעלבו על שתיאר אותם כאליטה של מייסדים שמאסו בחיים ביישוב בגלל בואם של העולים מחבר העמים. העולים נפגעו עד עמקי נשמתם על שהאשים אותם כמי שאחראים לעוניה ודלותה של ערד. לדברי בריל, מרגע שנחתו העולים בעיר, החלו הוותיקים לעזוב. "לפני העלייה הגדולה היינו כמו קיבוץ גדול שחי בהרמוניה ובאיכות חיים נדירה", אמר, "היינו אוכלוסייה הומוגנית שבה חבר מביא חבר, אבל עכשיו נוצרו שתי ערים. עיר שמדברת עברית ועיר שמדברת רוסית... מה שהכי חמור זה שתהליך ההגירה של הרוסים הביא לתהליך עזיבה של הוותיקים. מי שיכול עזב. הרגשנו שגנבו לנו את העיר. היתה לנו תחושה שערד כבר לא העיר שלנו".

יותר מ-20 שנות שתיקה בעבודתו בכור הגרעיני בדימונה לא הכינו את הד"ר מוטי בריל לסערת הרוחות שדבריו עוררו בשני היישובים. אתרי הצ'אט של דימונה נגדשו במאות תגובות של תושבים נסערים שדרשו למצות את הדין עם ראש העיר ערד. בצד התגובות המתונות היו לא מעט תגובות מוקצנות; בין היתר היו שהטיחו בו עלבונות והאשימו אותו בגזענות, והיו אף שדברי הרהב שלו על הסלקציה החזירו אותם לשנות ה-30 של המאה ה-20, כשיהודי אירופה היו קורבנותיה הראשיים של הסלקציה.

תושבי דימונה דרשו מראש העיר שלהם, מאיר כהן, לנתק את קשריו עם עמיתו מערד. היו שלא הסתפקו בכך ואף התארגנו להשבית את שיתוף הפעולה בין שני היישובים, במאבקם לקבל שטחים והון מהמועצה האזורית תמר. כהן, שבאקט של אבירות התייחס לדברים של בריל בנימה פייסנית, הפגין סלחנות גם באוזני תושבים נזעמים. הוא הסביר להם שלא חשוב מה אומרים, שרק המעשים חשובים. הוא העלה על נס את המאבק המשותף בין שתי הערים והציע לפונים להביט קדימה.

היו שלא אהבו את נימתו הסלחנית וראו בה סימן של כניעות "מרוקאית" עתיקת יומין. "מאיר כהן התאשכנז ורוצה למצוא חן בעיני האשכנזים בדיוק כמו גיסו, השר מאיר שטרית", אמר אחד המוחים. אחרים השמיעו דברים בוטים בתחנות הרדיו המקומיות שהוצפו בפניות מאזינים. רדיו דימונה הקדיש כמה תוכניות לדבריו של בריל, וכך גם רדיו ערד.

בימים הראשונים בריל דבק בשלו. הוא האשים את העיתונאי כמי שבא לחרחר ריב ומדון. לאחר מכן טען שדבריו עוותו. לאחר מכן התרכך וטען שדבריו הוצאו מהקשרם. לבסוף, כשהסבריו לא הרגיעו את הרוחות, פירסם הודעת התנצלות בפני תושבי עירו ותושבי דימונה. ההתנצלות לא באה בקלות, אבל היתה חיונית עקב התארגנות פוליטית בשני היישובים נגד בריל. בדימונה ובערד הגישו חברי מועצה הצעות לסדר היום לדיון דחוף בדבריו של בריל.

העולים מחבר העמים דרשו התנצלות מיידית, אחרת, איימו, יפעלו כדי להסיק מסקנות נגדו. "תושבי דימונה וערד", התנצל בריל בתקשורת בשני היישובים, "צר לי אם הכתבה פגעה בכם, לא זו היתה כוונתי. שיתוף הפעולה בין תושבי ערד ודימונה ובין ראשי הערים הוא שיתוף פעולה חדש שנועד לשפר את החיים במרחב הנגב המזרחי. יותר מדי גופים בעלי אינטרסים פועלים כדי לפרק את החיבור הזה שמפריע להם... אסור לתת לאף אחד לקלקל לנו את העתיד המשותף. גם לא עיתונאים הכותבים ככל העולה על רוחם..."

תושבי ערד התגלו כיותר חכמים מראש העיר שלהם. גד נגבי הסביר שמייסדיה וותיקיה של ערד עוזבים אותה לא בגלל העולים אלא בעקבות ילדיהם, שלא נשארים עקב חוסר תעסוקה מתאימה. "הידרדרותה של ערד התחילה כבר ב-1988, עם סיום תפקידו של בייגה שוחט כראש עיר. העולים מחבר העמים, שבריל אינו מחבב, מנעו הידרדרות חמורה יותר".

תמרה רבינוביץ' לימדה את בריל שיעור באזרחות: "גרתי בערד 20 שנה והייתי גאה ברבגוניות שלה ושל האזור", כתבה בפורום של אתר שיחות בדימונה, "אתה בתור ראש עיר היית צריך לדעת להשתמש בייחודיות הזאת כדי ליצור חברה תורמת. ההתייחסות שלך מקוממת ומעליבה, וקשה לצפות מהתושבים לשתף פעולה".

בתחילת השבוע שהה בריל בצ'כיה. אחד מעוזריו סיפר שעיתויה של הנסיעה נפל כמו משמים. "מוטי הבין שהוא צריך להוריד את הראש עד שיחלוף זעם", הסביר, "עכשיו הוא כבר יודע שנפל קשה בגלל חוסר הניסיון הציבורי שלו ובגלל שלא למד איך לדבר עם עיתונאים. הוא שילם את המחיר של הדוגריות שלו".

פה גדול יש לבריל, גם כשלא מדובר בעולים רוסים או עולים צפון אפריקאים. "סתום את הג'ורה שלך!" הטיח לפני שבועיים בחבר מועצה שהתנגד לדבריו. חברי המועצה ההמומים לא ידעו את נפשם.

פרשת העולים ממאנת לרדת מסדר היום בשני היישובים. העיתונים המקומיים ממשיכים לנבור בה דרך פוליטיקאים מחבר העמים. ארבעה עולים יושבים במועצת העיר ערד, שמונה 17 חברים. באמצע השבוע התקיימה ישיבה דחופה של המועצה על פי בקשתם. הם עמדו לדרוש מראש העיר התנצלות נפרדת לעולים. "בלי זה, זה לא ייגמר", אמר אחד מהם.

בריל למד בדרך הקשה שיעור בסיסי במנגנוני ההפעלה של החברה הישראלית. התגובות הנסערות שהוטחו בו מכל עבר מלמדות שהישראלים, על אף שונותם, מקדשים אחדות, פתיחות ושוויון. הם אינם משלימים עם התנשאות, פלגנות ותחושת עליונות. לפחות לא כשמדובר ביהודים. *



ראש העיר ערד מוטי בריל. קריאה להדחתו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו