בטחון שאינו במקומו

1. שיעור הפריון אמנם יורד, אבל האוכלוסיה ממשיכה לגדול. האו"ם חשב שנעצור ב-9 מיליארד, אבל הערכות מעודכנות ל-2010 חוששות שנגיע ל 10 מיליארד.

2. זה כמו להגיד שמי שחי באוברדרפט ומגדיל את ההוצאה שלו עם הזמן הוא עם רמת חיים גבוה יותר. יש לנו הרבה פחות נפט ודלקים אחרים , ומה שנשאר הם דלקים באיכות נמוכה יותר (לדוגמה יותר עמוק בים, בקטבים , עם יותר גופרית וכו'), מצב שדות הדיג, היערות ומשאבים מתכלים אחרים בכי רע, מתכות רבות במגמת דלדול, וככה גם מחצבים אחרים כמו פוספטים. המערכות האקולוגיות שמספקות לנו חמצן, טיהור מים וכו' נמצאות בקריסה. ואת כל זה הספקנו בעיקר ב-60 השנים מאז מלחמת העולם השנייה. כשהאוכלוסיה היתה קטנה יותר והצריכה לנפש קטנה יותר.

אם האוכלוסיה באוברדרפט סביבתי אז היא מכלה משאבים בקצב גדול יותר מקצב ההתחדשות. זה מחריף ככל שהאוכלוסיה גדלה. ככל שהצריכה של משאבים והזיהום לנפש גדלים. אבל "מספיק" שנשאר באוברדרפט סביבתי כדי שנגיע למצב של קריסה. לדוגמה היום אנחנו מכלים כ 70 מיליון חביות נפט ביום. הנפט והדלק המחבצי מהווים 80-90 אחוז ממשק האנרגיה העולמי והיום הם משמשים גם בסיס לחקלאות כי איתם מייצרים דשנים וחומרי הדברה. אבל בעשור האחרון הדלק המחבצי התייקר פי 3.5 , דבר שנחזה כבר בשנות ה-60 בגלל שיא תפוקת הנפט. זו כמובן לא הבעיה היחידה, בעיה אחרת היא לדוגמה שהקרקע המעובדת יתר על המידה נסחפת עם הרוח והגשם אל הים ויש לנו פחות ופחות קרקע חקלאית ויותר ויותר סלעים.

3. כולם יכולים להגדיל את הילודה, השאלה היא מה הילדים שלהם יאכלו.