הכתב צודק בחלק מהמדברים. הכתב לא צודק ששלי מתחמקת מנושאים מדיניים...

זו לא התחמקות מנושאים מדיניים, אלא התמקדות בנושאים החברתיים מתוך ההבנה העמוקה שלאט לאט מחלחלת לכל העם שהעוצמה שלנו כמדינה, כעם, היא בראש ובראשונה באחדות שלנו. ואחדות כזו לא יכולה להתקיים כשרוב העם כורע תחת הנטל לבדו. ללא שום השתתפות של חלק אחר של העם - ואני לא מדבר על החרדים. והערבים. אני מדבר על הטייקונים. לא כולם כמובן אבל על החלק המושחת שבהם. הממונפים, חסרי עמוד השידרה, הפיננסיונרים, אלה שעושקים את כולנו דרך חברות הסלולר שלהם, חברות הטלויזיה שלהם, וחברות מוצרי המזון שלהם, ומחזירים לציבור - כלום. רק עושקים ועושקים. ומעלים מחירים בעשרות אחוזים. ומשלמים מס הכנסה של 6 אחוז. בעוד כל השאר עם הכנסה פחותה בהרבה משלמים 20 או 30 או 45 או מעל 50 אחוז. כך לא משיגים אחדות. כך משיגים יצירת מעמדות. מעמדות שאין להם מקום במדינה דמוקרטית. אנחנו לא מונרכיה כאן. אנחנו מדינה קטנטונת שנלחמת מדי יום על קיומה. והבנים והבנות של הטייקונים משרתים באותו הצבא שמשרתים בו הבנים והבנות של המנקה בבית של שרי אריסון.