בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

על 35 שנות אינטרנט @

תגובות

לידה שנויה במחלוקת

אף אחד לא יודע לומר בדיוק מתי "נולדה" רשת האינטרנט. האתוס המקוון טוען שהתאריך הקובע הוא 2 בספטמבר 1969 - כלומר מחר לפני 35 שנה. בתאריך הזה חיברו שני סטודנטים שהיו חברים עוד מתקופת התיכון, וינטון סרף וסטפן קרוקר, שני מחשבים לכדי רשת אחת. אין לזלזל בחיבור הזה.

ויליאם מיצ'ל מתאר בספרו of Bits" "City ("עיר של ביטים") כיצד לפני עידן הרשתות דמו המחשבים להרים גדולים, שמדי פעם הצליח תקליטון להעביר מידע ביניהם. הקונספט של הרשת הכניס שינוי מסחרר בעולם המחשבים, המזכיר את השינוי שהכניסו מסילות הרכבת במערב הפרוע. מרגע שהמסילות נכנסו לתמונה, המערב הפסיק להיות פרוע ומבודד; כך גם עולם המחשבים.

משעשע להיזכר ששני המחשבים הראשונים שחוברו לרשת היו למעשה מיקרו-מחשבים בעלי 12 קילו-ביית זיכרון (לעומת 256 מגה-ביית זיכרון במחשבים של היום). רוחב הפס שחיבר ביניהם עמד על 50 קילוביט לשנייה (לעומת 56 אלף קילוביט לשנייה בחיבור רגיל או 1.5 מגהביט בחיבור רחב פס הנהוג כיום). באחד הניסיונות הראשונים להיכנס אל הרשת הקטנטנה, כחודש וחצי לאחר שהמחשבים חוברו, הוקלדה המלה "Login". בעת הקלדת האות G, הרשת קרסה. בהמשך, היו כמובן ימים מוצלחים יותר.

ועדיין נשאלת השאלה: האם החיבור שביצעו סרף וקרוקר מסמן את "לידתה" של האינטרנט? לא ברור. יש הטוענים שהאינטרנט החלה 11 שנים קודם לכן, כאשר חוקרים ממעבדות Bell המציאו את המודם. אחרים טוענים שהאינטרנט נולדה ב-1961, עם פרסום מאמרו של ליאונרד קלינרוק שעסק בניתוב חבילות מידע, הבסיס הטכנולוגי שמאפשר את העברת המידע באינטרנט. כל אחד והתאריך שלו.

התבגרות מואצת

עד לא כל כך מזמן האינטרנט היתה מבוססת על טקסט בלבד, אטית להחריד מסורבלת, ואם להודות על האמת, גם די משעממת. ב-1980 פיתח טים ברנרס-לי, פיסיקאי ממכון CERN השווייצי, מערכת שאיפשרה לקשר בין תכנים שונים המאוחסנים על מחשבים שונים (לינק). זו היתה לידתה של ה-Web (להבדיל מה-Internet, שהיא הרשת כולה). היא נולדה שנית לאחר שב-1990 הציג ברנרס-לי את תוכנת הדפדפן הראשונה, וכך התאפשר לנוע בין האתרים כאילו היו חנויות בקניון ענק.

מכון CERN התחנן בפני ברנרס-לי שירשום פטנט על ההמצאות שלו. הוא סירב, והוא לא היה היחיד. למעשה, כל התשתית הטכנולוגית המאפשרת את קיומה של הרשת מבוססת על המצאות של אנשים, שמסיבות שונות לא רשמו פטנטים על המצאותיהם. פרוטוקול האינטרנט (TCP/IP), מערכת הדואר האלקטרוני, הקישור (Link), שפת ה-HTML לבניית אתרים ועוד, כולם הומצאו על ידי אנשים שסברו שייטב לאנושות אם המצאתם תהיה פתוחה לכל. כאשר שואלים אותם היום אם בדיעבד הם מצטערים שלא רשמו פטנט על החידושים שלהם, הם משיבים בשלילה נחרצת, נחרדים מהאפשרות שגוף כלשהו היה מחזיק כיום בבעלות על הפיתוחים שלהם.

