מדהים אותי שאנשים יכולים להעלב ולזכור דברים לכאורה הרבה יותר קטנים, אבל
יחד עם זאת אומרים שהאחות הייתה צריכה לקחת את זה בקלות. קחו למשל סיטואציה
בה הבוס אומר לעובד שהוא לא עובד טוב, ומודיע זאת לפני כל הצוות, למשל מול
עשרה עובדים. אוי לאותה בושה, "איך הוא העז לדבר אלי!" "אני
לא אשכח לו את זה לעולם". ועוד פנינים כאלה מאנשים שנעלבים על זוטות
כי מישהו לא נתן להם כבוד ראוי: "ראית באיזה טון היא פנתה אלי".
אבל מצד שני, שאחות תושפל מול מיליארדי אנשים, "זה שום דבר",
"על מה היא בכלל נעלבת". לול תרנגולות אגואיסטיות וחסרות אמפאטיה
מינימלית - זה הכפר הגלובלי שלנו.
בלול התרנגולות
מדהים אותי שאנשים יכולים להעלב ולזכור דברים לכאורה הרבה יותר קטנים, אבל יחד עם זאת אומרים שהאחות הייתה צריכה לקחת את זה בקלות. קחו למשל סיטואציה בה הבוס אומר לעובד שהוא לא עובד טוב, ומודיע זאת לפני כל הצוות, למשל מול עשרה עובדים. אוי לאותה בושה, "איך הוא העז לדבר אלי!" "אני לא אשכח לו את זה לעולם". ועוד פנינים כאלה מאנשים שנעלבים על זוטות כי מישהו לא נתן להם כבוד ראוי: "ראית באיזה טון היא פנתה אלי". אבל מצד שני, שאחות תושפל מול מיליארדי אנשים, "זה שום דבר", "על מה היא בכלל נעלבת". לול תרנגולות אגואיסטיות וחסרות אמפאטיה מינימלית - זה הכפר הגלובלי שלנו.
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