אכן תקלת עבודה ודומני שדי פרמננטית

במשך שנתיים היתה ליחימוביץ' במה פנויה לחלוטין לנהל סדר יום. שיכורה מאהדה חולפת היא הלכה והתחפרה בסיפור שהיא סיפרה לעצמה כאילו היא מצאה את הנוסחה לנצח את הדמוגרפיה ואת השיטה. בדרך היא "גיירה" גם אנשי שמאל (קחו לדוגמה את התועמלן אבישי מתיה) וטישטשה באמצעותם את הזהות הלעומתית של גוש המרכז - שמאל לממשלה בהקשרים המדיניים. אמנם, היא אוששה (בסקרים) את מפלגת העבודה לפסגת תקרת הזכוכית של מפלגתה - 19 מנדטים, אבל הותירה וואקום מדיני רעיוני וקולות "מתנדנדים" נסחפו לקיים ולמוכר - הליכוד. שחקנים חדשים במגרש הזה נכנסו מעט מידי ומאוחר מידי ולמעשה (כפי שמראים כל הסקרים) תוצאות הבחירות כבר ידועות מראש. גם בהקשר הכלכלי/חברתי היא ניפחה בלוף שלא מחזיק מים ולא הצליחה להתנתק מעטיני הועדים של המונופולים, תוך שהיא מזגזגת בין בוז גלוי למחאה החברתית וחתרנות וניכוס תוצריה, באמצעות פניה ליצרים האופורטוניסטים של טיפוסים כמו איציק שלמולי וסתיו (ש)פירפרתי אתכם ועם לא מעט עזרה משרלטני מחאה כמו אורן פסטרנקניק. היום היא כבר צוללת ל - 17 מנדטים (סקר עיתון הארץ) והיד להתרסקות עוד נטויה. אני מתקשה להאמין שהיא תזכה בקלפי ליותר מ - 13 מנדטים. תעלוליה הרגו כל אפשרות להצבת אלטרנטיבה שלטונית וחרצו את גורל הבחירות. במיוחד ההתעקשות הטהרנית שלה לבלום הקמת גוש מרכז - שמאל בראשות אהוד אולמרט. מיטיב לתאר אותה הבלוגר/עיתונאי אורי משגב "שלי יחימוביץ', תאונת עבודה" במאמר שמהווה סיכום קולע לדעות ותחזיות שאני משמיע כבר מאז קיץ 2011......