תירוצים ללא צורך, מגבירי מבוכה וטועים

צ'רציל אכן היה אופורטוניסט גדול בכל קטע וקטע של חייו- האישיים והמקצועיים. הוא החליף נאמנויות כאשר נאמנותו היחידה היתה לעצמו ולמעמד ממנו בא. אותו צ'רציל שהיה המפקד העליון במלחמת העולם השניה - היה זה שהודח כהרף עין מייד לאחר המלחמה בגלל שנאתו של מעמד הפועלים אליו, לאור הוראתו לירות בכורים בזמן השביתה. זה אותו צ'רציל שמזל שלא שמעו לו ולא המשיכו את המלחמה לתוך רוסיה לכיבוש ברית המועצות [הוא רצה זאת מייד [במושגים הסטוריים]לאחר שבריה"מ הצילה את בריטניה ואירופה בחזית השניה!]
עמיר פרץ אינו צ'רציל לטוב ולרע ובעיקר לשונה. המשותף הוא שעברו מפלגות. צ'רציל עבר לקבלת עמדה ושררה, עמיר פרץ דווקא לא. הוא לא רימה, הוא לא לקח את המנדט כברק או שמעון פרס, הוא בסך הכל לא רצה להישאר כלוא פוליטית במפלגה שהפכה יותר ויותר מנהיגה-צנטרית, שהלכה כנגד כל המסורות של מאה השנים האחרונות והרחיקה בכוונה תחילה את הדיון המדיני מקרביה, כדי לצוד יותר קולות, והיתה הופכת את הנכס הפוליטי - פרץ _ לאבן שאין לה הופכין, אילמת בכוח בנושאים החשובים לו ביותר. אז כדי שלא יגידו שהוא ניצל את הפטפורמה, עזה אותה לפני בחירות ולא אחריהן. מה בדיוק רוצים ממנו?, ועל מה היינו צריכים לקבל מאמר מביך המשווה אותו לצ'רצ'יל? הוא לא צ'רצ'יל, הוא עמיר פרץ , הוא לא חד נושאי כמו צ'רצ'יל, ואותו לא היו מדיחים פועלי העם בשל היותו אליטיסט מעמדי., ההיפך.