סיפור מאוד מרגש, זלגו דמעותי שקראתי את המילים: הרמתי אותה מהאדמה ופתחתי
בריצה מהירה לכיוון הקרוסלה. זה הרגע בו כולנו מחליטים אם להתנהג כבני אנוש
או להמשיך בדרכנו החשוכה ללא קשר למצב המסובך שאנחנו שרויים בו. אדון
פוגלמן אהבתי את הסיפור שלך מאוד ואני גאה בך כאוייב וכאזרח. מי ייתן
והשלום שכולנו זקוקים לו כל כך יגיע לפני שנמות בעודנו ממתינים לו. אני
כפלסטיני הייתי מתנהג כמוך אם הייתי נקלע למצב כזה, רוב הפלסטינים ורוב
היהודים יש בלבם רחמים יוצאי דופן למרות ההרג האכזר שאנחנו עדים לו בשני
הצדדים. יחי עם ישראל ויחי העם הפלסטיני זה ליד זה בשלום אהבה ודו קיום
ובכבוד הדדי, אמן.
מאוד אהבתי
סיפור מאוד מרגש, זלגו דמעותי שקראתי את המילים: הרמתי אותה מהאדמה ופתחתי בריצה מהירה לכיוון הקרוסלה. זה הרגע בו כולנו מחליטים אם להתנהג כבני אנוש או להמשיך בדרכנו החשוכה ללא קשר למצב המסובך שאנחנו שרויים בו. אדון פוגלמן אהבתי את הסיפור שלך מאוד ואני גאה בך כאוייב וכאזרח. מי ייתן והשלום שכולנו זקוקים לו כל כך יגיע לפני שנמות בעודנו ממתינים לו. אני כפלסטיני הייתי מתנהג כמוך אם הייתי נקלע למצב כזה, רוב הפלסטינים ורוב היהודים יש בלבם רחמים יוצאי דופן למרות ההרג האכזר שאנחנו עדים לו בשני הצדדים. יחי עם ישראל ויחי העם הפלסטיני זה ליד זה בשלום אהבה ודו קיום ובכבוד הדדי, אמן.
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