יתכן וקיימת בעיה ברמה העולמית על משאבים קיימים לאוכלוסיה גדלה, אולם לעם היהודי יש בעיה אקוטית קודמת לכך, והיא מספר היהודים היחסי הקטן בעולם. המספר היחסי הקטן (פחות משני פרומיל), יוצר לעם היהודי קושי קיומי אמיתי לאורך זמן ביחוד בתקופת הגלובליזציה.

יתכן וקיימת בעיה ברמה העולמית על משאבים קיימים לאוכלוסיה גדלה, אולם לעם היהודי יש בעיה אקוטית קודמת לכך, והיא מספר היהודים היחסי הקטן בעולם. המספר היחסי הקטן (פחות משני פרומיל), יוצר לעם היהודי קושי קיומי אמיתי לאורך זמן ביחוד בתקופת הגלובליזציה.
הגלובליזציה יוצרת עולם יותר הומוגני ומשותף בתהליכים. לכן נבנות בו קהילות גדולות, דתות מובילות וקואליציות של חברות משותפות. ללא השתיכות אמיתית לקהילה וקבוצה גדולה לא יוכל עם קטן לשרוד קונפליקטים מתמשכים עם הגדול ממנו בהרבה. זאת בשל הצורך להקצות משאבים מתמשכים לטיפול בקונפליקט. לדוגמא: פעם שבט קטן נלחם מקומית בשבט אחר ללא קשר לעמים אחרים בסביבה הרחוקה. קיום להבדיל, ארגונים אזוריים ועולמיים קובעים בנושאים לאומיים וכלכליים לכל אחד מהעמים על פני כדור הארץ. שום עם לא יוכל להתקיים לאורך זמן ללא גיבוי של קבוצה גדולה מספיק התומכת בו, סוחרת איתו בתנאים הוגנים וללא הגבלות תנועה. עם קטן, מבודד, ללא יחסי גומלין של מסחר, מעבר ידע, אנשים וסחורות בתנאים טובים- לא יוכל לקיים עצמו אל מול התחרות עם עמים אחרים שלהם תנאים טובים יותר לקיום (בדיוק כמו קבוצות חיידקים מתחרות באותה צלחת פטרי- המשתנים והורסטיליים שורדים בעוד הקטנים והלא משתנים נעלמים).
לכן העם היהודי לא יוכל להתקיים במספרים קטנים. ראשית מכיוון שהוא קטן אבסולוטית ולא שייך לקבוצה גדולה מספיק, ושנית בגלל הקונפליקט המשמעותי שעמים ותרבויות אחרות יוצרים עם היהודים ועם נוכחותם.