מפלגת העבודה צריכה להתעורר מהסרט שהיא חיה בו. "נפרדים בהקלה", ממחבל? פרץ ניסה לעזור למפלגת העבודה לשים את עצמה כאלטרנטיבה שפויה לימין, אבל נמלת שלי לא מסוגלת להכיל אותו ואת מסריו. האג'נדה שלה מטייחת בעזרת יועציה הכלומניקים. שלי אחראית לכך שפרץ עזב. בהקאה שלה על מי שעזר לה לפרוץ את הדרך היא רק מראה כמה עלובה ולא פוליטיקאית היא. ביזיון לעבודה. גם לשאר הטובים שנשארו בינתיים עם מהרסת העבודה. הקשר בינה לשורשי המפלגה מקרי לחלוטין. היא לקחה ענף אחד ועליו היא יושבת בכל כובד משקלה. זה גם מה שיפיל אותה, כי לא טרחה לפתח ענפים נוספים. אין לי ספק, שחלק מהמצטרפים החדשים , הטובים, הערכיים, כמו אראל, יונה, מזרחי ואחרים- שומעים את קול הספק בתוכם. ואם לא- מצבנו עגום. רק שלום הוא הפתרון. שום כלכלה ושום צדק חברתי לא יחזיקו מים ללא חזון מדיני. ואת זה אין לשלי. התוכניות היענו מפורטות שהיא מתכוונת לפרסם- שוות לתחת. בדיוק כמו מה שגרם למיסמוס המחאה. זה הבור שכולם מייחלים לה שתיפול לתוכו. כמו שביבי ידע שהמוחים יפלו לתוכו. א-ב מנהיגות.