מה עובר על קים ג'ונג-און?

הדחת הרמטכ"ל, מיקי מאוס ולבוש הנשים - מומחים מנסים לפענח מה עובר בראשו של מנהיג צפון קוריאה הצעיר

מעקב אחר אורך החצאית של אזרחיות הוא ללא ספק שיטה משונה לקבוע את הלך רוחו של מנהיג המדינה. אבל זה מה שעושים משקיפים על צפון קוריאה, מדינה מהמבודדות בעולם, בניסיון לנחש מה חושב מנהיגה החדש הצעיר, קים ג'ונג-און. זה שבועות אחדים שפרשנים ומשקיפים תמהים לנוכח צילומי נשים בחצאיות מיני ועקבים גבוהים הפוסעות ברחובות הבירה פיונגיאנג - שינוי מדהים לעומת השנים שלבוש מערבי היה מוקצה מחמת מיאוס. לאחר שקים עצמו נראה בטלוויזיה מריע ללהקת נשים שחשפו רגליים בהופעה, נפתח דיון על מהות העניין.

האם חצאיות קצרות, מיקי מאוס וקטע מסרט של סילבסטר סטאלון, שהוצגו כולם באותה הופעה, מרמזים על שינוי בגישת המדינה למערב? ואולי ההצהרה האופנתית היא רק ניסיון להסיט את תשומת לבו של העם? קו יו-הוואן, מומחה לצפון קוריאה באוניברסיטת דונגגוק בסיאול, מתייצב במחנה המקווים לטוב. הוא מכנה את השינויים האחרונים בצפון "גלאסנוסט" (פתיחות, ברוסית), תזוזה שנתמכת על ידי דור צעיר של קומוניסטים, רובם צאצאי האליטות הוותיקות, שבדומה לקים ביקרו בחו"ל ועשויים לשאוף לרפורמות כלכליות בסגנון סין.

מנגד מתייצבים פרשנים כמו לי סונג-יון, מומחה לצפון קוריאה באוניברסיטת בוסטון, שאומר שכל תקווה לשינוי, המתבססת על חינוכו של קים בשווייץ, היא משאלת לב ותו לא. "אם החשיפה לקוסמופוליטיות אירופית היתה תרופה לטוטליטריות, אפשר לתהות כיצד פול פוט, שחי בפאריס בנערותו, החמיץ את החוויה המתקנת", אמר לי על הרודן הרצחני של קמבודיה.

קשה להאשים את המומחים המנסים להדביק פיסות מידע. העולם יודע מעט על קים, שאפילו גילו ידוע רק בערך (מנחשים שהוא בשנות ה-20 לחייו), על מצבו המשפחתי (לא ידוע אם האשה העלומה המופיעה לצדו היא אחותו, אשתו או חברתו). אבל ניסיונות להבין על מה הוא חושב חשובים ביותר כדי לקבוע עד כמה מאיים המנהיג, שירש תוכנית גרעינית, על שכנותיו ועל המערב.

עד כה, נראה שקים מנסה לכונן מנהיגות שונה מזו של אביו, קים ג'ונג-איל, שהופעתו הקודרת היתה מושא ללעג. הבן נראה נגיש יותר (הוא צולם משלב זרועות עם פועלים וחיילים), חושש פחות מתרבויות זרות וכנראה בעל נכונות רבה יותר להודות בכישלון (באפריל דיווח לאומה על שיגור כושל של טיל).

אבל נראה גם שקים, שירש אשתקד את השלטון, לאחר מות אביו, אינו מתכוון להתרחק מהמדיניות וסגנון הממשל של אביו וסבו ברוב התחומים. אלה כוללים אחזקת צבא חזק (השבוע הודח רמטכ"ל הצפון וקים מונה לראש הצבא, צעד שמומחים מפרשים כחיזוק אחיזתו בשלטון), תוכנית לפיתוח נשק גרעיני ואיומים תדירים על דרום קוריאה וארה"ב. קים החליט על שיגור הטיל באפריל, למרות הסבירות הגבוהה שארה"ב תבטל בשל כך הסכם לאספקת מזון (ההסכם אכן בוטל) ושיתעורר כעסה של סין, בעלת הברית האחרונה של צפון קוריאה.

