ארט גרפונקל בבלומפילד: אחרון הדינוזאורים לא איכזב

בלי סיימון וכשהוא מלווה בגיטריסט ופסנתרן בלבד, גרפונקל סיפק הופעה מלאת ביטחון. היה נראה שהקהל הכיר תודה פעמיים: פעם אחת על השירים ופעם שניה על ששרד כדי לספר. ולשיר

יש שני סוגים של אגדות חיות: אלה ששומרות על פאסון ומידת אניגמטיות לאורך שנים, מול אלו שמתקלפות באטיות מקירות היכלי התהילה. ארט גרפונקל משתייך במובהק לקבוצה השניה, אך אם לשפוט על פי ההופעה שלו אתמול (רביעי) באיצטדיון בלומפילד ביפו, נראה שדי נוח לו עם זה. אחרת קשה להסביר את הביטחון האדיר שהפגין מול קהל של כעשרת אלפים איש, כשהוא מלווה בגיטריסט ופסנתרן בלבד. גרפונקל הוא זמר נפלא. קולו - שאבד לו לפני כארבע שנים - חזר, אך סימני הצרידות והגיל עשו בו שמות. כשהוא עולה לבמה ופותח עם מזמור יהודי, עוד לא...

רוצים להמשיך לקרוא?
הירשמו חינם לאתר באמצעות הטופס או לחצו כאן לרכישת מנוי ב-4.90 ₪ בלבד לחודש הראשון. כבר יש לכם מנוי? לחצו כאן כדי להתחבר לאתר
הירשמו חינם כדי לקרוא 10 כתבות בחודש:
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
בחר סיסמה
הקלד סיסמה מחדש
טלפון נייד        
נא אשר את תנאי השימוש
נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ?  התחברו   |   שחזרו סיסמה