הטלוויזיה בחגים: כמו עבריין בהארכת מעצר

יום כיפור הוא יום עד כדי כך קדוש, שהוא מונע העלאת שאלות בסיסיות, ומתבקשות. לא כאלה שנובעות מאתאיזם או "כפירה", אלא פשוט מתוך הגיון בריא

החגים זה הזמן הזה שבו הטלוויזיה המסחרית - כמו עבריין בהארכת מעצר - שמה כיפה ומתחזה ליראת שמיים. עם התפוגגות יום הכיפורים, שודרה בערוץ 10 התוכנית "נקודה il". המנחה אפרת רייטן שוחחה עם בני דון-יחיא וסופי צדקה על המשמעות של יום הכיפורים בחייהם, על חשבון הנפש, הצום והאם זה בסדר שילדים ירכבו על אופניים ביום הקדוש הזה.

צדקה הסבירה שיום כיפור זה היום "שרואה החשבון האלוהי מחשב לנו ומחסר לנו את מה שעשינו". רייטן שאלה אותה אם לקראת יום כיפור היא נזהרת יותר (הרי רואה החשבון הרואה ולא נראה פוקח עין ועוד מעט מגיע ה-15 בחודש). צדקה הבהירה בחיוך מתרפק שההורים שלה הכריחו אותה לצום בגיל 11 חודשים ומאז היא צמה כל שנה. על פי דבריה, צדקה המשיכה את המסורת ולא הניחה לבתה לעבור תקופת חביון-הלכתית. גם הילדה צמה בכל יום כיפור מאז שנתה הראשונה.

השיחה הזאת התנהלה באולפן שניסה לשדר מודרניות על גבול העתידנות. רייטן עמדה בחלל רחב שנצבע בתאורה כחלחלה-קרירה ומאחוריה מסך שרצו עליו קטעי וידאו. לצדה ניצב שולחן קטן, כסוף ומואר. הוא נראה כאילו נלקח מסרט משנות השישים שניסה לשער איך ייראו שולחנות בשנת 2012.

כשרייטן שוחחה עם דון-יחיא וצדקה, הם הופיעו על שני מסכי וידאו - הרי בעת המודרנית לא מדברים פנים אל פנים, אלא רק דרך מסכים. וכל המודרנה הזאת היוותה תפאורה לשיחה על משרד רואי החשבון אלוהים ושות' שעמוס בתקופה הזאת של השנה ועל הורים שמרעיבים ילדים בני פחות משנה. הפסאדה המתקדמת שהאולפן התאמץ להציג, כאילו באה לכפר על דיון שמקבל כמובן מאליו הנחות יסוד משונות במקום לאתגר אותן. אפרת רייטן לא צריכה לחנך את הילדים של סופי צדקה (אולי שתיהן לא צריכות), אבל היא גם לא חייבת לקבל בהתמוגגות יידישקייטית את הידיעה שהורים מונעים אוכל מתינוקות במשך יממה. אבל זהו נושא רגיש מדי, ודאי עבור היום הקדוש בשנה.

יום כיפור הוא יום עד כדי כך קדוש, שהוא מונע העלאת שאלות בסיסיות, ומתבקשות. אני לא מדבר על שאלות שנובעות מאתאיזם או "כפירה", אלא פשוט מתוך הגיון בריא. הן לא אמורות לערער את מעמדו אלא לקרב אותו לאיזו זירה רציונלית. אבל זה כמובן לא בא בחשבון. יום כיפור הוא פרה קדושה שמשתיקה כל דיון.

זה הזמן לציין שאת "נקודה il" מממנת הסוכנות היהודית. כלומר, זהו תשדיר פרסומת שבועי בערוץ 10 ליהדות, ציונות וארץ ישראל. אולי הפתרון הוא שארגונים אחרים, עם קולות שונים, ירכשו לעצמם תוכנית טלוויזיה ושם תהיה להם במה להביע גישות פחות אורתודוקסיות והגמוניות. בשוק הנוכחי, רק כסף קונה חופש ביטוי.