הסתבר שקים מתכוון לבנות את עצמו לפי המודל של סבו קים איל-סונג, מייסד האומה האהוב, ולא לפי המודל של אביו. קים הצעיר מוחא כפיים כסבו; שערו מעוצב כמו של סבא, עם פאות לחיים קצרות. בשבועות האחרונים אירח ילדים חוגגים ודאג להצטלם מוקף בני נוער מחייכים ושבעים, כמינהג סבו.

אבל קים ג'ונג-און גם מתחיל לאמץ סגנון מנהיגות ייחודי. הוא רוצה להצטייר כצעיר ופרגמטי. "הוא מגלה יותר נכונות להודות באתגרים, קשיים ואף כישלונות", אומר ג'ון דלורי, מומחה לצפון קוריאה באוניברסיטת יונסיי בסיאול. הוא סבור שקים מנסה "להפוך את מה שעשוי להיות חיסרון - גילו הצעיר וחוסר ניסיונו - ליתרון פוליטי: דינמיות ואנרגיה".

הוא נשא לפחות שני נאומים פומביים, בעוד אביו המסתגר מעולם לא נאם בציבור. הוא ביקר בגלוי במסעדות שמגישות פיצות, המבורגרים וצ'יפס, מאכלים מערביים שרק לפני כמה שנים נראו לראשונה בפיונגיאנג, ולא זכו לברכת אביו.

עכשיו הועלה המופע האמור, והוצג בחלקו בטלוויזיה הממלכתית. להופעתו של מיקי מאוס כסמל של תרבות המערב היתה משמעות מיוחדת בעיני מי שעקב מקרוב אחר שושלת קים. ב-2001 נעצר ג'ונג-נאם, בנו הבכור של קים ג'ונג-איל, כשניסה להיכנס ליפאן באשרת כניסה מזויפת. בתקשורת דווח שרצה לבקר בדיסנילנד בטוקיו. לדברי פרשנים, הדבר גרם מפח נפש גדול לקים ג'ונג-איל, והוא החליט לנשל את בכורו ממעמד יורש.

במופע שהתקיים החודש קים ג'ונג-און פתח למעשה את שערי הצפון לדיסנילנד והפגין, קבל עמו ועדתו, נכונות לקבל מרכיבים של תרבות המערב המשרתים את מדיניותו, גם אם מקורם בארה"ב, "האויבת המושבעת".

השינויים אמורים גם לעמעם את הרושם העז שמותירים המידע והבידור המחלחלים מהמערב, באמצעות עריקים שמבריחים טלפונים סלולריים לקרוביהם, סוחרים שנוסעים לסין וחוזרים עמוסי סחורות מבוקשות, ועותקים דיגיטליים של סרטים ותוכניות טלוויזיה מדרום קוריאה.

באחרונה עשה קים אחת התפניות הכי חדות במדיניותו עד כה והסכים לשלוח אלפי עובדים מיומנים לסין. לדברי פרשנים, צפון קוריאה תתקשה לעקוב אחר עובדיה מחוץ למדינה. נראה שקים מוכן להסתכן בכך, כדי להגדיל את רזרבות מטבע החוץ המדולדלות שלו במסים שיוטלו על העובדים שייבחרו למשימה.

מי שמייחלים לשינוי ממשי בצפון קוריאה מוזמנים להיזכר בעידן אחר, שבו נדמה היה שקורה דבר כזה. גם אז הוא לווה באספקט אופנתי: בשנות ה-90, כשכלכלת הצפון עמדה לקרוס, העלים קים ג'ונג-איל עין מהמוני נשים שהפרו את תקנות הלבוש וההתנהגות, לבשו מכנסיים ורכבו על אופניים לקניות בשווקים, תוך שהן יוצרות "מפגע אסתטי". ב-2009 הורה קים לסגור את השווקים השחורים והרשויות החלו לפעול נגד לובשות מכנסיים ורוכבות אופניים. ב-2010 שבו וחזרו המכנסיים והשווקים.

תנודות מסוג זה ימשיכו כנראה לטלטל את המדינה, עם כל השינויים בצמרת. "תחת קים ג'ונג-און", אמר דונג יונג-סאונג, מומחה לצפון קוריאה במכון סמסונג למחקר כלכלי בסיאול, "נהיה עדים להתנגשות תמידית ופשרות בין כוחות השוק המתעוררים לממשלה, שמנסה להחזיר את הזמן לאחור". *