ישראל תבהיר לאיחוד: לא נחתום על הסכמים שלא יחולו מחוץ לקווי 67'

בשבוע הבא יחל מו"מ עם האיחוד האירופי לגבי שיתוף פעולה מדעי. גורם בכיר: "רוצים שההסכם ייצא לפועל, אבל אם דבר לא ישתנה - לא נוכל לחתום"

ישראל תבהיר לאיחוד האירופי כי לא תחתום על הסכם שיתוף הפעולה המדעי Horizon 2020, ועל הסכמים נוספים בעתיד אם אלה יכללו הגבלות על סיוע, מענקים או השקעות אירופיות בגורמים ישראלים שמקיימים קשר ישיר או עקיף עם ההתנחלויות. כמו כן לא תסכים ישראל לכלול בהסכמים עם האיחוד האירופי סעיף טריטוריאלי שמחייב את ישראל להכיר בכך שאינה ריבונית מעבר לקווי 1967.

על ההנחיות החדשות של האיחוד האירופי בנושא ההתנחלויות דווח לראשונה ב"הארץ" ב–15 ביולי. שלושה ימים לאחר מכן, ב–18 ביולי, התפרסמו ההנחיות ברשומות והן ייכנסו לתוקפן החל מה–1 בינואר. לפי ההנחיות ייאסר כל מימון, השקעה פיננסית, מתן מענק, מלגה או פרס מצד סוכנויות וקרנות של האיחוד האירופי בגופים ישראלים שקשורים במישרין או בעקיפין להתנחלויות. כמו כן קובעות ההנחיות כי בכל הסכם בין ישראל לבין האיחוד האירופי יש לכלול סעיף שלפיו ההתנחלויות בגדה המערבית, מזרח ירושלים ורמת הגולן אינן חלק ממדינת ישראל.

ההחלטה על התגובה הישראלית התקבלה בתום דיון רב משתתפים שכינס ראש הממשלה בנימין נתניהו הבוקר בלשכתו בקריה בתל אביב. הדיון התכנס על רקע המו"מ שצפוי להתחיל עם נציגי האיחוד ביום רביעי הבא, ה-14 באוגוסט, על הסכם שיתוף הפעולה המדעי. במסגרת ההסכם צפוי האיחוד האירופי להשקיע מאות מיליוני אירו בחברות היי־טק ישראליות בשנים הקרובות. בדיון השתתפו שר האוצר יאיר לפיד, שר החינוך שי פירון, שר המדע יעקב פרי, שרת המשפטים ציפי לבני, שר הכלכלה נפתלי בנט, שר החקלאות יאיר שמיר וסגן שר החוץ זאב אלקין.

אם ישראל תצטרף ל”Horizon 2020” היא תעביר בשבע השנים הבאות כ‑600 מיליון אירו לאיחוד האירופי ותאפשר לאוניברסיטאות, לחוקרים ולחברות מישראל לקבל מימון ומענקים לפרויקטים בתחומי טכנולוגיה רבים. על כל אירו שתעביר ישראל היא תקבל בחזרה אירו וחצי, כך שהיא אמורה לקבל כ‑900 מיליון אירו. המשמעות של אי חתימה על ההסכם עשויה להיות הפסד של כ‑300 מיליון אירו לישראל - או כמיליארד שקלים וחצי. ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לאירופה שזכאית להשתתף כחברה שוות זכויות בפרויקט.

גורם מדיני בכיר ציין כי בפגישה היתה תמימות דעים על כך שההנחיות החדשות של האיחוד האירופי בנושא ההתנחלויות פוגעות באופן משמעותי בתהליך המדיני עם הפלסטינים. לדבריו, התגבשה הבנה בדיון כי ישראל לא תוכל לחתום על הסכמים עם האיחוד על בסיס ההנחיות החדשות. "סוכם שיתבקשו הבהרות נוספות מהאיחוד האירופי כדי להבין טוב יותר את משמעות ההנחיות", אמר הגורם המדיני.

ראש הממשלה נתניהו מתכוון לשוחח בטלפון עם שרת החוץ של האיחוד קתרין אשטון כבר בימים הקרובים כדי לעדכן אותה הנוגע לעמדתה של ישראל. השרים החליטו כי הפגישה הראשונה עם נציגי האיחוד תתקיים ביום רביעי הבא כמתוכנן. עם זאת, בתחילת המפגש וכן בהודעת הסיכום שלו יובהר שישראל מתנה את החתימה על ההסכם הנוכחי ועל הסכמים נוספים בעתיד בשינוי נוסח ההנחיות בנושא ההתנחלויות שיופיעו בהסכם.

ישראל אינה דורשת שהאיחוד ישנה את ההנחיות בנושא ההתנחלויות, אלא רק את הדרך שבה הן יבואו לידי ביטוי בהסכמים עם ישראל. בהתאם תציג ישראל כמה הסתייגויות:

ראשית, ישראל מתנגדת לדרישה לפיה חברות או גופים ישראלים יהיו חייבים להגיש תצהיר כתוב לקרנות של האיחוד האירופי שבו הן מתחייבות כי אין להן כל קשרים ישירים או עקיפים עם גורמים בהתנחלויות בגדה המערבית, במזרח ירושלים וברמת הגולן.

שנית, ישראל מתנגדת גם לסעיף שקובע כי גופים ישראלים לא יהיו זכאים להלוואות אירופיות אם יש להם קשר עקיף להתנחלויות. למשל, חברת טבע לא היתה זכאית להלוואה של 200 מיליון יורו שקיבלה מהאיחוד האירופי, רק בגלל שיש לה מפעל בהר חוצבים מעבר לקו הירוק בירושלים. ישראל סבורה שמדובר בדרישה טוטאלית שחורגת מהשאלה לאן יילך הכסף האירופי וכי אם לא יוצב כאן קו אדום, עלולה הדרישה הזו להתרחב.

ההסתייגות השלישית קשורה לדרישה האירופית להכניס סעיף טריטוריאלי בהסכם שקובע מפורשות שישראל מכירה בכך שאינה ריבונית מעבר לקווי 1967 ולכן ההסכם אינו חל על שטחים אלה.

"לא נחתום על ההנחיות כמו שהן", אמר בכיר ישראלי שהשתתף בישיבה שכינס נתניהו. "מצד שני יש רצון לנהל מו"מ עם האיחוד האירופי כדי שהסכם Horizon 2020 והסכמים נוספים כן יוכלו לצאת לפועל. אם שום דבר לא ישתנה זה יהיה בלתי אפשרי לחתום. אנחנו רוצים למצוא פתרון יצירתי. נפעל מול הנציבות האירופית בבריסל ומול כל 28 הבירות של המדינות החברות ונסביר שזה מצב משברי אמיתי שדורש פתרון".