לאחר שהדפדפן הופיע, העניינים התחילו לנוע במהירות. ב-1992 נטבע המונח "לגלוש באינטרנט" על ידי ז'אן ארמור פולי, מחברת סדרת Net-mom, מדריך לאתרים מומלצים לילדים. אתר האינטרנט של הבית הלבן עלה לרשת ב-1993, חברת "נטסקייפ" נוסדה ב-1994 ובאותה שנה היא הציגה את הדפדפן המסחרי הראשון. פתאום כולם הבינו שמשהו גדול מתפתח לנגד עיניהם. אפילו ביל גייטס התעורר והורה לאנשיו לפתח דפדפן ולשלבו במערכת ההפעלה שלו, החלטה שעלתה ל"מיקרוסופט" במשפט הגבלים עסקיים ארוך ויקר.

דופקים את השיטה

אם בזמן האחרון אתם מרגישים שהרשת הפכה למקום צפוף, יש לכך סיבה. בדצמבר 1995 גלשו בה 16 מיליון גולשים. נכון ליולי 2004, נהנים מהאינטרנט כמעט 800 מיליון בני אדם.

ישראל, שבה החלו לפעול ספקיות האינטרנט הגדולות באמצע שנות ה-90, נהפכה לאחת מצרכניות האינטרנט הגדולות בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה. אחד הגורמים שהאיצו את נהירת המשתמשים החדשים לרשת הוא האינטרנט המהיר. על פי מנתוני משרד התקשורת, בשנת 2000, אז נערכו ניסויים באינטרנט מהיר, היו בישראל כ-2,000 גולשי פס רחב. ב-2001 היו כבר 38 אלף גולשי פס רחב. ב-2002 "בזק" וחברות הכבלים החלו להוריד את מחירי הגישה המהירה לרשת. התוצאה: ביולי השנה יש בישראל 860 אלף גולשי אינטרנט המחוברים בפס רחב.

שלא יהיה ספק: הגולשים הישראלים לא מתחברים לאינטרנט רחב פס מכיוון שהם רוצים לקרוא את כתבי ניטשה במהירות האור. הם מעוניינים להשתמש בשירותי החלפת הקבצים, המאפשרים הורדה מהירה של קובצי מוסיקה וקובצי וידיאו, המכילים שירים וסרטים. ספקיות האינטרנט לא מסתירות את העובדה שרוב תעבורת המידע בקווי התקשורת שלהן קשורה לתוכנות החלפת הקבצים דוגמת "קאזה" ודומותיה. כנראה שבמקום שבו ניתן לדפוק את השיטה ולא להיענש, תמצאו לפחות 860 אלף ישראלים.

עתיד ורוד-שחור

כמה אתרים יש ברשת? עד כמה היא גדולה? קשה לדעת. נכון לדצמבר 2003, מנוע החיפוש "גוגל" ידע לספר על קיומם של 4,285,199,774 דפים באינטרנט, ואפילו מנהלי גוגל לא טוענים שהמנוע החכם שלהם סורק את כל הרשת. על-פי ההערכות, ישנם לא פחות מ-43 מיליון אתרי אינטרנט ומספרם ממשיך לעלות.

כנראה שזו הסיבה לכך שרבים מנסים להפוך את האינטרנט המעט מבולגנת לידידותית יותר. אחד הפרויקטים המעניינים בהקשר הזה הוא "הרשת הסמנטית", טכנולוגיה שתאפשר לדפי האינטרנט להתאים את עצמם אלינו ואל הצרכים שלנו. הרשת הסמנטית תהפוך את מיליוני האתרים, שכיום פועלים בנפרד, לבסיס מידע ענק המסוגל, כמו אוראקל ענק, לתת תשובה לכל שאלה, פתרון לכל בעיה, מענה לכל מצוקה.

אך לא צריך להתבלבל ולחשוב שרק עתיד ורוד מחכה מעבר לפינה. דואר הזבל ממשיך להציף את התיבות והוא אף מתגבר, הווירוסים והתולעים פוגעים באתרים ולעתים הופכים אותם לבלתי זמינים למשך שעות ארוכות. גם השאלה הקיומית "מי מנהל את האינטרנט?" עדיין לא קיבלה מענה. ממשלת ארה"ב, שהעבירה באוקטובר 1998 את השליטה בתשתיות הרשת לגוף עצמאי המכונה ICANN, עדיין מפקחת על פעילותו ושומרת לעצמה את הזכות להטיל וטו על החלטותיו. לא חסרות מדינות שסולדות מהמצב הקיים ומנסות להוציא את פריווילגיה הזאת מידיה של ארה"ב באמצעות סדרת דיונים ארוכה ומתישה שמתנהלת במוסדות האו"ם. יש לקוות שממשלות ופוליטיקאים לא ינהלו את האינטרנט, שכן אז יום ההולדת ה-70 של הרשת יהיה עצוב במיוחד.





תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו