הצריף של היידי: טיול בפסגות של שווייץ

בין הגן הבוטני בשאמפה לסכר במובואזן, בין אפרים ירוקים לקרחונים והרים. מבחר הצעות למסלולים באוויר שלא יכול להיות צח יותר

סאבין וניקולה קופיי משנים בתחילת כל קיץ את אורח חייהם. צמודים למסורת האלפינית הם עולים בתחילת הקיץ לאלפאז' לה פאול (La Peule). הם מביאים אתם שלושה ילדים קטנים ואת העדר המונה כמה עשרות פרות. במשך ארבעה חודשים רועות הפרות באחו בגובה 2,000 מטר. ניקולה מכין בכל יום במשך הקיץ עשרה חריצי גבינה עגולים, צהובים וגדולים. 500 ליטר חלב נהפכים בכל יום לגבינה. סאבין עסוקה בעיקר באירוח. המיקום של לה פאול, בקתה ארוכה שגג פח גלי מכסה אותה ולצדה ניצבים שני אוהלים עגולים (יורטות), מושך אליה בקיץ מטיילים רבים. הם באים ברגל או באופניים, מתנשפים בכבדות בגלל מאמץ הטיפוס והגובה, וקורסים על ספסלי העץ.

אוויר נקי ונופים נהדרים של אפרי עשב ירוקים והרים גבוהים הם הנכס העיקרי של המקום. לה פאול, בקצה העליון, הדרומי, של ואל פרה (Val Ferret), סמוך מאוד למפגש הגבולות בין שווייץ, צרפת ואיטליה, נמצאת על נתיבו של שביל המון בלאן, מסלול הליכה מעגלי שאורכו 160 ק"מ. סאבין קופיי מסבירה שרוב המטיילים משלימים את המסלול המעגלי הזה, שמקיף את ההר הגבוה באירופה, בשישה ימי הליכה מאומצים. 40 אלף צועדים פוקדים את השביל בכל שנה, בין יוני לספטמבר, והבקתה של הזוג קופיי היא אחת מתחנות הלינה והחנייה לאורכו של המסלול. האורחים מגיעים, לדברי סאבין, מכל העולם, וביניהם גם לא מעט מטיילים ישראלים. ב"לה פאול" מציעים להם 60 מקומות לינה בתנאים בסיסיים ביותר. מיטות קומותיים בשני אולמות גדולים, שלא מספקים פרטיות, אבל מעניקים מחסה, ארוחת ערב חמה וארוחת בוקר מצוינת. ההליכה לכפר הקרוב לה פולי (La Fouly) נמשכת שעתיים וחצי.

לה פולי

אמיתי וסיוון טפלא עושים בשלוש השנים האחרונות שינוי גדול אפילו יותר מזה של בני הזוג קופיי. הזוג טפלא מחלק את השנה בין ישראל לשווייץ. בכל קיץ הם מגיעים ללה פולי ומפעילים, בין יוני לספטמבר, מלון ייחודי, MTBSuisse, שמיועד לרוכבי אופניים ולשוחרי חופשות ספורטיביות, שכוללות הליכה וריצה בהרים. האורחים מתגוררים בבתי עץ מרווחים בלה פולי ויוצאים לרכיבה או הליכה בשבילים שמקיפים את הכפר ובאתרים סמוכים. הגובה של הכפר לה פולי 1,500 מטר, האוויר לא יכול להיות צח יותר והנופים כוללים יערות, קרחונים, הרים, ואפרים ירוקים.

כבר ביום השני בלה פולי הבנתי מה הבעיה העיקרית ברעיון כולו - כאשר יושבים לאחר ארוחת בוקר דשנה על מרפסת העץ הגדולה וצופים בקרחון לה נב (La Neuve) שגולש על ההר מול הבית, קשה קצת להעלות על הדעת יום של פעילות נמרצת במקום אחר. מה רע כאן על המרפסת? שואל עצמו מבקר שאינו מכור לרכיבת אופניים. את בני הזוג טפלא הנמרצים זה לא משכנע. הם שופעים רעיונות שכוללים דיווש בהרים, רכיבה ביערות, דהירה במדרונות ואלפי סיבובי דוושה או צעדים נחושים. מסלולי הרכיבה שלהם מותאמים לאורחים לפי דרגת קושי וגיל הרוכבים או הצועדים. לדבריהם, יש באזור לה פולי די מסלולים מגוונים כדי לספק תוכנית עמוסה לשבוע אינטנסיבי. האירוח בבתי העץ בלה פולי כולל ארוחות ערב ובוקר טעימות שמכינה סיוון טפלא. עם זאת, עם האוויר שיש שם, והתיאבון שמתעורר עם ההליכה בהרים, ייתכן מאוד שלכל אוכל היה טעם מצוין.

מובואזן

מובואזן (Mauvoisin), בוואל דה באן (Val de Bagnes), העמק הסמוך לוואל פרה, כחצי שעה נסיעה מזרחה, הוא מקום מפורסם ברחבי שווייץ בזכות הסכר הענק שהוקם בו בשנות ה-50. הוא נמצא קצת מצפון לגבול האיטלקי וההר הבולט ביותר בראש העמק הוא גרנד קומבן, שמתנשא לגובה 4,314 מטר. לאזור כולו יש מוניטין כחבל ארץ מעט פרוע, שמושך כיום הלכים רבים, חובבי הרים ורוכבי אופניים שמחפשים משימות מאתגרות.

שמורת הטבע שהוכרזה בעמק היא השנייה בגדולה בשווייץ. שטחה 150 קמ"ר והיא מכילה 400 ק"מ של שבילי הליכה ו-200 ק"מ מסלולי רכיבה על אופניים. אגם מובאוזן, מאגר מלאכותי שנוצר בזכות הסכר העצום, שגובהו 250 מטר, הוא אחד ממאגרי המים הגדולים בשווייץ. המבקרים מוזמנים להתבונן בסכר מקרוב ואפילו לצעוד עליו ולחצות אותו, כאשר הם זוכים אגב כך לתצפית נפלאה על הרים שמקיפים את הנקודה הצרה בעמק. הצועד בראש סכר מואבאוזן, השני בגודלו במדינה ואחד המרשימים והגדולים מבין הסכרים הפעילים באירופה, מרגיש כמו חרק זעיר על קיר.

יש כאן התלבטות מסוימת בין העוצמה של המבנה, היופי של האגם והמחשבה המסתייגת שקשה קצת ליהנות מהתערבות אנושית מאסיבית כל כך בטבע. המשך הדרך שחוצה את הסכר מוביל לשביל שחולף בכמה מנהרות, שמהן אפשר להציץ מבעד לחלונות באגם ובקיר הבטון העצום שיוצר אותו.

ורבייה

ורבייה (Verbier) היא אתר סקי מפורסם שמשגשג בחורף. הבעיה, מסבירה איזבל הפטי נציגת לשכת התיירות המקומית, היא איך למשוך לכאן מבקרים בקיץ. רק רבע מהמבקרים בכפר פוקדים אותו בעונה החמה. ביום שבו באתי לוורביה פתרו את הבעיה בעזרת מפגש רועש במיוחד של אופנועני הארלי דייווידסון. רובם קשישים עם שיער שיבה אסוף בקוקו וחליפות עור. לא בטוח שזה הפתרון המוצלח ביותר לכפר השקט הזה. במעלה ההר המצב היה הרבה יותר טוב. כמה ממעליות הסקי עובדות גם בקיץ ובעזרתן אפשר להגיע לשבילי הליכה בחלקיו הגבוהים ביותר של הרכס.

הפסגה הגבוהה באזור היא מון פור (Mont Fort) שמתנשאת ל-3,329 מטר ורכבל נוח מוביל כמעט עד לראשה. בגובה כזה אפשר לראות היטב את שולי הקרחון הגדול שגולש מן הפסגה ואפילו לצעוד עליו בזהירות. רוכבים מיומנים דוהרים מכאן באופניים עד לתחנות הנמוכות יותר. חובבי הליכה או רוכבים שלווים בוחרים במסלולים פחות תלולים. במשך כשעתיים צעדנו מלה שו (La Chaux) עד לה רווינט (Les Ruinettes) בשביל רחב ונוח שנופים נהדרים של ההרים בסביבה הקיפו אותו.

שאמפה

הכפר שאמפה (Champex) בגובה 1,500 מטר וממערב לעיר אורסייר זכה די במקרה לנכס מיוחד במינו. בשנות ה-20 טייל המהנדס ז'אן מרסל אובר בהרים והגיע אל הכפר הקטן הזה שלצדו אגם כחול. המקום מצא חן בעיניו והוא קנה בית והחליט להקיף אותו בגן בוטני גדול של צמחייה אלפינית. בוטנאים מהגן הבוטני בז'נווה עזרו לו להקים את הגן ועל פי תפישתו צריך להיות בו שילוב בין היפה למדעי. כמעט מאה שנים לאחר מכן הבית והגן הם אתר נפלא, שמושך מבקרים מכל העולם.

הגישה אמנם השתנתה ב-15 השנים האחרונות ובניגוד לעבר ממעטים לטפח במקום צמחים אקזוטיים ממקומות רחוקים ומתמקדים בפלורה שווייצית מהרי האלפים המקומיים, אבל התוצאה עדיין מרהיבה. זה גן די צנוע, שמתוכנן בקפידה, ומעניק למי שמשוטט בשביליו שלווה גדולה. 4,000 מיני צמחים גדלים עכשיו בגן הבוטני בשאמפה. מחציתם מהפלורה השווייצית. מי שמתאהב בגן ורוצה ללון בו יכול לשכור חדר צנוע בבית העץ הישן שניצב במרכזו. העונה המתאימה ביותר לביקור בגן, שבה פורחים רוב הפרחים, היא בערך באמצע יוני. *

מידע הכרחי

* העיר הגדולה באזור היא מרטיני (Martigny). קל להגיע אליה בעזרת שירות הרכבות השווייצי המצוין. בכל שעה יש רכבת מז'נווה למרטיני. הנסיעה נמשכת כשעתיים. ממרטיני יוצאות רכבות מקומיות לאורסייר (Orsieres). מידע, מחירים ולוחות זמנים באתר חברת הרכבות: www.sbb.ch.

* לה פולי: כדי להגיע ללה פולי נוסעים מן העיר מרטיני (Martigny), בדרום מערב שווייץ לכיוון דרום, לעבר הגבול האיטלקי ולמעבר סן ברנרד שמוביל לעיר אאוסטה (כביש 27E). בעיירה אורסייר (Orsieres) פונים בכיוון דרום לאורך עמק פרה, בעוד שהכביש לסן ברנרד ממשיך לדרום מזרח. המרחק מאורסייר ללה פולי כעשרה ק"מ והמרחק בקו אווירי מלה פולי למפגש הגבולות בין שווייץ, צרפת ואיטליה פחות מחמישה ק"מ.

* מובואזן: המגיעים ממרטיני נוסעים דרומה ומזרחה לכיוון ורבייה (Verbier) ואז, ליד הכפר לה שאבלה (Chable) ממשיכים מזרחה עוד כ-20 ק"מ בכביש צר במעלה עמק באנה (Val de Bagnes).

* ורבייה: הכפר נמצא כ-20 ק"מ ממזרח למרטיני. ההגעה כרוכה בנסיעה בכביש שמטפס בעקלתון עד למרכז ורבייה. מהכפר שנמצא בגובה 1,500 מטר עולים רכבלים ומעליות סקי לפסגות הגבוהות יותר. אתר רישמי

* שאמפה: הכפר נמצא כחמישה ק"מ ממערב לאורסייר. המגיעים ממרטיני נוסעים דרומה בכביש 27E עד אורסייר ואז פונים ימינה (מערבה) לכיוון שאמפה. הרוצים ללון בבית שבגן הבוטני ישלמו 25 פרנק לאדם בחדר זוגי. אתר רישמי